Page 10 - Etmol 19
P. 10
• ״פומפיח״ לרפת .להזנת הבקר במקוה־ישראל בשל המבנה הטופוגרפי התעשרו ,ואביו של דוד היה בעל מכרות
השתמשו בתפוחי־זהב הפסולים לשיווק. של אדמות המוסד .כבר בשנות הייסוד זהב ,שמת בגיל צעיר .בד״בבד עם
בדי להפוך אותם למספוא צריך היה צריכים היו להשקיע עמל רב בייבוש השכלה כללית ,שכללה גם חינוך טכני,
לחתוך אותם לחלקים .לשם כך התקין הביצות שבשטח מקוה־ישראל .המדפן קיבל דוד גם חינוך יהודי בבית .לאחר
לייבוביץ מסגרת מתבת ובתוכה ?סו הותקן לפי עקרון של מחרשה ולה פס המהפכה הרוסית הראשונה ,במארס
רים ,ונוצר מכשיר דמוי סורג חתכני, פלדה עם מעין יתד )״ סין״( ומשענת ,1917בהיותו בן , 13הצטרף לארגון
מעין ״פומפיה״ .הוא העמיד אותה בצו עשויה קרש עץ לתיחוח האדמה עד נוער ציוני ״השחר״ ולאחר מכן ל׳׳הח־
רה אלכםונית .התלמידים השליכו במ בר״ — ארגון נוער לומד ציוני .ב״1921
לוא תנופת ידיהם את התפוזים על לעומק של 40ם״מ. היה בין מייסדי ״מכבי״ בטומסק ומקימי
המכשיר והם נחתכו בשיני המסורים • מערג — מכשיר לעשיית ערוגות, סניף ״החלוץ״ שם .בינתיים הספיק
מעין מתלם מיכאני ,שאותו עשה לייבו־ ללמוד את מלאכת המדידות התת־
והוכשרו להזנת הבהמות. קרקעיות .הדרושה לעבודת מכרות
בעיה מיוחדת היתה להתגבר על ביץ כולו במו ידיו. ומחצבים ונתקבל למוסד להשכלה
תקלות ״אנושיות״ ,כמו גניבות ,קלקו הגבוהה היחידי שהיה אז בסיביר —
לים בזדון או מתוך רשלנות ומעשי • שכלולים שונים בכלי חרישה .דוד המכון הטכנולוגי בעיר מולדתו טומסק
קונדס של נערים ,כפי שקורה לעתים לייבוביץ התקין גלגל נוסף למחרשה — ואף השתתף במשלחת חקר במונגו
בבית־ספר בו לומדים צעירים בעלי רוח האירופית להקלת העבודה ובעיקר הר ליה מטעם האקדמיה למדעים .אחר־כך
משובה .מכאן המתקנים הבאים שהתקין חיב את השימוש בדיסקים בחרישה, יצא לקיבוץ־הכשרה בקרים — תל־חי.
תוך כדי התאמתם לתנאי המקום .כל זה הוא ניסה לעבור את הגבול לרומניה
דוד לייבוביץ : באופן בלתי״ליגלי כדי לעלות לארץ
• אוטומט למניעת התנעת מנוע. לפני מיכון מחרשות הדיםק ,כבימינו.
לפני בקשת פרדםן שטען כי גונבים • הוא התקין ״כלי-נשק חקלאי״ ונכשל ,ניסה לעלות בפעם שניה באופן
אצלו מבית השאיבה שמן סיכה וכנראה הידוע בשם ״תותח חפרפרות״ ,כלי ליגלי — בשם מושאל — דוד זיידס,
גם דלק ,ודבר זה מביא לקלקול המנוע, יריה להשמדת חפרפרות .״ פגזיו״ של והצליח .הוא הגיע לארץ ב־ , 1927בעצם
התקין לייבוביץ אוטומט שמנע הפעלת תותח זה ,שהועמד בפתח מחילותיהן של המשבר הכלכלי הגדול ששרר אז .הוא
החפרפרות ,נורו על־ידי תרמילים של נכנם לעבוד בפועל וכטרקטוריסט
המנוע אם חסר בו שמן. במקוה״ישראל ,אלא שעינו החדה של
סוג,אחר של ״מכשיר מניעה״ היתה רובה־ציד רגיל. מנהל המוסד ,אליהו קראוזה ,עמדה מיד
ידית הפעלה )״מנואלה״( שרק הוא יכל • מפסק אוטומטי לבריכות .יש ומי על כישוריו והוטל עליו לטפל ב״ציוד
להפעילה וזאת 'כדי שלא ״ישחקו״ בה השאיבה עלו מעל לשפותיהן של הברי המיבאני״ המועט שהיה אז במוסד,
כות והציפו את סביבתן .לייבוביץ הת לפתח סדנה לעבודות מתכת ,ובעיקר
ולא יפעילוה כשאין צורך בדבר. קין מפסק אוטומטי מופעל במצוף, ללמד ולהדריך בבית־הספר בעבודה
• מקלפות תירם .דוד לייבוביץ וכשהגיעו המים למפלס העליון של מעשית במה שנוהגים כיום לכנות
התקין מכשיר ידני פשוט מאוד לקילוף הבריכה ,הפעיל המצוף את המפסק אגרו־טכניקה ,או אגרו־מיכניקה ,ענף
תירס ,שהלה עשוי פח גלי .הכניסו את לימודים שלא היה קיים קודם במקוה־
האשכול לתוך המקלפת וסובבו אותו, והשאיבה נפסקה.
וגרגרי התירס נעקרו מהאשכול .מאוחר ישראל.
יותר ,כדי להקל על המלאכה ולהגדיל
את התפוקה התקין כלי דומה ,מופעל דוד לייבוביץ למד עברית והכשיר
עצמו להוראה עיונית בכיתה ,נוםף על
בחשמל. הדרכה מעשית בשדה ובסדנה .הוא
התגלה כבעל תושיה רב וכושר אלתור
איך לנקות מסננים ומציאת פתרון ומוצא לכל סבך טכני,
ובעל ״ידי זהב״ .הוא הצטרף ל״הגנה״,
דוד לייבוביץ הצטיין גם בהרבה ויחד עם הפעילות הרגילה במחתרת,
אלתורים ,וזאת כדי לפתור בעיות ולה החל לייצר ,מחוץ לשעות העבודה
קל על העבודה ,ובהם ״המצאה״ לניקוי בבית־הספר ,כלי־נשק שונים לצרכי
מסננים ,העשויים רשת צפופה של חוטי המחתרת .לא כל ההמצאות והשכלולים
נחושת למניעת חדירת חול המצוי במי נשמרו ויש מהם שנעלמו אף מזכרונם
בארות .מסננים אלו עמדו אמנם בפני
חול ,אבל נסתמו בחלקיקי סיד ובחומ של תלמידיו וחבריו.
רים אחרים המצויים במים .לייבוביץ
שפך חומצת מלח על המםננים והיא תשובה ופתרון לבעיות
גרמה להמסת המשקעים החוסמים
לא היו לו המצאות מרעישות,
ולזרימה שוטפת של מים. ״מהפכניות״ — להוציא אולי את
בשדות מקוה־ישראל לא היה רישות ה״דוידקה״ :הוא ביקש ,בעיקר ,תשובה
חשמלי לכל פינה .כשנדרש חשמל למ ופתרון לבעיות שצצו תוך כדי העבודה
קום מרוחק מהרשת ,הושלך וו על קו היום־יומית .במקוה־ישראל ידעו ,כי
החשמל הקרוב ביותר ובעזרת החוט לכל תקלה וצרה ימצא ד .לייבוביץ
המחובר לוו ״הביאו״ חשמל לכל מקום מוצא מתאים .לא היה כמוהו לאילתורים
שנדרש .דוד לייבוביץ התקין גם סידורי בעבודה ובתיקון ובהתאמת כלים למיני
הארקה מאולתרים לגלגלי המכשירים הם .בין הכלים וההתקנים שלו ,הזכורים
לחבריו ולתלמידיו ראויים לציון
שהופעלו.
תלמידיו וחבריו מספרים ,כיצד הרבה המכשירים הבאים:
לייצר כלים חדשים ,כגון מערמות • מךפן לתעלות ניקוז הנגרר
ומאלמות לקציר וכלים רבים אחרים, בטרקטור .כלי זה היה חשוב מאוד
מחלקים שהתגוללו בחצר או מגרוטאות
שנאםפו במקום ומחוצה לו ונהפכו בידי
10
