Page 21 - ETMOL_114

‫אין ל‪1‬ו עוד כוח‬

‫ח״הס של תנו׳ ת‪1‬וו‪1‬ות הווער תוניוהת נין»ת׳ מלתמות העולמ ננולין‪ ,‬תנומות נין ח״ס ומוות‬

‫מאת שלמה נצר‬

‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬החניכים נפגשו ב״קן״ במשך השבוע ל״פעולות״‬ ‫סוסנוביץ היתה אחת מערי פולין הרבות שבה חיו רבבות‬
‫שכללו שיחות‪ ,‬ויכוחים‪ ,‬עיון בדברי הוגים ציונים‪ ,‬לימוד‬ ‫יהודים בין שתי מלחמות העולם‪ .‬כמו בכל אחת מערי פולין היו גם‬
‫היסטוריה יהודית ועיסוק בצופיות‪ .‬הקבוצות והגדודים של‬ ‫בה תנועות נוער ציוניות שחבריהן הכשירו את עצמם לעלות‬
‫החניכים כונו בשמות עבריים כמו התקוה‪ ,‬בני מדבר‪ ,‬שומרי‬ ‫לארץ־ישראל‪ .‬התנועה הגדולה בין צעירי סוסנוביץ היתה ״הנוער‬
‫הארץ‪ ,‬אל על וכדומה‪ .‬על בגדי החניכים שהיו מדי צופים ירוקים‪,‬‬ ‫הציוני״ שבראשה עמד יוזק קודוך בן העשרים‪ .‬עם פרוץ מלחמת‬
‫התנוסס סמל התנועה ‪ -‬חבצלת צופים על רקע מגן‪-‬דוד עטור זר‪.‬‬ ‫העולם עמדה התנועה וקוז׳וך‪ ,‬כמו כל תנועות הנוער היהודיות‬
‫חברי התנועה שעמדו במבחן בעברית מדוברת נשאו על שרוולם‬ ‫בפולין ויהודי פולין כולם ‪ -‬בפני הכרעות בין חיים ומוות שאיש‬

‫תג המודיע על כך ‪ -‬אות עי״ן‪.‬‬ ‫לא עמד לפניהן לפני כן‪.‬‬
‫ערב מלחמת העולם השניה חיו בפולין כרבע מיהודי העולם‪,‬‬
‫על קירות הקן התנוססו סיסמאות עבריות‪ ,‬היו תלויים עיתוני‬ ‫יותר משלושה מיליון נפש‪ ,‬הם היוו את רוב מניינה של יהדות‬
‫קיר מגוונים והחניכים קראו את עיתוני התנועה שנשאו שמות‬ ‫מזרח אירופה‪ .‬זו היתה יהדות תוססת על מפלגותיה ותנועות‬
‫הנוער שלה‪ ,‬איגודיה החברתיים והמקצועיים‪ ,‬קהילותיה ומוסדו­‬
‫עבריים‪ ,‬כשתוכנם כתוב רובו בפולנית‪.‬‬ ‫תיהם‪ .‬יהדות פולין היתה קשורה בקשרים אמיצים עם היישוב‬
‫היהודי בארץ‪ ,‬קשרים שטופחו על‪-‬ידי התנועה הציונית בפולין על‬
‫הפקודות במסדרים ניתנו בעברית‪ ,‬ברבת ״חזק ואמץ״ נישאה‬ ‫פלגותיה השונות ועל‪-‬ידי תנועות הנוער הציוניות שהקיפו רבבות‬
‫בפי כל‪ ,‬שירי הארץ הושרו בפגישות ובכינוסי החניכים ואולמות‬ ‫צעירים‪ .‬יהודי פולין שעלו לארץ בין שתי מלחמות העולם‪ ,‬היוו‬
‫הקן והחצר המו מקולות השרים והרוקדים את ריקודי הארץ‪ .‬רוב‬
‫כ‪ 40%-‬מכלל העולים בתקופה זו‪.‬‬
‫החניכים למדו בבתי‪-‬ספר כלליים‪ ,‬בהם נערכו הלימודים בפולנית‪.‬‬ ‫במחצית השניה של שנות ה־‪ 30‬חיו יהודי פולין במצוקה‬
‫בבתי‪-‬הספר היהודים נערכו שיעורי הדת‪ ,‬ההיסטוריה היהודית‬ ‫כלכלית‪ ,‬תוך אפליה לרעה מצד השלטונות ואנטישמיות של‬
‫השכנים הפולנים שלעיתים היו לה גם גילויי אלימות‪ .‬היסטוריו­‬
‫וכדומה‪ ,‬ביידיש או בעברית‪.‬‬ ‫נית פולניה צעירה תיארה בימים אלה אירועים שכיחים בפולין של‬
‫אותם ימים כלפי יהודים‪ :‬הכאת עוברי‪-‬אורח ברחובות‪ ,‬שבירת‬
‫הצעירים למדו על העבר הפולני ועל בעיות ההווה של המדינה‬ ‫חלונות בבתי‪-‬כנסת‪ ,‬בבתים ובחנויות‪ ,‬הריסת דוכנים בשווקים‪,‬‬
‫הפולנית שעוד לא מלאו לה עשרים שנה‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬הם לא‬
‫נתפסו להתבוללות‪ .‬בתי‪-‬הספר והסביבה הפולנית לא סיפקו את‬ ‫הצתות והטלת פצצות‪ ,‬במיוחד על מוסדות דת‪.‬‬
‫צרכיהם כצעירים יהודים וציונים‪ ,‬השואפים לממש את זהותם‬ ‫בעיר סוסנוביץ שבאיזור זגלמביה‪ ,‬במערב‪-‬דרום פולין‪,‬‬
‫היהודית הלאומית גם בתנאי הגולה‪ .‬את אלו מצאו בתנועות‬ ‫הגובל עם מחוז שלזיה הגרמני‪ ,‬חיו כ‪ 30-‬אלף יהודים שהיוו כרבע‬
‫הנוער‪ .‬הקן התנועתי שימש כבית נוסף ולעיתים תחליף לחיים‬ ‫מתושבי העיר‪ .‬במחוז כולו חיו כמאה אלף יהודים‪ .‬יהודי סוסנוביץ‬
‫היהודיים היום‪-‬יומיים שנתפסו יותר ויותר לחוסר אונים במדינה‬ ‫התרכזו ב״עיר הישנה״ על רחובותיה הצרים‪ ,‬שהיו לרחובות‬
‫המפלה את היהודים לרעה ונוגשת בהם בגילויי אנטישמיות‬ ‫היהודים והתפרנסו ממסחר ומלאכה‪ .‬הקהילה הפעילה והערנית‬
‫אלימה‪ .‬הם מצאו בקן התנועה שדה נרחב לפעילויות מגוונות‪,‬‬ ‫ידעה גם מאבקי שררה רבים‪ ,‬שניזונו מחילוקי‪-‬דעות בין יושביה‪,‬‬
‫פרנסיה ועסקניה‪ ,‬שהשתייכו למפלגות ותנועות שונות שפעלו אז‬
‫שריוו את צמאונם לדעת והיו מקור למילוי החסר בתחום השוויון‬ ‫בין כל יהודי פולין‪ :‬אורתודוכסים‪ ,‬מזרחי‪ ,‬רוויזיוניסטים‪ ,‬ציונים‬
‫החברתי‪.‬‬ ‫כלליים ואוהדי תנועת העבודה‪ ,‬בונדאים‪ ,‬קומוניסטים ומתבוללים‪.‬‬
‫בעיר קיימים היו מוסדות ציבור ורווחה יהודיים רבים‪ ,‬כמו בית‪-‬‬
‫טקסי המפקדים נודעו בחגיגיותם ‪ -‬כל חברי הקן ניצבים במדי‬ ‫חולים‪ ,‬מוסדות סעד לטיפול בנזקקים ובנצרכים‪ ,‬בית‪-‬כנסת גדול‬
‫צופים ענודים עניבות בצבעי השכבות ‪ -‬״זאבים״‪ ,‬״צופים״‪ ,‬או‬ ‫ובתי‪-‬כנסת קטנים וכן ״שטיבלעך״ רבים של חסידים‪ .‬כן היו בעיר‬
‫״בוגרים״‪ ,‬מצדיעים לדגל הקן המונף ברמה‪ .‬המפקד נמסר על‪-‬ידי‬
‫ראשי הגדודים לראש הקן‪ ,‬כשכל הנוכחים נענים לפקודתו ב״חזק‬ ‫שתי גימנסיות יהודיות‪.‬‬
‫ואמץ״ אחיד‪ .‬בסוף שנות ה״‪ 30‬היה ראש הקן של סוסנוביץ יוזק‪-‬‬
‫עזריאל קוז׳וך‪ .‬בן עשרים היה אז‪ ,‬רציני מעבר לגילו ודמותו‬ ‫תנועת הנוער ומנהיגה‬

‫מקרינה סמכות וענווה ומהלכת קסם על חבריו ועל החניכים‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 30-‬התעצמו תנועות הנוער היהודיות בסוסנוביץ‪.‬‬
‫יוזק‪-‬עזריאל היה חניך גימנסיה פולנית‪ ,‬בנו של עסקן ציוני‬ ‫הגדולה בהן היתה ״הנוער הציוני״ שראתה עצמה כחלק מהציונות‬
‫איש ״המזרחי״‪ ,‬שהיה נוהג יחד עם אחיו בולק‪-‬בן‪-‬ציון‪ ,‬גם הוא‬ ‫הכללית‪ .‬״הנוער הציוני״ כלל נוער עובד ולומד בגילים שלפני‬
‫חבר הקן וראש קבוצה‪ ,‬להתפלל עם אביהם בשבתות ובמועדים‬ ‫בר‪-‬מצוה‪ ,‬תלמידי גימנסיות ובוגריהן ונערים עובדים‪ .‬התנועה‬
‫בבית״הכנסת של ״המזרחי״‪ .‬יחד עם אחיו הצטרף לתנועה‬ ‫חינכה לערכי עבודה וחלוציות על‪-‬ידי עליה ו״הגשמה עצמית״‬
‫בנעוריו‪ ,‬בלט בה‪ ,‬עסק בשקדנות בענייניה ונבחר כראשה‪.‬‬
‫אווירת הבית הציוני בה גדל הטביעה את חותמה על יוזק‪-‬עזריאל‪,‬‬
‫הוא הושפע גם מלימודיו בגימנסיה הפולנית‪ ,‬בה הודגשו‪ ,‬כמו‬
‫בכל בתי‪-‬הספר הפולנים‪ ,‬האלמנטים הלאומיים של אומה שקמה זה‬
‫עתה לתחיה מחדש‪ .‬אבל גם בבית‪-‬הספר הפולני לא הסתיר את‬
‫יהדותו והתגאה בה‪ .‬לוחם היה בתלמידים האנטישמיים ועונד‬

‫במופגן את סמל תנועת הנוער הציוני‪ ,‬למרות האיסור הרשמי‪.‬‬
‫הפעילות הרב‪-‬גונית של התנועה היתה מגיעה לשיאה ב״מוש‪-‬‬

‫‪21‬‬