Page 12 - etmol 52
P. 12
המעוות .זה ניצל את תמיכתו של הווזיר הגדול של הסולטן עם בתה ,אחותה ובת אחותה ,כשהיא לוקחת איתה רק חלק
באינטרסים של צרפת ואת עוינותו לדון יוסף נשיא ,והצליח קטן מהונה .דון יוסף נשאר באנטוורפן ,ושם פעל להצלת
להסדיר את חידוש הסחר בין שתי המדינות .פרשה שאר רכוש המשפחה .דונה גראציה ובנות״לווייתה התייש
אחרת שבה היה מעורב דון יוסף נשיא היתה העידוד שנתן בו בוונציה ,ודון יוסף הצטרף אליהן ,לאחר שהצליח
למרד ארצות השפלה בספרדים בהבטיחו להם ,כי התורכים להעביר חלק גדול מרכושן לאיטליה .מסיבות לא ברורות,
אולי מקנאה ,הלשינה האחות בריאנדה לפני הממשלה
יטרידו את הספרדים במזרח-התיכון עד פרוץ המרד. הוונציאנית ,כי אחותה דונה גראציה היא בעצם יהודיה,
הפעולה המדינית הידועה ביותר של דונה גראציה היתה המתכוונת להבריח את נכסיה לתורכיה ולעקור לשם בעצ
מה .היא דרשה ,שאחותה תפוטר מתפקיד האפוטרופסית על
החרם על נמל אנקונה שבאיטליה.
ב 1555-ברומא עלה אפיפיור חדש לשלטון ,פאולוס רכוש המשפחה ,והיא תמונה במקומה.
הרביעי .בהיותו חשמן ,נודע בשנאתו העזה ליהודים דונה גראציה נאסרה ושוחררה ,כנראה רק לאחר שהוצי
ובפעולותיו להצרת צעדיהם ,ומיד החל להילחם ב״כפירה אה כסף רב .הסולטן סולימאן אף הוא התערב למענה.
היהודית״ .באנקונה נאסרו כמאה אנוסים ,שחזרו ליהדות. הקשר עם הסולטן נוצר כנראה דרך רופאו ,משה המון.
העקשנים שבהם 24 -במספר -הועלו על המוקד ,ואילו הממשלה הוונציאנית הבהירה לה ,כי לא תוכל לחיות
האחרים שבו להיות נוצרים אחרי עינויים קשים .דונה בוונציה ,אלא רק כ״נוצריה כשרה״ .דונה גראציה העדיפה
גראציה כינסה את החשובים שביהודי קושטא והטילה חרם לעקור לעיר פירארה ,שדוכסה נתן לה כתב חסינות .זו פעם
על נמל אנקונה .כלכלתה של אנקונה החלה להתמוטט ראשונה שהיא הופיעה כיהודיה בגלוי וסיגלה לעצמה את
ושלטונות העיר איימו על היהודים שנותרו בה ושלא היו שמה העברי שהוסתר עד-כה -דונה גראציה נשיא .כאן
מבני האנוסים ,כי לא יתנו ידם לחרם .גם בתורכיה נמצאו הצטרפה אליה אחותה בריאנדה ובתה הקטנה ,לאחר שגם
קבוצות של סותרים יהודים שכדאי היה להם להעביר את הם עזבו את ונציה .איננו יודעים מה הניע את בריאנדה,
סחורותיהם דרך נמל אנקונה וגם הם התנגדו לחרם .נפתח לאחר שמזימתה צלחה בידה ,לוותר על פירות נצחונה
ויכוח בין דונה גראציה ותומכי החרם לבין מתנגדיו ,והחרם ולהצטרף אל אחותה ,אך עובדה היא ,כי גם בריאנדה
נכשל .אם-כי בית נשיא הפסיק להעביר את סחורותיו דרך
העדיפה לחיות כיהודיה ובצל אחותה-גיסתה.
נמל אנקונה. בפירארה נשא שמואל נשיא את בת דודתו בתה של
בריאנדה ,לאשה .יוסף המשיך בעסקיו ובעסקי המשפחה
ברור שקיומן של שתי דמויות כה רבות השפעה בתוככי
המעצמה החזקה ביותר אז בים התיכון -האימפריה ברחבי תבל.
העות׳מאנית -עוררה את דמיונם של יהודים ונוצרים גם מעמדה של דונה גראציה באיטליה לא היה איתן .מגיפה
יחד ,של אוהבים ושל שונאים ,בפירוש מטרותיהם ומעשי שפרצה בפירארה עוררה שנאה עזה כלפי המהגרים
הם .באור זה יש לראות גם את פרשת ישובה של טבריה. הפורטוגזים.
היסטוריונים יהודים ונוצרים כאחד מייחסים את מפעל דונה גראציה השתמשה בקשריה עם רופא הסולטן משה
חידוש היישוב היהודי בטבריה לדון יוסף ויש מהם הרואים המון ,ואירגנה את יציאתה מאיטליה לתורכיה .כתוצאה
בכך נסיון להקים מדינה יהודית .המקור היהודי החשוב מהתערבות הסולטן איפשרו לה להוציא את רכושה מאיט
ביותר לתיאור פרשה זו עד לפני זמן לא רב היה ספרו של ליה .בשנת 1553נסעה דונה גראציה עם בתה ריינה
יוסף הכהן ״עמק הבכא״ ,ששימש אסמכתה להיסטוריונים לקושטא ,כשהיא מלווה בארבעים פרשים מזוינים ,ונוסעת
שונים כדי להוכיח ,כי דון יוסף נשיא היה יוזמה ומבצעה עם בנות לווייתה בארבע כרכרות מפוארות .בתחילת 1554
של תוכנית בניינה של טבריה .הראשון שפיקפק בקביעה זו הצטרף אליה גם בן אחיה דון יוסף שהפך לאחד מאנשי
היה החוקר יוסף ברסלבסקי ,אשר בספרו ״לחקר ארצנו -
עבר ושרידים״ ,ניתח שורה של מקורות מתוך ספרות העסקים הגדולים באירופה.
המסעות לארץ-ישראל והביע את דעתו ,כי היוזמה לפעולה דון יוסף נשיא היה מעורב בכמה פרשיות פוליטיות
זו וגם ביצועה היו של דודתו של דון יוסף נשיא ,היא דונה מפורסמות ביותר בהיסטוריה של המזרח-התיכון .אחת
גראציה נשיא .ברסלבסקי ראה בתוכנית רק עיסקה להח- החשובות שבהן היתה מאבקו עם ממשלת צרפת .בידי
כרת מיסי האיזור ,לעומת ההיסטוריונים שקדמו לו שראו הצרפתים נותר הון-עתק מרכוש משפחת מנדס .במשך
השנים תבע דון יוסף נשיא את החזרת החוב ,אך ללא
בה ניסיון להקמת מדינה יהודית. הועיל .כאשר סלים השני עלה לשלטון בתורכיה ,מצא דון
כתריסר שנים לאחר שהתפרסם מחקרו של ברסלבסקי יוסף נשיא הזדמנות לנקום .לחץ כבד ,שהופעל על השגריר
התפרסמה שורה של תעודות ,שנתגלו על-ידי ההיסטוריון הצרפתי בקושטא ,גרם לכך שיודה בתתימת ידו בהתחייבות
אוריאל הד בארכיון הממלכתי בקושטא .מתעודות אלה הממשלה הצרפתית לדון יוסף נשיא ,ושיסכים לסילוק החוב
עולה בבירור ,כי כל היוזמה למפעל וגם ביצועו היו של באמצעות החרמת סחורותיהם של הסוחרים המפליגים תחת
דונה גראציה ,אם כי כמובן אין לדעת מה היו המגעם דגל צרפת במזרח ,עד תשלום החוב .בשנת 1569שלחו
מאחורי הקלעים שקדמו לכל המפעל ,וייתכן שלדון יוסף הצרפתים שגריר חדש לקושטא כדי לנסות ולתקן את
נשיא היה בהם חלק. טבריה הישנה
מן התעודות שפירסם הד עולות העובדות הבאות; ביוני
1560פנתה אישיות ששמה לא צוין בפירוש ,לסולטן וכתבה ג׳^; ■
על האפשרויות המצוינות לפיתוחו החקלאי של איזור טב
ריה ,אם יגדלו בו דקלים ,קני סוכר ועצי תות לגידול משי.
כן ציין הכותב האלמוני ,כי ניתן היה להגדיל בהרבה את
המיסים הניגבים מן המתרחצים במעיינות טבריה ,אם יתוקן
בית-המרחץ החרב .הכותב ביקש להחכיר לו את מיסי
