Page 15 - etmol 90

‫‪\90‬ודיוז \‬ ‫האמנים יהיו קשורים קשרי נפש‪ ,‬קשרי יום יום את הפועל‪,‬‬
‫את העבודה״‪.‬‬
‫דרסיניוע‬
‫חיי'‬ ‫משה הלוי לא הסתיר בדבריו כי יש בכוונתו להקים‬
‫)מייימיה‬ ‫תיאטרון פועלים ודיבר על הסטודיה במושגים של תיאטרון‬
‫לכל דבר‪ :‬״במוסקבה ישנם כעשרה תיאטרונים של פועלים‬
‫‪*^ y‬זי‬ ‫ובשביל פועלים‪ ...‬ואנחנו‪ ,‬האומנם לא נוכל לבנות לפחות‪,‬‬

‫הלוי מחפש שחקנים‬ ‫תיאטרון פועלים אחד?״‬
‫הצלחת ההפקה הראשונה של הסטודיה ״נשפי פרץ״‬
‫מסויימת‪ ,‬הוא המעט שהבטיחו ועדת התרבות וההסתדרות‪.‬‬ ‫הגבירה את ההתלהבות של ההסתדרות מהעשיה התיאטרו־‬
‫משהסתיימו החגיגות והשמחה שליוו את ההצגה הראשו­‬ ‫נית של ״אוהל״‪ .‬ברל כצנלסון הרעיף שבחים על ההצגה‬
‫נה ‪ -‬״נשפי פרץ״ וההתלהבות שככה‪ ,‬החליטו משה הלוי‬ ‫ועל העושים במלאכה‪ :‬״הוספתם לי עוד ערב של חג על‬
‫ומספר חברים להקים קופה ״אשר תדאג מזמן לזמן לחברים‬
‫הזקוקים ביותר״‪ .‬במלאות לסטודיה שנתיים נאם משה הלוי‬ ‫הלילות והימים אשר מינו לי החיים כאן על מעט־אדמתנו״‪.‬‬
‫כאשר החליטה ועדת התרבות של ההסתדרות להקים את‬
‫באוזני חבריה‪:‬‬ ‫״אוהל״ לא נכתב תקנון ולא נערך מסמך אשר ינסח בצורה‬
‫״איך נעשה כזאת במשך שנתיים‪ .‬שנתיים ‪ -‬זה הוא הזמן‬ ‫ברורה את מערכת היחסים בין ההסתדרות והסטודיה‪ .‬בכל‬
‫שבבית־ספר דרמתי רגיל לא מספיקים אפילו לעבור את‬ ‫אופן‪ ,‬ועדת התרבות נקטה בכל מיני צעדים לעזור להלוי‪.‬‬
‫הקורס ולהופיע לפני קהל‪ ...‬מעט הכסף שקיבל ׳אוהל׳‬ ‫אהרון אמיר‪ ,‬חבר ועדת התרבות‪ ,‬עזר להלוי לארגן בכל‬
‫מוועד״התרבות במשך שנתיים עשה זאת? אני אגיד לכם‬ ‫רחבי הארץ את הבחינות כדי לבחור את השחקנים‬
‫איך קרה הדבר ‪ -‬זה נעשה על ידי המסירות הפנאטית שלי‬ ‫לסטודיה‪ .‬הציע גם ״להקים צריף גדול בשביל הלימודים‬
‫ושל ארבעים החברים‪ .‬זה נעשה על־ידי העקשנות שלנו‬ ‫והחזרות״ ברחוב הירקון בתל־אביב על מגרש שהיה שייך‬
‫והרצון שלנו והקרבנות שלנו והרעב והסבל ועבודת חינם‬
‫בלי תשלום בימים ובלילות‪ ...‬יש חלומות גדולים‪ .‬אנו‬ ‫להסתדרות‪.‬‬
‫רוצים לבסס את ה׳אוהל׳ בתור תיאטרון פועלי ארץ ישראל‬ ‫על תשלום שכר לחברי הסטודיה איש לא דיבר‪ .‬הכל ראו‬
‫שאין דוגמתו בכל העולם בצורתו‪ .‬אנו רואים את שאלת‬ ‫אותם כשחקנים ״חובבים״ החייבים למצוא את פרנסתם‬
‫מחוץ לסטודיה כפועלים רגילים לכל דבר‪ .‬ההסתדרות‬
‫חיינו הקבוציים שאלת הקשר עם ציבור העובדים״‪.‬‬ ‫היתה מוכנה לסייע להם במציאת עבודה מתאימה ולהבטיח‬
‫לאחר הצלחת ״נשפי פרץ״ ולאחר הסיור המוצלח‬
‫להם מספר ימי״עבודה בשבוע‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫פרה והצגה‬

‫ועדת התרבות סייעה לפעולות הסטודיה בסכומים‬
‫מינימליים‪ .‬בשנת ‪ - 1925‬שנת הפעולה הראשונה של‬
‫הסטודיה ‪ -‬הקציבה ‪ 97‬לירות לתשלום שכר להלוי‪ .‬שנה‬
‫לאחר מכן קיבלה הסטודיה ‪ 131‬לירות‪ ,‬משכורתו של הלוי‬
‫וסיוע לבניין תפאורות להצגת הבכורה של ״נשפי פרץ״‪.‬‬

‫על כך מספר משה הלוי שפנה לגזבר ועדת־התרבות‪:‬‬
‫‪ -‬דרושות לי מיד חמישים לירות לבניין הצגתנו‬

‫הראשונה ‪ -‬אמרתי לגזבר‪.‬‬
‫‪ -‬חמישים לא״י ‪ -‬קפץ הלז ממקומו ‪ -‬הרי בסכום זה‬

‫אפשר לקנות‪ ...‬פרה למשק!‬
‫‪ -‬פרה? ‪ -‬נזדעקתי אני ‪ -‬אתה משווה את ערכו של‬

‫״אוהל״ לערכה של פרה במשק?‬
‫אותו חבר הרגיש שהגדיש את הסאה‪ .‬מייד ריכך את‬

‫קולו ואמר‪:‬‬
‫‪ -‬הראו לנו חזרה ונראה בשביל מה דורשים אתם כסף‬

‫רב כל כך‪.‬‬
‫והנה הראינו באחד הימים הקרובים לאנשי ועדת־‬
‫התרבות‪ ,‬לרבות כמה מוזמנים‪ ,‬׳חזרה שחורה׳ בצריף‬

‫ה׳אוהל׳‪ .‬ויותר מכולם היה נרעש ונפעם אותו גזבר‪.‬‬
‫אבל בסיוע זה לא היתה כל הבטחה לעתיד‪ .‬זאת שמעו‬
‫חברי ״אוהל״ מפורשות מפי ברל כצנלסון בפגישה שקיימו‬

‫באחד מימי יוני ‪ 1926‬עם מנהיגי ההסתדרות‪:‬‬
‫״ביחס לעזרת ההסתדרות ‪ -‬אתם צריכים לשכוח כל‬
‫עזרה ממשית ניכרת ממנה‪ .‬אני אומר את זאת בתוקף‬
‫התנאים הרעים שבה נתונים כל מוסדות ההסתדרות‪ .‬תמיד‬
‫תהיה לנו מלחמת קיום קשה מאוד‪ .‬ואין כלל לחשוב‬

‫שההסתדרות תוכל לשחרר אתכם ממלחמת קיום זו״‪.‬‬
‫ברל כצנלסון התייחס בדבריו למשבר הכלכלי הגדול‬
‫ששרר באותה תקופה בארץ ואשר נמשך עד שנת ‪.1929‬‬
‫ברל אמר כי בתקופה האמורה ״כל היצירתיות שלנו‬
‫מוכרחה להיות כעת בדלות מוחלטת וזה יכול להשפיע על‬
‫היצירה כן לטובה‪ .‬רק צריך לראות שהסבל יהיה במידה כזו‬
‫שלא יפריע ליצירה״‪ .‬״דלות״ זו שהסתכמה בתשלום שכרו‬
‫החודשי של הלוי ועזרה מזדמנת‪ ,‬בעיקר לצרכי הפקה‬