Page 16 - etmol 24

‫כך הקיץ הקץ על בית‪-‬החרושת ה­ ‪I‬‬ ‫הערבים‪ ,‬המשיכו לכנות אותו כמקודם‬ ‫לשנות את תנאי פרעון החוב‪ .‬כאשר נו­‬
‫מודרני הראשון בארץ‪ ,‬שפעל ארבעים‪-‬‬ ‫כחו ״בעלי המניות״ לדעת‪ ,‬שלא צפויים‬
‫ושבע שנה‪ .‬תודות למפעלו של ליאון‬ ‫״בית‪-‬חרושת‪-‬שטיין״‪ .‬חידושים ושיכלו‪-‬‬ ‫להם רווחים‪ ,‬החליטו )בראשית ‪( 1909‬‬
‫שטיין התפתחה התעשיה בארץ‪ ,‬והת­‬ ‫לים שונים לא הועילו למפעל‪ .‬הבנק‬ ‫על סגירת המפעל שנשאר בידי אפ״ק‪.‬‬
‫חיפש משקיעים חדשים‪ ,‬מצא אותם ב­‬

‫הזעם לא הופנה כלפי ״בעלי המניות״ הולנד‪ ,‬אולם הם פרשו כעבור זמן קצר‪ .‬רחבה חקלאות שלחין ממוכנת‪ ,‬ובעיקר‬

‫ונציגיהם שביקשו רווחים קלים‪ ,‬אלא בינתיים חלו גם שינויים ניכרים ב­ הפרדסנות‪ .‬ליאון שטיין העמיד תלמידים‬

‫כלפי ליאון שטיין‪ .‬הם האשימו אותו טכנולוגיה של השאיבה‪ .‬במקום משא­ הרבה וכל חרשי הברזל של העליה ה­‬

‫בבזבזנות‪ ,‬בקניה מיותרת של חומרי בות בוכנה שיוצרו בבית‪-‬החרושת‪ ,‬הת­ שניה והשלישית עשי את צעדיהם ה­‬

‫גלם וציוד ובניסויים שעלו כסף רב‪ .‬חילו להשתמש במשאבות צנטריופוגליות ראשונים בארץ ובמקצוע במפעלו של‬

‫)הוא ביקש לייצר במפעל גם את המנו­ אנכיות ומנועי הקרוסין נדחקו מהשי­ שטיין והקימו אחר‪-‬כך מפעלים מוצלחים‬

‫עים בעצמם!( האשימוהו גם‪ ,‬כי רצה מוש‪ ,‬קודם על‪-‬ידי מנועי דיזל ואחר‪-‬כך משל עצמם‪ ,‬שחלקם פועלים עד היום‪.‬‬

‫על‪-‬ידי מנועי חשמל שהותקנו בפרד­ ז‪ .‬ד‪ .‬לבונטין‪ ,‬מנהל אפ״ק‪ ,‬שגרם ל­‬ ‫ליצור בבית‪-‬החרושת‪ ...‬אוטומוביל‪.‬‬

‫ליאון שטיין‪ ,‬שלא קיבל משכורת זמן סים‪ .‬קמו מפעלי מתכת חדשים שהתחרו מעשה‪ ,‬בשל קשיחותו הבנקאית‪ ,‬להת­‬

‫רב‪ ,‬עזב את המפעל ואתו מעט כלים‪ ,‬ב״חרושת ברזל״‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬בספטמבר מוטטות הכספית של המפעל‪ ,‬הוא‪-‬הוא‬

‫שניתנו לו תמורת חלק מהחוב שחבו לו‪ ,1935 .‬נסגר המפעל לחלוטין ביוזמת או­ שאמר גם‪ :‬״ליאון שטיין עשה לטובת‬

‫אבל הוא לא נואש‪ .‬הוא הזמין כמה תו בנק שגרם לסגירתו בשני גילגוליו הישוב העברי יותר מהבארון רוטשילד״‪.‬‬

‫פועלים מהנאמנים לו ביותר‪ ,‬העסיק הקודמים‪.‬‬

‫אותם בתיקונים שונים של המנועים ש­‬

‫נקנו באמצעותו‪ ,‬וחיכה לאפשרות לחדש‬

‫חנויות מותר או אסור‬ ‫את המפעל‪ .‬ואמנם נמצא יהודי בארצות‪-‬‬
‫הברית שהשקיע סכום כסף במפעל ו­‬
‫קנה בשבילו מגרש ליד השכונה שכונתה‬

‫״בתי וארשה״ במזרח יפו‪ ,‬בראשית ה­‬

‫רים על אם‪-‬הדרן‪ ,‬עם הסמרטוטים‬ ‫ויכוח נלהב נערך בין מייסדי‬ ‫דרך לכפר סלמה‪ .‬ליאון שטיין בנה‬
‫תחת תכלת הרקיע‪ ,‬עם הדומן והאשפה‪,‬‬ ‫כאן מפעל‪ ,‬אמנם קטן מקודמו‪ .‬הוא פדה‬
‫עם קליפות האבטיחים והירקות‪ ,‬המ­‬ ‫תל־אביב‪ ,‬אם יש להרשות לפ­‬ ‫מבנק אפ״ק חומרים וקצת מהציוד )חל­‬
‫פיצים ריח צחנה מסביב‪ .‬ובפנים‪,‬‬ ‫תוח חנויות בשכונה‪ ,‬או לא‪.‬‬ ‫קם הגדול בתשלומים לשיעורין( והחל‬
‫מאחורי הקלעים‪ ,‬אורחים הגונים מביו‬ ‫אחד המתנגדים היה מנחם‬ ‫בעבודה‪ .‬המפעל החדש נקרא ״תעשיית‬
‫הערבים שותים משקאות חריפים ונהנים‬ ‫שינקין‪ ,‬עסקן נודע באותם ימים‪.‬‬ ‫ברזל אמריקנית‪-‬פלשתינאית‪ ,‬מקודם ל‪.‬‬
‫מזיו פני בעלת‪-‬הבית והבנות הבוגרות‪.‬‬ ‫באסיפה הכללית של השכונה‬ ‫שטיין‪ .‬בית‪-‬יציקה ובית‪-‬חרושת למכו­‬
‫וכטוב לב האורחים ביין הם יוצאים‬ ‫שנערכה בחודש אלול תרס״ט‬ ‫נות״‪ .‬המפעל עבד ונאבק על קיומו עד‬
‫החוצה‪ ,‬מתגרים בנשים המטיילות ל­‬ ‫מלחמת‪-‬העולם הראשונה והמשיך ופעל‬
‫תומן‪ ...‬אני מצדי מציע לקבוע לא‪-‬‬ ‫)‪ (1909‬נשא דבריו ואמר ‪:‬‬ ‫תוך כדי המלחמה‪ ,‬כל עוד איפשר זאת‬
‫חופש של חנויות‪ .‬פרוש‪ :‬אין רשות‬
‫לאנשים פרטיים לפתוח חנויות בבתיהם‬

‫ובמגרשיהם‪ .‬אין חנויות אלא במקומות‬ ‫מלאי החומרים‪ .‬באותם ימים התרכז לי­‬
‫ציבוריים וועד השכונה הוא המשכיר‬ ‫און שטיין בעיקר בהסבת מנועי הקרוסין‬

‫אותן״‪.‬‬ ‫לגאזוגנרטורים‪.‬‬

‫ועל כך ענה לו ד״ר חיים חיסין‬ ‫עם הכיבוש הבריטי הוחרם המפעל‬
‫הביל״ויי‪ ,‬רופא השכונה‪:‬‬ ‫לזמן קצר על‪-‬ידי האנגלים‪ .‬בינתיים‬

‫״אף אני רוצה ברובע שקט‪ ,‬אבל איני‬

‫רוצה לשלול משום אדם את זכותו‬ ‫הסתלק השותף האמריקאי מהחברה ו­‬
‫וחופשו‪ .‬חוקים יוצאים מן הכלל אין‬ ‫במקומו נכנסו לשותפות אנשים אמידים‬
‫אחרים שבית‪-‬החרושת היה בשבילם מ­‬
‫להם קיום‪ .‬אנו בונים רובע שקט‪ ,‬אבל‬ ‫מקור הכנסה צדדי‪ .‬הם ביקשו להרוויח‬
‫בה במידה גם רוב‪5‬נ חופשי‪ ,‬ואסור‬
‫למנוע מאת חבר זה או אחר את‬

‫הרשות לפתוח לו חנות לשם פרנסה‪...‬‬ ‫כסף ואילו ליאון שטיין דאג לאיכות‬
‫אני מציע ליתן לכל אדם שיש לו בית‬ ‫התוצרת‪ ,‬לגיוונה והתנגד להעלאת ה­‬
‫במושבתנו‪ ,‬את הרשות לחיות ולעשות‬ ‫מחירים‪ .‬לבסוף נאלץ להסתלק מילד‬
‫כרצונו‪ .‬צריך שיהיה לנו רק פרינציפיון‬ ‫שעשועיו ויעוד חייו‪ ,‬עזב את תל‪-‬אביב‬

‫אחד‪ :‬איש אל יפריע את מנוחתו וזכותו‬

‫של חברו‪ .‬מחוץ לפרינציפיון עיקרי זה‬ ‫ועבר לחיפה‪ ,‬שם מת בראשית ‪.1926‬‬
‫יהיה כל אדם חופשי לנפשו‪ ...‬ולפיכן‬

‫אני אומר‪ :‬אל תגזרו על החנויות‪ ,‬ואם‬ ‫עדיין ״בית‪-‬חרושת‪-‬שטיין״‬

‫תגזרו — לא תתקיים גזרתכם״‪.‬‬ ‫גם בעליו החדשים של המפעל לא‬

‫דעתו של ד״ר חיסין לא נתקבלה‬

‫והאסיפה החליטה‪ ,‬כהצעת שינ־‬ ‫״כשיסדנו אה אמדתנו היה הדבר‬ ‫הצליחו וגורלו היה כגורל קודמו —‬
‫קין‪ ,‬לאסור על פתיחת חנויות‬ ‫מובן מאליו שאין אנו בונים נוה״שלום‬ ‫רכושו עוקל בידי בנק אפ״ק ועבר ל­‬
‫)הכוונה‪ ,‬לשכונה הישנה( חדש‪ ,‬כי אם‬ ‫הנהלתו הישירה‪ .‬כמנהל בית‪-‬החרושת‬
‫בבתים פרטיים והקדישה למען‬ ‫נוה־שאנן‪ ,‬מעין נאות קיץ לנוח אחרי‬ ‫נתמנה הסופר חושי הארכי‪ ,‬חוא יחיאל‬
‫עבודת־היום‪ .‬עתה החלו רבים מחברינו‬ ‫לבונטין‪ ,‬אחיו של מנהל אפ״ק ז‪ .‬ד‪.‬‬
‫החנויות מעבר לפסי הרכבת‪,‬‬ ‫לעשות עסקים בשכונתנו‪ .‬אחד מהם‬ ‫לבונטין‪ .‬הארץ התפתחה‪ ,‬לבנק היו כס­‬
‫מחוץ לשכונה‪ .‬אולם בסופו של‬ ‫כבר השכיר חנות‪ ,‬אחרים קבעו בתכ­‬ ‫פים‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬םי כן לא הצליחו מנהליו‬
‫דבר‪ ,‬כידוע‪ ,‬צדק חיסין‪ :‬חנויות‬ ‫ניות בתיהם מקומות לחנויות‪ ,‬ואם‬ ‫החדשים של המפעל ״להעמידו על רג­‬
‫יפשה הנגע יכולים אנו ל קוו ת לעשרות‬ ‫ליו״‪ .‬המפעל נקרא מעכשיו ״חברת ח­‬
‫נפתחו בתל״אביב והרבה‪ .‬ודווקא‬ ‫חנויות בכל קצות המושבה‪ .‬אפשר כבר‬ ‫רושת ברזל יפו בע״מ״‪ ,‬מבלי להזכיר‬
‫הרחוב שנקרא על שמו של‬ ‫לראו ת מראש את המחזה המלבב של‬
‫שינקין — הוא רחוב חנויות‬ ‫החנויות הזעירות עם הגמלים והחמו­‬

‫מובהק ‪. . .‬‬

‫את שם המייסד; אולם הלקוחות‪ ,‬בייחוד‬

‫‪16‬‬