Page 2 - etmol 52
P. 2
העורך :שלמה שבא עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון ,ד״ר שלמה שביט,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני
המעצב :אדר דריאן
מינהלה :יוסף אלקוני
המערכת :עת־מול ,בנין ויקטור ואדראה קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
הפצה ומנויים :ת.ד - 23078 .תל־אביב ,61230טלפון 236561־03
סדק לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ ־ תל־אביב
מנוי לשנה 600 -שקל
גליון בו ד ד 100-שקל
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד התיווך והתרבות
התוכן הנאות עין
בשער החוברת -פנים בית־הכנסת בעיירה קירכהיים בגרמניה חוקרים רבים מנסים לענות על השאלה ,האם ישנה אמנות יהודית ,ואם ישנה
-מהי .הם מציינים ,כי בדורות האחרונים נמצאים יהודים בולטים בין טובי
מעשה ידי אליעזר זוסמן; בעמוד 3־ 5מספר דוד דוידוביץ, הציירים בעולם ,אולם תוהים אם יש להם קו משותף ,״יהודי״ ,ומהו .הם גם
חוקר אמנות ופולקלור ,על שלושה אמנים יהודיים בני פולין שואלים כיצד זה לא קמו אמנים יהודים בעלי שם עד המאה ה־.19
על השאלה האחרונה אפשר לענות ,כי אמנות אינה דווקא זו הנעשית על־ידי
שבנו ועיטרו בתי־כנסת במאה ה־ .18המאמר בעמוד זה דן אף
אמנים שנתפרסמו ,אלא גם על־ידי אמנים אלמוניים רבים במשך שנים רבות.
הוא בנושא :היש אמנות יהודית? • בעמוד 6עונה גקדימון ואמנם ,המאמר הפותח את החוברת על בתי־הכנסת בפולין וגרמניה ,מבניהם
ועיטוריהם ,מוכיח ,כי אם היתה השפעה של הסביבה על בניין בתי־הכנסת
רוגל על השאלה מה אמר טרומפלדור וקישוטיהם ,הרי שבמשך הזמן נוצרה יצירה יהודית מיוחדת בשטח זה,
ומחבר המאמר אף מספר על שלושה אמני בתי־כנסת בולטים מהמאה ה־.18
לפני מותו ומתי • ד״ר י.ח .בילצקי
כך הוא הדבר גם ביצירת תשמישי־הקדושה.
מספר על אחד מספרי הזכרונות
ומכאן גם מצויה התשובה לטענה ,כאילו לא היתה אמנות של יהודים .גם אם
היהודיים הנודעים ביותר )עמוד (9 לא חיו בתוך ארמונות פאר שקישטום ציורים ופסלים של גדולי האמנים ,גם
אם לא דרכה רגלם בכנסיות שהיוו מוזיאונים ליצירות פאר -הרי גם
• על שתי דמויות מופלאות באירופה בסביבתם של היהודים היתה אמנות ,בצורות ביטוי שונות ,שהזינה את
חושיהם האסתטיים :תשמישי הקדושה שהשתלבו בכל חייהם ,מבני בתי־
ובממלכה העותמנית של המאה ה־16 כנסת ובתי־מדרש ,עיטורים וקישוטים וציורים וגילופים בבתי־כנסת ובבתי
מגורים ,שערי ספרים מעוטרים ,קישוטי סוכות ,סוגי אותיות ,מצבות
-דונה גראציה ודון יוסף נשיא ,כותבת
וחריתותיהן ועוד.
ד״ר מינה רוזן ,המבקשת גם לדעת ,מה .טרומפלדור
ובדרך אגב ,היהודים שלמדו את הגמרות וספרי קודש אחרים נהנו גם מצורת
היתה כוונתם של השניים בחכירת איזור טבריה מהסולטן • הדפים המיוחדת :המרחב של הטקסט העיקרי -הגמרא ,הרש״י שמימין,
פרופ׳ דניאל קארפי כותב )בעמודים 14־ (16על פעילותו של התוספות שמשמאל ,המלבנים הצרים והארוכים העוטרים את שולי העמודים
המופתי הירושלמי ,מנהיג המרד הערבי ,בימי מלחמת העולם לאורך של הפרושים הנוספים ,ההערות לרוחב ,בשולי העמודים למטה
השניה ועל סירובם של הגרמנים למנותו כ״מנהיג העולם ולמעלה ,וכל מלבן או ריבוע שכזה עשוי באות אחרת ובגודל אחר ,עמוד
הערבי״; הוא מספר גם כיצד חשבו הגרמנים להגיע לארץ־
ישראל -דרך קווקז • מכתבים של בני משפחה באיטליה שכזה הריהו מעשה אמנות קוביסטית וגיאומטרית.
מהמאה ה־) 16עמוד • (17על הרפתקן יהודי כותב יוחנן
ארנון בעמוד - 18עוזרם של שליטי סין • אברהם ב .ריבלין מאז ראשית המאה ה־ 20קמו יוצרים יהודים שתפסו מקום ראשון באמנות
מפרסם דו״ח של נציג בריטניה בארץ ב־ • 1839התימנים היו העולם .האם קמה גם אמנות יהודית? יש הטוענים ,כי האמנים היהודים
הכוורנים הראשונים של חדרה -על כך מספר אריה אמיר שפעלו בשנות המהפכה הרוסית - 1920-1917 -יצרו ״אמנות יהודית״,
בעמוד • 21על שבעה בני הארץ הראשונים שנהיו לרופאים - שהושפעה מהאמנות היהודית העממית שנתגלתה אז להפתעת רבים; ציירים
כותב דוד הכהן בעמוד • 22ובעמוד האחרון יהודים באנגליה אלו יחדו את יצירותיהם בשילוב אותיות עבריות שהן גיאומטריות ומשעש־
עות .אפשר גם שהסגנון הקוביסטי של אותם יוצרים -מקורו במידה
בראשית המאה. מסויימת בהשפעת עמודי הספרים היהודיים ,כאמור לעיל .באותה קבוצה
אתה מוצא חבורה חשובה מאוד של אמנים :שאגאל ,ליסצקי ,ריבק ,אלטמן
החתם
ואחרים.
את בני משפחתך
ידידיך וילדיהם יש המוצאים קווים של ״אמנות יהודית״ בקבוצת אמנים שפעלה בפאריז
וכינוה אפילו לעתים ״אסכולת פאריז היהודית״ ושבראשה נמנים סוטין
כשי וקרמן .ייחודה היהודי מתבטא באי־השקט ובריגוש שבציוריהם של אותם
על אמנים ,פליטים מתחום המושב במזרח אירופה ועדים ליגונותיו.
עתמול בין אם ישנה ״אמנות יהודית״ ובין אם אין כזו ,נראה ,שבמשך הדורות נצפנו
בין היהודים חושים אמנותיים רבים ,שנתגלו עם פתיחת השערים של המאה
שלח אלינו) ת״ד ,23078תל־אביב (61230
ה מח א ה ע״ס 600 -שקל ה־.20
ואנו נשלח החוברות למקבל השי
