Page 7 - etmol 52

‫אשר הסב את פניו אחורנית כלפי האד­‬ ‫חצר תל־חי ‪ 9‬ו‪ 9‬ו‬ ‫בלחובסקי‪ ,‬תכניס אתה את המעיים‪.‬‬
‫מה‪.‬״‬ ‫אמרתי ‪ -‬הרפואות אינן אצלי והידיים‬
‫טרומפלדור‪ .‬דבריו האחרונים בתשובה‬ ‫אינן סטריליות‪ .‬אז הוא אמר ‪ -‬תרחץ‬
‫יחסו למוות‬ ‫על השאלה‪ :‬מה שלומו‪ ,‬היו ׳טוב למות‬ ‫את הידיים בסבון‪ .‬רחצתי את הידיים‬
‫בעד המולדת׳‪ .‬לכפר‪-‬גלעדי הביאוהו‬ ‫בסבון‪ ...‬רציתי לשאול אותו אם הוא‬
‫ועדיין לא עמדנו על ההבדל בין ״טוב‬ ‫רוצה לחבוש את היד והוא ויתר על זה‪.‬‬
‫למות בעד ארצנו״ לבין ״אין דבר )או‬ ‫מת״‪.‬‬ ‫שום העוויות לא ראיתי על פניו‪ ,‬כאילו‬
‫״לא נורא״(‪ ,‬כדאי למות בעד ארץ‪-‬‬
‫ישראל״‪ .‬בין נוסח הצהרתי‪ ,‬המזכיר‬ ‫עדות כתובה זו של דרז׳נר נדפסה‬ ‫מטפלים במישהו זר‪ ,‬לא בו״‪.‬‬
‫את אמרתו של הוראציוס ‪Duice et‬‬ ‫בשבועון של מפלגת אחדות העבודה‬ ‫חיזוק לעדותו של בלחובסקי יש‬
‫‪) decorum est pro patria mori‬מה‬ ‫״קונטרס״ בכ״ב באדר תר׳׳פ‪ ,‬כלומר‬ ‫בדברים שכתב הלל לנדסמן‪ ,‬מן המתנד­‬
‫מתוק ויאה למות למען המולדת(‪ ,‬לבין‬ ‫אחד‪-‬עשר יום אחרי י״א באדר‪ .‬במקורה‬
‫תשובה של שכיב‪-‬מרע על שאלה בדבר‬ ‫נכתבה רשימתו של דרז׳נר ברוסית‪.‬‬ ‫בים לעזרת תל־חי‪:‬‬
‫שלומו והרגשתו‪ ',‬תשובה שיש בה‬ ‫כתב‪-‬היד נשתמר ובו כתוב ‪ -‬״על‬ ‫״טרומפלדור ביקש אותנו שנכניס את‬
‫השלמה עם הגורל‪ :‬״אין דבר״‪ ,‬ה׳׳ניצ׳‪-‬‬ ‫שאלת אחד החברים איך הוא מרגיש‪,‬‬ ‫מעיו פנימה‪ .‬איש מאתנו לא העיז לע­‬
‫אמר‪ :‬טוב למות למען מולדתך״‪ .‬דבר‬ ‫שות זאת בחדר המלא אבק‪ ,‬שאין בו לא‬
‫בו״ הרוסי המפורסם‪.‬‬ ‫אחד הוא בחזקת ודאות‪ :‬דרז׳נר לא שמע‬ ‫חומרים סטריליים ולא מים‪ .‬לבסוף‬
‫מן הראוי לציין כי טרומפלדור למד‬ ‫את הדברים במו אוזניו‪ ,‬ומכל העדים ‪-‬‬ ‫נאות החבר ז‪.‬ב‪] .‬זלמן בלחובסקי[‬
‫לטינית בנעוריו ובמכתביו מצויות פה‬ ‫רק הוא טען‪ ,‬כי הדברים נאמרו לא‬ ‫לבקשתו‪ ,‬הכנים את המעיים וחבש את‬
‫ושם מובאות בלטינית‪ .‬מן הסתם ידע גם‬ ‫בתל‪-‬חי אלא בדרך לכפר‪-‬גלעדי‪ ,‬ושהיו‬
‫את הפסוק של הוראציוס‪ .‬אך מה חשב‬ ‫הפצע במגבת״‪.‬‬
‫טרומפלדור על המוות? מדברים שאמר‬ ‫אלה דברי טרומפלדור האחרונים‪.‬‬ ‫לפנות ערב‪ ,‬כשהורחקו הערבים מן‬
‫וכתב בחייו ניתן ללמוד כי הוא הרגיל‬ ‫לא כך סיפרו עדים אחרים על דרכו‬ ‫החצר ונשתתקו היריות‪ ,‬החל טרומפל‪-‬‬
‫עצמו לרעיון המוות בקרב‪ .‬כך בעת‬ ‫האחרונה של טרומפלדור‪ .‬כתב שאול‬ ‫דור לגלות חוסר סבלנות והוא דחק‬
‫ששירת בגדוד הקלעים הסיבירי במל­‬ ‫מאירוב)אביגור( ימים אחדים אחרי י״א‬ ‫בשניאורסון שלא ישתהה עוד וישלח‬
‫חמת רוסיה‪-‬יפאן וכך בנחיתה האומללה‬ ‫מייד כמה אנשים לכפר‪-‬גלעדי‪ ,‬להזעיק‬
‫בגאליפולי שבתורכיה‪ .‬לפני צאתו‬ ‫באדר‪:‬‬ ‫את הרופא‪ .‬חרף פציעתו הקשה ואבדן‬
‫בדרך הים לרוסיה‪ ,‬בסוף מלחמת העולם‬ ‫הדם הרב‪ ,‬עדיין נאחז יוסף טרומפלדור‬
‫הראשונה‪ ,‬כתב טרומפלדור לחבר‪ :‬״דע‬ ‫״כשנשאנו את טרומפלדור מתל‪-‬חי‬ ‫בחיים וקיווה‪ ,‬כי הרופא יוכל להצילו‪.‬‬
‫שאשתדל ללכת לעולם‪-‬הבא ככל האפ­‬ ‫לכפר‪-‬גלעדי הוא היה עדיין בהכרה‬ ‫אברהם הרצפלד נילווה אל הרופא‪,‬‬
‫שר בשמחה‪ ,‬תוך הכרה שאני נופל‬ ‫מלאה‪ .‬קרא לרופא‪ ,‬ביקש ממנו להניח‬ ‫הד״ר גר שון)ג׳ורג׳( גרי‪ .‬כעבור ימים‬
‫למען הקמת ארץ‪-‬ישראל עברית‪ ,‬חפ‪-‬‬ ‫דבר מה קר על מצחו‪ .‬ביקש פעמים‬ ‫אחדים סיפר ד״ר גרי על שיחתו עם‬
‫שית״‪ .‬ובמכתב לחברי ״החלוץ״‪ ,‬הוא‬ ‫אחדות לעמוד כדי לתת לו לנוח כי‬
‫אמר‪ :‬״עוד הכל בראשית ולא תחפזו‪.‬‬ ‫בשעה שנשאנוהו היה כנראה סובל‪.‬‬ ‫טרומפלדור‪:‬‬
‫הדרך ארוכה וקשה ‪ -‬דרך נדודים וקומו״‬ ‫פתאם התחיל מכה ברגליו ואחר‪-‬כך‬ ‫״את טרומפלדור בדקתי הראשון‪.‬‬
‫נו ת‪ ,‬חלוצים וכובשי כנען‪ - ,‬והיכון‬ ‫הוא היה במצב חלש מאוד‪ ,‬חיוור‪ ,‬ושכ­‬
‫לקראת המוות״‪ .‬ובמקום אחר הוא כתב‪:‬‬ ‫שקט וימת״‪.‬‬ ‫לו אתו‪ .‬הוא ביקש שיתקנו את התחבו­‬
‫״הסכנה היא מכירתי הישנה‪ :‬והמוות ‪-‬‬ ‫דברי שאול אביגור מתיישבים עם‬ ‫שת‪ .‬היו לו שני פצעים גדולים בחלק‬
‫נפשי אינה שואפת אליו‪ ,‬אך גם הוא לא‬ ‫העליון שבבטן ופצע קטן על ידו הי­‬
‫סיפורו של הד״ר גרי‪:‬‬ ‫מנית‪ .‬חבשתי את פצעיו והרגעתיו‪.‬‬
‫יעז לומר כי אני מפחד מפניו״‪.‬‬ ‫״החילונו להעביר את הפצועים‬ ‫כאשר שאלתי לשלומו הוא ענה‪ :‬׳אין‬
‫הגירסה ״טוב למות בעד ארצנו״‬ ‫לכפר‪-‬גלעדי‪ .‬טרומפלדור היה הראשון‪.‬‬ ‫דבר‪ ,‬כדאי למות בעד הארץ׳‪ .‬הוא רצה‬
‫התפשטה במהירות‪ .‬רבים תרמו לכך‪.‬‬ ‫הנחנו אותו על אחת המיטות המתקפלות‬
‫וכאשר התרחקנו קצת מתל‪-‬חי התאונן‬ ‫מאוד שיעבירוהו משם״‪.‬‬
‫על כאב ראש חזק‪ .‬שמנו לו תחבושת מן‬ ‫לימים‪ ,‬בכנס סגור של מגיני תל‪-‬חי‬
‫המים שהיו נמצאים בקרבת המקום‬ ‫שהיה בשנת ת״ש‪ ,‬אמר הד״ר גרי‪:‬‬
‫וכעבור רגעים אחדים‪ ,‬בחצי הדרך‬ ‫״כאן עלי לומר‪ ,‬שלא היתה לי כל‬
‫בערך מתל‪-‬חי לכפר‪-‬גלעדי‪ ,‬נאחז כל‬
‫גופו בעווית והוציא את נשמתו אחרי‬ ‫תקווה להציל את חייו״‪.‬‬
‫אברהם הרצפלד נילווה‪ ,‬כאמור‪ ,‬אל‬
‫הרופא‪ .‬בו בלילה הוא כתב לחבריו‬
‫במרכז של הסתדרות הפועלים החקל­‬

‫אים‪:‬‬
‫״ניגשתי אליו והוא הכירני בקול ועל‬
‫שאלתי ‪ -‬מה שלומך‪ ,‬ענה ‪ -‬לא נורא!‬
‫בלי שום אנחה כלשהי‪ ,‬כדאי למות‬
‫בשביל ארץ‪-‬ישראל ‪ -‬הוא הוסיף‪ .‬הרו­‬
‫פא עשה לו זריקות בלי תקווה שנוכל‬

‫להספיק לקחתו מן המקום״‪.‬‬

‫בדרך לכפר‪-‬גלעדיז‬

‫בידינו עוד עדות ישירה על דברי‬
‫טרומפלדור האחרונים‪ ,‬והיא עדותו של‬
‫ישעיהו דרז׳נר‪ .‬לפי עדות זו‪ ,‬כאילו‬
‫אמר טרומפלדור את דבריו לא בתל‪-‬חי‪,‬‬
‫אלא בעת שפינוהו מתל‪-‬חי לכפר‪-‬‬
‫גלעדי‪ :‬״בדרר יצאה נשמתו של‬