Page 8 - Etmol 19

‫בה נמצאה רשימת ספריו‪ ,‬שהגיש לעיון‬
‫הצנזורה‪ ,‬כפי החוק אז‪.‬‬

‫* ‪ J‬מנגני נבל ‪* I‬‬

‫שלמה מן האדומים לא היה המוסיקאי‬ ‫‪rujrw‬ומ> ‪nnHtMj‬‬ ‫‪ piicn‬ננסח; וו‪<17‬ר ‪MS •n‬ל גו ק ‪0‬‬
‫הראשון בין יהודי איטליה‪ .‬קדמו לו‬
‫רבים‪ ,‬שכן יהודי איטליה אוהבי מוסיקה‬ ‫תווים ל שיר של של מה די‪ -‬ר וסי‬ ‫^ מוסיקה ל שלי טי ם ‪•}f‬‬
‫היו‪ ,‬נהנים לשמוע ולהשמיע‪ ,‬כמו שאה­‬
‫בו גם את אמנות התיאטרון‪ ,‬ושיחקו‪,‬‬ ‫עה רק בכינויה ״מדאמה אירופה״‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬שלמה מן האדומים חיבר גם‬
‫הציגו וכתבו מחזות‪ .‬גדול מנגני הנבל‬ ‫היתה זמרת ושחקנית נודעת בדורה‬ ‫יצירות מוסיקאליות איטלקיות שהוקד­‬
‫במאה ה‪ 16-‬באיטליה היה ג׳ובאן מריה‪,‬‬ ‫והופיעה בחצר הדוכס של מנטובה‪.‬‬ ‫שו לדוכסים"ולשליטים נודעים‪ ,‬ביניהם‬
‫שכונה ״היהודי״‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שהיה‬ ‫אפשר מאד שפרסומה בה לה מן התפקיד‬ ‫אוסף קנצונטות בשני חלקים וכן אוס­‬
‫שמילאה בהצגה שנערכה בשנת ‪1608‬‬ ‫פים של טדריגלים לחמישה קולות‪ ,‬ונר­‬
‫מומר‪.‬‬ ‫לכבוד נישואי הנסיך פראנצ׳ינסקו‬ ‫אה שקדם בכך לגדול המוסיקאים של‬
‫מוסיקאי חשוב באותה תקופה היה‬ ‫ומרגריטה מסבויה‪ ,‬בתו של הדוכס קרלו‬ ‫איטליה באותו דור‪ ,‬מונטורדי‪ .‬הוא‬
‫אברהם הלוי מלארפה )שפירושו —‬ ‫עמנואל הראשון‪ .‬באותו מעמד הציגו‬ ‫חיבר גם מדריגלים לארבעה קולות‪ .‬כן‬
‫מהנבל(‪ ,‬שגם הוא פעל במנטובה‪ .‬בשנת‬ ‫לראשונה את האופרה ״לאריאנה״ מאת‬ ‫חיבר מוסיקה לכלי נגינה‪ ,‬בעיקר‬
‫‪ 1542‬גילם דמותו של האל פאן בהצגה‬ ‫מונטורדי‪ ,‬וכן הציגו אז מחזה בשם‬ ‫לשלושה כלים‪ ,‬כגון ויולה‪ ,‬צ׳מבלו‪,‬‬
‫בחצרו הדוכס ובשנות החמישים נמנה‬ ‫״לאידופיקה״ מאת גואריני‪ .‬שלמה מן‬ ‫קורינטו וכיוצא באלה‪ .‬כל חיבוריו‪,‬‬
‫עם מקבלי משכורת קבועה מאת הדוכס‪.‬‬ ‫האדומים חיבר אינטרמצו אחד במחזה‬ ‫שהוקדשו לדוכסים ואצילים‪ ,‬יצאו‬
‫בשנת ‪ 1566‬נאסר בשל עבירה פלילית‪,‬‬ ‫זה ואחותו שרה באופרה של מונטורדי‬ ‫במהדורות רבות וזכו להערכה רבה‬
‫אבל שוחרר וחזר לחצר הדוכס כמנגן‪.‬‬ ‫והיא שהופיעה בתפקיד ״אירופה״‬ ‫בדורו ובדורות הבאים‪ .‬עד היום מכירים‬
‫שכר שירותו ייראה מוזר בימינו‪:‬‬ ‫המוסיקולוגים בחשיבות תרומתן‬
‫מונופולין שניתן לו על מכירת הבשר‬ ‫במחזה של גואריני ומכאן כינויה‪.‬‬
‫ליהודי מנטובה‪ :‬לאחר מכן היה בעל‬ ‫מונטוורדי ושלמה מן האדומים היו‬ ‫להתפתחות המוסיקה‪.‬‬
‫בית‪-‬המטבחיים של הקהילה‪ .‬אברהם‬ ‫בין המלחינים שחיברו גם את המוסיקה‬ ‫המוסיקה של שלמה מן האדומים‬
‫הלוי מלארפה היה מורה למוסיקה לבני‬ ‫״לה מאדאלנה״‪ ,‬מחזה בעל אופי נוצרי‬ ‫לשירה בבית הכנסת דומה לזו של‬
‫פרדיננד הראשון מאוסטריה וישב זמן‬ ‫מובהק‪ .‬שלמה חיבר את הבאלט לשלו­‬ ‫שיריו החילוניים‪ ,‬אלא שהיא פשוטה‬
‫מה ברומא‪ .‬בן אחיו‪ ,‬אברמינו‪ ,‬אף הוא‬ ‫שה קולות בליווי שלושה כנורות‪,‬‬ ‫יותר‪ ,‬הואיל והיתה צריכה להיות מוש­‬
‫היה מנגן בחצר הדוכסים‪ .‬נראה שמשפ­‬ ‫רת בפי חובבים ולא בפי זמרים מקצו­‬
‫חה זו ניחונה בכשרון נגינה על נבל‪ ,‬אם‬ ‫שבמערכה האחרונה‪.‬‬ ‫עיים‪ .‬אמנם יש המוצאים בה מיסודות‬
‫כי יתכן שניגנו גם בכלי נגינה אחרים‪.‬‬ ‫לאחותו של שלמה ״מדאמה אירופה״‬ ‫השירה המסורתית )האיטלקית( אולם‬
‫פעם ניגן אברמינו בפני חשמן‪ ,‬שעה‬ ‫היו שני בנים‪ ,‬שאף הם עשו לעצמם שם‬ ‫בעיקרה היא מוסיקה טיפוסית של תקו­‬
‫שהטביל בנו של נסיך‪ .‬כן שיעשע נסיך‬ ‫בתולדות המוסיקה והשתתפו בהצגות‬ ‫פת הרינסאנס‪ .‬שיריו של שלמה מן‬
‫אחר‪ ,‬גוליילמו‪ ,‬ברגעי חייו האחרונים‪.‬‬ ‫שונות‪ :‬מרדכי ועזריה‪ .‬מרדכי ושני בניו‬ ‫האדומים השפיעו במקצת גם על השירה‬
‫עשו בחצרם של דוכסי בית סבויה‬
‫* אמנות הריקוד *‬ ‫ונתפרסמו כמחברי באלטים ומנגנים‬ ‫בבתי‪-‬הכנסת באשכנז‪.‬‬
‫מצוינים על נבל וגיטרה‪ :‬כמו‪-‬כן היו‬
‫גם את אמנות הריקוד טיפחו יהודי‬ ‫מורי מוסיקה לבני הדוכסים‪ .‬גם בנה‬ ‫* זמרת ושחקנית *‬
‫איטליה‪ .‬המפורסם ברקדנים היהודים‬
‫במאה ה‪ 15-‬היה גוליי מו דה פיסארו‪,‬‬ ‫השלישי של הזמרת חיבר מנגינות‪.‬‬ ‫אחותו של שלמה מן האדומים‪ ,‬הידו‪-‬‬
‫ששימש מורה לריקוד בביתם של גדולי‬ ‫״מדאמה אירופה״ היתה נשואה כנר­‬
‫אה לאדם בשם דוד בן אלישע‪ .‬אנו‬
‫איטליה‪.‬‬ ‫יודעים עליו‪ ,‬שכן בארכיון העיר מנטו״‬
‫הפעילות המוסיקלית בין יהודי אי­‬
‫טליה היתה רבה גם אחרי שלמה מן‬ ‫נוליימו דה פיסארו‪,‬‬
‫האדומים‪ .‬ידועים לנו מוסיקאים נוספים‪,‬‬ ‫רקדן יהודי‬
‫מהם שהופיעו בשירה ובנגינה ואחרים‬ ‫ותלמידותיו‬
‫שחיברו מוסיקה או ספרים על מוסיקה‬
‫בכלל או על מקומה של המוסיקה בתפי­‬
‫לה‪ ,‬שכן הוויכוח בעניין זה נמשך‪.‬‬
‫העיסוק במוסיקה היה נרחב‪ ,‬וכללי‪ .‬היו‬
‫חברות ואגודות שעסקו בכך והיו מתכנ­‬
‫סות גם לשירה בציבור‪ .‬חברה כזאת‪,‬‬
‫בשם ״שומרים לבוקר״‪ ,‬פונה אל מלחין‬
‫נוצרי בשם קרלו גרוסי ומבקשת ממנו‬
‫שיחבר מנגינה לאחד משיריה‪ .‬למרות‬
‫התלאות והקשיים לא חדלה המוסיקה‬
‫למשוך את לבם של יהודי איטליה דורות‬

‫רבים‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״ תולדו ת היהודים בדוכסות‬

‫מנטובה״ — שלמה סימונסון; שאלות‬

‫ותשובות זקני יהודה״ — דבי יהודה‬
‫אריה ממודנה‪.‬‬