Page 5 - Etmol 19
P. 5

‫־■־‬

 ‫שיחק לנו גם המזל ועוצמת הלחימה והיקפה התפתחו‬                          ‫דוד בן־גוריון והמפקדים במלחמת השחרור‪ ,‬מאחורי בךגוריון — שדה‬
 ‫בהדרגה וכתוצאה מכך ניצב הכוח היהודי רק שלב אחר שלב‬
 ‫בפני אתגרים חריפים יותר‪ ,‬החל באויב ערבי מקומי בעל‬                                        ‫מה היה היקף הכוח היהודי בסתיו ‪? 1947‬‬
 ‫רמת־לחימה נמוכה‪ ,‬בראשית הקרבות‪ ,‬דרך צבאות ערבים‬                       ‫על פי המספרים‪ ,‬שריכז בשעתו ענף ההיסטוריה של‬
 ‫סדירים־למחצה שבאו מעבר לגבול וכלה בצבאות הסדירים‬                      ‫מטכ״ל צה״ל‪ ,‬היה מקור הכוח העיקרי ארגון ה״הגנה״ לכל‬
 ‫של מדינות ערב‪ ,‬לאחר מאי ‪ . 1948‬וכך יכולנו לעמוד בכל‬                    ‫שלוחותיו‪ 420 :‬איש במנגנון הקבע; ‪ 1792‬נוטרים‬
 ‫שלב של מלחמה‪ ,‬ללמוד‪ ,‬להוסיף כוח ו״ל עבור״ בהצלחה‬                      ‫לדרגותיהם במשטרת הישובים העבריים; ‪ 4‬גדודי פלמ״ח‬
                                                                       ‫שמנו כ־‪ 2,100‬מגויסים ועוד כ־‪ 1,000‬אנשי רזרבה; ‪9,500‬‬
                         ‫לשלב הבא עד הנצחון בראשית ‪. 1949‬‬              ‫חברי חיל השדה )חי׳׳ש(; כ״‪ 32‬אלף אנשי חיל המשמר‬
 ‫ונקודה נוספת‪ :‬נצחונו של הישוב היהודי‪ ,‬שמנה בראשית‬                     ‫)חי״מ( ועתודה מסוימת מקרב גדודי הנוער )גדנ״ע(‪ .‬על‬
 ‫‪ 650 1948‬אלף נפש בסך־הכל‪ ,‬על הכוחות הערביים‬                           ‫אלה יש להוסיף בין ‪ 2,000‬ל־‪ 3,000‬אנשי אצ״ל וכמה מאות‬
 ‫בארץ־ישראל ועל צבאות המדינות הערביות שפלשו לארץ‪,‬‬
 ‫מוסבר במידה רבה על־ידי דמותם החברתית של הצדדים‬                                                                                 ‫אנשי לח״י‪.‬‬
 ‫היריבים באותה השעה‪ .‬מצד אחד חברה מודרנית‪,‬‬                             ‫באשר למצבת החימוש ציין אותו המקור‪ ,‬כי באוקטובר‬
‫דמוקרטית ביסודה‪ ,‬שבלטו בה כוחות חלוציים רבי־מעש‪,‬‬                       ‫‪ 1947‬עמדו לרשות כוחות ההגנה ‪ 102‬מרגמות ‪ 3‬אינץ׳; ‪596‬‬
‫קולטת על נקלה הישגים רעיוניים‪ ,‬מדעיים וטכנולוגיים‪,‬‬                     ‫מרגמות ‪ 2‬אינץ׳; ‪ 19‬רובים נגד טנקים; ‪ 200‬מקלעים‬
‫מאוחדת בלהטה להגשים חלום עתיק של עצמאות לאומית;‬                        ‫בינוניים; ‪ 700‬מקלעים קלים; ‪ 6,600‬רובים מכל הסוגים‬
‫ומצד שני חברה השקועה עדיין ברובה בעידן הפיאודליזם‬                      ‫ו־‪ 3,600‬תת״מקלעים‪ .‬מצבת התחמושת איפשרה חלוקת‬
‫ובעולם מושגיו‪ ,‬אשר משטרה מפגר והמרחק בין שליטיה‬                         ‫כ־‪ 50‬כדורים לכל רובה ו״‪ 600‬עד ‪ 700‬כדורים למקלע קל‪.‬‬
‫לבין המוני העם הוא רב‪ ,‬והיא שסועה מבפנים על־ידי הבדלי‬                  ‫רישום ביומנו של דוד בן־גוריון מה־‪ 15.5.1948‬מגלה‪ ,‬כי‬
                                                                       ‫סך״הכל המגוייסים‪ ,‬לרבות חיילות ואנשי שירותים אך‬
                              ‫אינטרסים ומריבות מסוגים שונים‪.‬‬
                                                                                ‫למעט אנשי ההגנה המרחבית‪ ,‬היה אז ‪ 30,573‬איש‪.‬‬
              ‫גורמי הנצחון‬                                             ‫בהמשך הטעים בן־גו ריון‪ :‬״אבל כוח האדם הוא רק אחד‬
                                                                       ‫הגורמים במערכת‪ .‬חשוב לא פחות ממנו הציוד ועוד יותר —‬
‫ולסיכום‪ ,‬הגורמים לנצחוננו והישגינו במלחמת העצמאות‪.‬‬                     ‫החוסן המוסרי והאינטלקטואלי‪ .‬באלה ננצח‪ .‬כי לא הכמות‬
‫‪ . 1‬הישוב היהודי בארץ‪ ,‬אשר ראה עצמו כמדינה בדרך‪,‬‬                       ‫בלבד קובעת‪ ,‬אם־כי אין לזלזל כלל וכלל בערכה‪ .‬אולם‬
‫השכיל ליצור גם צבא בדרך — ה״הגנה״ מכשיר צבאי‬                           ‫עלינו לדעת מראש‪ ,‬שמבחינת המספר אנו חלשים וכוחנו‬
‫שחרג מעבר לדפוסיו של ארגון מחתרתי המסתפק בלוחמה‬                        ‫העיקרי צפון ביתרון האיכותי‪ .‬לכן‪ ,‬תנאי לנצחוננו — ניצול‬

                                                               ‫זעירה‪.‬‬                                             ‫וגיוס מלא של יתרוננו‪.‬‬
‫‪ .2‬עצם קיומו של גוף צבאי כמו ה״הגנה״‪ ,‬איפשר‬
‫ליהודים ליצור שטח יהודי רצוף עוד לפני שפלשו הצבאות‬                                 ‫מחשבה מקורית‬
‫הסדירים של מדינות ערב לארץ־ישראל‪ .‬הערבים לעומת‬
‫זאת חסרו ארגון‪ ,‬שמסוגל היה להביא להתגוננות נמרצת על‬                    ‫ביולי ‪ 1950‬פירסם ד״ר ישראל בר מאמר בשם ״פרקים‬
‫כל נקודת ישוב ערבית‪ ,‬כדוגמת עמידתם הנחרצת של‬                           ‫למהלכים האופרטיביים של מלחמת השחרור״ ובו הרחיב את‬
‫הישובים היהודיים‪ .‬החלה בריחה המונית ומבוהלת של‬                         ‫הדיבור על ״רמת ההשכלה ומקוריות המחשבה״ של‬
‫ערביי הארץ ונטישת מקומות מושבם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נאלצו‬
‫המדינות הערביות לשגר את צבאותיהן הסדירים‬                                                         ‫המפקדים הישראלים‪ .‬וכך נאמר שם ‪:‬‬
‫לארץ־ישראל עוד בטרם הושלמה התארגנותם לקראת‬                             ‫״למרות הנסיון העשיר אשר הפיקוד הגבוה שלנו רכש‬
‫הפלישה‪ .‬הפעלת כוחם הצבאי בטרם זמן חרצה במידה רבה‬                       ‫לעצמו בתקופות התפתחותה השונות של ההגנה‪ ,‬יכלו חבריו‬
                                                                       ‫להופיע בעיני אנשי צבא סדיר — כ׳דילטאנטים׳‪ ,‬היות‬
                                          ‫את גורל המלחמה כולה‪.‬‬         ‫ומועטים מאד ביניהם פיקדו בקרב‪ ,‬לפני מלחמת השיחרור‪,‬‬
‫‪ .3‬העמידה העקשנית של המוני היהודים בארץ‪ ,‬במיוחד‬                        ‫על יחידה טקטית גדולה מפלוגה — וזה כולל גם אותם‬
‫הרוח העשויה ללא חת של הישובים אשר נמצאו בספר‪,‬‬
‫תרמה תרומה רבת חשיבות לרוח הלחימה של היהודים‪.‬‬                                                          ‫האנשים ששירתו בצבאות זרים‪.‬‬
‫כיאה לצבא עממי טופחו בצבא היהודי הצעיר יחסים‬                           ‫״אולם למעשה היו לאנשי הפיקוד הגבוה ולמטות של‬
‫דמוקרטיים ואחוות לוחמים בכל דרגי הפיקוד‪ .‬כל חייל ידע‬                   ‫ההגנה גם התכונות החיוביות של ׳דילטאנטים׳‪ :‬חוסר‬
‫על מה הוא מחרף את נפשו‪ .‬ואילו בצד הערבי‪ ,‬ביחוד עם‬                      ‫בפיתות לשיגרה ולתקנונים; מחשבה מקורית ואומץ לב‬
‫פלישת הצבאות הסדירים‪ ,‬נעדרה ההכרה בדבר עצם מטרתה‬                       ‫לעמוד עליה ולהוציא אותה לפועל ; ושאיפה יסודית ומתמדת‬
‫של המלחמה וניכר פער חברתי רב בין הפיקוד לבין אנשי‬                      ‫לעבודה עצמית‪ ,‬לרכישת דעת ולימוד נסיונם של אחרים‪...‬‬
                                                                       ‫הפיקוד רכש תורה צבאית מקורית‪ ,‬בנויה יותר על‬
                                                              ‫השורה‪.‬‬   ‫העקרונות של תמרון‪ ,‬ניידות‪ ,‬הפתעה‪ ,‬תחבולה‪ ,‬מאשר על‬
‫ההנהגה המדינית היהודית גייסה למען ההתמודדות‬
‫הצבאית את כל משאבי כוח האדם‪ ,‬המשק והממון‪ .‬כך הועמד‬                                      ‫עדיפות במספרים‪ ,‬בכמות של אמצעי קרב״‪.‬‬
‫לרשות הלוחמים היהודים החימוש הדרוש‪ ,‬אם כי‪ ,‬מסיבות‬
‫אובייקטיביות‪ ,‬לא תמיד בעיתוי הנכון‪ .‬למשימה הלאומית‬
‫הגדולה נתגייסו גם יהודי הגולה‪ ,‬בעזרה כספית בממדים‬
‫גדולים ובמתנדבים )מח״ל וגח״ל(‪ ,‬ובעוד המאמץ המלחמתי‬
‫היהודי גאה ועלה‪ ,‬ירדו פלאים המוראל והמאמץ הצבאיים‬

                                          ‫של ערביי ארץ־ישראל‪.‬‬
‫‪ .5‬ואחרון אחרון חשוב — הישוב היהודי הצליח לכונן‬
‫הנהגה אסטרטגית בראשותו של דוד בן־גוריון‪ ,‬אשר כיוונה‬
‫את המאמץ הלאומי הכולל‪ ,‬ואילו הערבים לא הצליחו‬
‫להתגבר על היריבויות והסכסוכים בין מדינות‪ ,‬שושלות‪,‬‬
‫מפלגות ושכבות חברתיות‪ ,‬וסכסוכים מתמידים אלה מנעו‬

                                           ‫מהם כל מאמץ מתואם‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10