Page 11 - Etmol 19

‫לצינור ובעזרתו מיישרים אותו מבפנים‪.‬‬ ‫ההמצאה האחרונה‬ ‫דוד לייבוביץ לכלים מועילים‪.‬‬
‫הוא קיבל פטנט על המצאה זו וזכה‬
‫להזמנות רבות לתיקון־יישור צינורות‪.‬‬ ‫עם קום המדינה הוא עבד במסגרת‬ ‫אנשי מקוה־ישראל מספרים על התק­‬
‫אלא שגורל המצאתו זו היתה במו של‬ ‫צה״ל ושיכלל את ה״דוידקה״‪,‬‬ ‫נים מאולתרים מעניינים שהתקין דוד‬
‫המצאות רבות אחרות שלו‪ ,‬ולא רק ‪.‬‬ ‫שנתפרסמה מאוד‪ .‬זמן־מה לאחר תום‬ ‫לייבוביץ‪ ,‬ושנועדו לשמש ״מעליות״‪.‬‬
‫שלו‪ .‬ההתקדמות הטכנולוגית הביאה‬ ‫מלחמת העצמאות עזב לייבוביץ את‬ ‫מנופי הרמה להעלאת משאבות מבארות‬
‫לייצור צינורות פלסטיק שדחו מפניהם‬ ‫עבודתו במקוה־ישראל‪ ,‬שהיתה לדעתו‬ ‫כשצריך היה לתקנן )המדובר בימים‬
‫את צינורות האלומיניום ויחד איתם את‬ ‫בפיגור טכנולוגי בהשוואה לציוד‬ ‫שלפני משאבה צנטריפוגלית המורכבת‬
‫בקיבוצים רבים‪ .‬התעשיה הצבאית‬ ‫מעל לבאר(‪ .‬צינור רגיל שימש כמגבה‬
‫המצאתו‪.‬‬ ‫נעשתה ממוסדת ובעלת משאבים‬ ‫)״ג׳ק״( או מנוף מאולתר ודוד לייבוביץ‬
‫היה מעלה את המשאבה ללא שימוש‬
‫דוד לייבוביץ מת בשנת ‪ 1969‬בגיל‬

‫מימין ‪ -‬לייבוביץ ״ מו ביל״ אחת מהמצאותיו‪,‬‬
‫למעלה — בבית־המלאכה עם ״ מיי שר״ הצינורות‬

‫‪ .65‬בכמה מקומות — בירושלים ובצפת‬ ‫ואפשרויות כראוי למדינה‪ ,‬ולא היה בה‬ ‫בכוח מיכאני — על־ידי הפיכת הצינור‬
‫— עומדות אנדרטאות‪ ,‬מצבות ״חיות״‬ ‫צורך ‪ -‬לדעת כמה ממנהליה ‪-‬‬ ‫למעין בורג‪.‬‬
‫ב״התחכמויות״ תושיה ואלתורים של‬
‫המעלות גם את זכרו — ה״דוידקות״‪,‬‬ ‫שעות דחק ותנאי מחתרת‪ ,‬וגם שם לא‬ ‫היו כנראה עוד התקנים ושכלולים‬
‫מרגמותיו המציינות את הרווח וההצלה‬ ‫רצה לייבוביץ למצוא את מקומו‪ .‬זמן מה‬ ‫ואלתורים של דוד לייבוביץ בתחום‬
‫שהביאו לערים המנותקות והנצורות‬ ‫עבד במחלקה למכונות חקלאיות של‬ ‫החקלאות בראשית מיכונה‪ ,‬אלא‬
‫במלחמת הקוממיות‪ .‬רבים היו פעליו‬ ‫״המשביר המרכזי״‪ ,‬אבל לא יכול להס­‬ ‫שלצערנו לא נשמרו בידינו ואין הם‬
‫בשדה הבטחון ובשדה החקלאות —‬ ‫תגל לשיגרה ״עסקית״‪ .‬הוא נכנס‬
‫חיפש‪ ,‬נאבק ויצר וקידם לבדו את מיכון‬ ‫לשותפות במסגריה‪ ,‬אלא ששם היה‬ ‫שמורים בזכרונם של מכריו וחבריו‪.‬‬
‫המשק החקלאי שלנו‪ :‬המציא כלים‬ ‫גרוע יותר‪ ,‬שכן שררה שם אווירה של‬ ‫כאמור‪ ,‬יחד עם המצאותיו החקלאיות‪,‬‬
‫חדשים‪ ,‬התקין ושיכלל ישנים‪ .‬הוא היה‬ ‫״ביזנ ס״ בלבד‪ .‬הוא פתח מפעל לסינון‬ ‫הוא המציא גם המצאות שונות בשביל‬
‫גם איש שדה‪ ,‬גם מחנך ומדריך חקלאי‬ ‫שמן מכונות בלוד ולבסוף הקים מפעל‬ ‫ה״הגנה״‪ ,‬אלא שאת אלו עשה בשעותיו‬
‫וגם יוצר שעשה הרבה לשימוש נכון‬ ‫הפנויות‪ ,‬בהתנדבות‪ .‬הוא סירב להיכלל‬
‫ולפיתוח עצמאי של מכשירים חקלאיים‪.‬‬ ‫עצמאי משלו‪ ,‬לתיקון ציוד חקלאי‪.‬‬ ‫במנגנון הקבוע של ה״הגנה״ וסירב‬
‫הוא ביקש לפתח ולקדם כלי ייצור‬ ‫כאן הוא פיתח את המצאתו האחרונה ‪:‬‬
‫מכונה ליישור צינורות‪ .‬בימים ההם היו‬ ‫לקבל ממנה שכר תמורת המצאותיו‪.‬‬
‫וביחוד לעבודת האדמה — אבל מתוך‬ ‫בשימוש צינורות מיטלטלים להשקיה‪,‬‬ ‫לייבוביץ היה גם מורה מחונן ואהוב‬
‫כורח קיומנו בארץ נהיה גם איש‪ ,‬הממ­‬ ‫עשויים אלומיניום‪ ,‬שהיו מתעקמים‬ ‫מאוד על תלמידיו‪ .‬להם‪ ,‬שחיו בפנימיה‬
‫בקלות‪ .‬דוד לייבוביץ המציא התקן‬ ‫של בית־הספר רחוק מבתיהם‪ ,‬היה מעין‬
‫ציא ומייצר כלי משחית‪.‬‬ ‫מיוחד עם כדור בקצהו‪ ,‬שהיו מכניסים‬ ‫״אבא שני״‪ ,‬טיפל בהם ודאג להם והם‬
‫השיבו לו בחיבה ובהערצה‪ ,‬ועד היום‬

‫הם מספרים עליו באהבה רבה‪.‬‬

‫‪11‬‬