Page 5 - Etmol 19
P. 5
־■־
שיחק לנו גם המזל ועוצמת הלחימה והיקפה התפתחו דוד בן־גוריון והמפקדים במלחמת השחרור ,מאחורי בךגוריון — שדה
בהדרגה וכתוצאה מכך ניצב הכוח היהודי רק שלב אחר שלב
בפני אתגרים חריפים יותר ,החל באויב ערבי מקומי בעל מה היה היקף הכוח היהודי בסתיו ? 1947
רמת־לחימה נמוכה ,בראשית הקרבות ,דרך צבאות ערבים על פי המספרים ,שריכז בשעתו ענף ההיסטוריה של
סדירים־למחצה שבאו מעבר לגבול וכלה בצבאות הסדירים מטכ״ל צה״ל ,היה מקור הכוח העיקרי ארגון ה״הגנה״ לכל
של מדינות ערב ,לאחר מאי . 1948וכך יכולנו לעמוד בכל שלוחותיו 420 :איש במנגנון הקבע; 1792נוטרים
שלב של מלחמה ,ללמוד ,להוסיף כוח ו״ל עבור״ בהצלחה לדרגותיהם במשטרת הישובים העבריים; 4גדודי פלמ״ח
שמנו כ־ 2,100מגויסים ועוד כ־ 1,000אנשי רזרבה; 9,500
לשלב הבא עד הנצחון בראשית . 1949 חברי חיל השדה )חי׳׳ש(; כ״ 32אלף אנשי חיל המשמר
ונקודה נוספת :נצחונו של הישוב היהודי ,שמנה בראשית )חי״מ( ועתודה מסוימת מקרב גדודי הנוער )גדנ״ע( .על
650 1948אלף נפש בסך־הכל ,על הכוחות הערביים אלה יש להוסיף בין 2,000ל־ 3,000אנשי אצ״ל וכמה מאות
בארץ־ישראל ועל צבאות המדינות הערביות שפלשו לארץ,
מוסבר במידה רבה על־ידי דמותם החברתית של הצדדים אנשי לח״י.
היריבים באותה השעה .מצד אחד חברה מודרנית, באשר למצבת החימוש ציין אותו המקור ,כי באוקטובר
דמוקרטית ביסודה ,שבלטו בה כוחות חלוציים רבי־מעש, 1947עמדו לרשות כוחות ההגנה 102מרגמות 3אינץ׳; 596
קולטת על נקלה הישגים רעיוניים ,מדעיים וטכנולוגיים, מרגמות 2אינץ׳; 19רובים נגד טנקים; 200מקלעים
מאוחדת בלהטה להגשים חלום עתיק של עצמאות לאומית; בינוניים; 700מקלעים קלים; 6,600רובים מכל הסוגים
ומצד שני חברה השקועה עדיין ברובה בעידן הפיאודליזם ו־ 3,600תת״מקלעים .מצבת התחמושת איפשרה חלוקת
ובעולם מושגיו ,אשר משטרה מפגר והמרחק בין שליטיה כ־ 50כדורים לכל רובה ו״ 600עד 700כדורים למקלע קל.
לבין המוני העם הוא רב ,והיא שסועה מבפנים על־ידי הבדלי רישום ביומנו של דוד בן־גוריון מה־ 15.5.1948מגלה ,כי
סך״הכל המגוייסים ,לרבות חיילות ואנשי שירותים אך
אינטרסים ומריבות מסוגים שונים.
למעט אנשי ההגנה המרחבית ,היה אז 30,573איש.
גורמי הנצחון בהמשך הטעים בן־גו ריון :״אבל כוח האדם הוא רק אחד
הגורמים במערכת .חשוב לא פחות ממנו הציוד ועוד יותר —
ולסיכום ,הגורמים לנצחוננו והישגינו במלחמת העצמאות. החוסן המוסרי והאינטלקטואלי .באלה ננצח .כי לא הכמות
. 1הישוב היהודי בארץ ,אשר ראה עצמו כמדינה בדרך, בלבד קובעת ,אם־כי אין לזלזל כלל וכלל בערכה .אולם
השכיל ליצור גם צבא בדרך — ה״הגנה״ מכשיר צבאי עלינו לדעת מראש ,שמבחינת המספר אנו חלשים וכוחנו
שחרג מעבר לדפוסיו של ארגון מחתרתי המסתפק בלוחמה העיקרי צפון ביתרון האיכותי .לכן ,תנאי לנצחוננו — ניצול
זעירה. וגיוס מלא של יתרוננו.
.2עצם קיומו של גוף צבאי כמו ה״הגנה״ ,איפשר
ליהודים ליצור שטח יהודי רצוף עוד לפני שפלשו הצבאות מחשבה מקורית
הסדירים של מדינות ערב לארץ־ישראל .הערבים לעומת
זאת חסרו ארגון ,שמסוגל היה להביא להתגוננות נמרצת על ביולי 1950פירסם ד״ר ישראל בר מאמר בשם ״פרקים
כל נקודת ישוב ערבית ,כדוגמת עמידתם הנחרצת של למהלכים האופרטיביים של מלחמת השחרור״ ובו הרחיב את
הישובים היהודיים .החלה בריחה המונית ומבוהלת של הדיבור על ״רמת ההשכלה ומקוריות המחשבה״ של
ערביי הארץ ונטישת מקומות מושבם .כתוצאה מכך ,נאלצו
המדינות הערביות לשגר את צבאותיהן הסדירים המפקדים הישראלים .וכך נאמר שם :
לארץ־ישראל עוד בטרם הושלמה התארגנותם לקראת ״למרות הנסיון העשיר אשר הפיקוד הגבוה שלנו רכש
הפלישה .הפעלת כוחם הצבאי בטרם זמן חרצה במידה רבה לעצמו בתקופות התפתחותה השונות של ההגנה ,יכלו חבריו
להופיע בעיני אנשי צבא סדיר — כ׳דילטאנטים׳ ,היות
את גורל המלחמה כולה. ומועטים מאד ביניהם פיקדו בקרב ,לפני מלחמת השיחרור,
.3העמידה העקשנית של המוני היהודים בארץ ,במיוחד על יחידה טקטית גדולה מפלוגה — וזה כולל גם אותם
הרוח העשויה ללא חת של הישובים אשר נמצאו בספר,
תרמה תרומה רבת חשיבות לרוח הלחימה של היהודים. האנשים ששירתו בצבאות זרים.
כיאה לצבא עממי טופחו בצבא היהודי הצעיר יחסים ״אולם למעשה היו לאנשי הפיקוד הגבוה ולמטות של
דמוקרטיים ואחוות לוחמים בכל דרגי הפיקוד .כל חייל ידע ההגנה גם התכונות החיוביות של ׳דילטאנטים׳ :חוסר
על מה הוא מחרף את נפשו .ואילו בצד הערבי ,ביחוד עם בפיתות לשיגרה ולתקנונים; מחשבה מקורית ואומץ לב
פלישת הצבאות הסדירים ,נעדרה ההכרה בדבר עצם מטרתה לעמוד עליה ולהוציא אותה לפועל ; ושאיפה יסודית ומתמדת
של המלחמה וניכר פער חברתי רב בין הפיקוד לבין אנשי לעבודה עצמית ,לרכישת דעת ולימוד נסיונם של אחרים...
הפיקוד רכש תורה צבאית מקורית ,בנויה יותר על
השורה. העקרונות של תמרון ,ניידות ,הפתעה ,תחבולה ,מאשר על
ההנהגה המדינית היהודית גייסה למען ההתמודדות
הצבאית את כל משאבי כוח האדם ,המשק והממון .כך הועמד עדיפות במספרים ,בכמות של אמצעי קרב״.
לרשות הלוחמים היהודים החימוש הדרוש ,אם כי ,מסיבות
אובייקטיביות ,לא תמיד בעיתוי הנכון .למשימה הלאומית
הגדולה נתגייסו גם יהודי הגולה ,בעזרה כספית בממדים
גדולים ובמתנדבים )מח״ל וגח״ל( ,ובעוד המאמץ המלחמתי
היהודי גאה ועלה ,ירדו פלאים המוראל והמאמץ הצבאיים
של ערביי ארץ־ישראל.
.5ואחרון אחרון חשוב — הישוב היהודי הצליח לכונן
הנהגה אסטרטגית בראשותו של דוד בן־גוריון ,אשר כיוונה
את המאמץ הלאומי הכולל ,ואילו הערבים לא הצליחו
להתגבר על היריבויות והסכסוכים בין מדינות ,שושלות,
מפלגות ושכבות חברתיות ,וסכסוכים מתמידים אלה מנעו
מהם כל מאמץ מתואם.
