Page 340 - יוצרות ר' שמואל השלישי ב'
P. 340

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫תה׳ פט‪ ,‬ח‬         ‫ִה ָנּ ָי ָפה | ְכּלוּ ָלה ְבּ ַה ְז ָהר ֹות ָו ֳעו ָנ ִשׁים‬
‫דה״ב כו‪ ,‬יח‬        ‫י ֹו ִנים ֵעי ַנ ִי ֵהם ַה ְנּ ִבי ִאים ַהמּוּ ְר ִשׁים‬
‫וי׳ יא‪ ,‬מד‬        ‫ָלהּ | ֶט ֶכס ֲע ֵשׂה ְו א ֵתי ָע ֶשׂה ִה ְר ִ ׁשים‬
‫שו׳ ה‪ ,‬ח‬
                            ‫׳ ֵאל ַנ ֲע ָרץ ְבּס ֹוד ְקד ֹו ִשׁים׳‬

                ‫‪ִ 230‬שׁי ַנּ ִי ְכּ ֵע ֶדר ַה ְקּצוּב ֹות | ֲח ָכ ַמ ִי ַה ְמאוּ ָשּׁ ִשׁים‬
                      ‫ְזמוּ ִנים ֲע ָד ִרים ֲע ָד ִרים ְות ֹו ָרה ְמ ָפ ְר ִשׁים‬

             ‫ַו ִיּ ְכתּ ֹוב | ַו ִיּ ְמס ֹור ַט ֲע ֵמי ֶהם ֲא ִבי ח ֹו ִזים ִו]י ִשׁ[י ִשׁים‬
                            ‫׳ ַל ֹכּ ֲה ִנים ְבּ ֵני אַ ֲה ֹרן ַה ְמקוּ ָדּ ִשׁים׳‬

                          ‫ְכּחוּט ַה ָשּׁ ִני | ה ֹוד ק ֹו ָלם דּ ֹו ְר ִשׁים‬
                  ‫‪ִ 235‬דּ ְב ֵרי ִוידּוּי ְבּ ַס ְדּ ָרם ַי ְל ִבּינוּ ַכ ֶשּׁ ֶלג ֵפּירוּ ִשׁים‬

                         ‫ֹמ ֶשׁה | ִגּ ְז ָבּר ֶנ ֱא ָמן ִצי ָוּה ַל ֲחמוּ ִשׁים‬
                          ‫׳ ְו ִה] ְת[ ַק ִדּ ְשׁ ֶתּם ִו ְה ִיי ֶתם ְקד ֹו ִשׁים׳‬

                  ‫ְקד ֹו ִשׁים | ְבּ ֵכן ִי ְרבּוּ ְכּ ֹצאן ָק ָד ִשׁים‬          ‫‪240‬‬
                  ‫אָז ְל ַה ְכ ִחיד ַמ ְח ִרי ֵבי ְשׁ ֵני ִמ ְק ָדּ ִשׁים‬

                            ‫׳ ִי ְב ַחר ֱא ִהים ֲח ָד ִשׁים׳‬

                                           ‫‪  [ ‬הירשים ‪ ‬חרשים בכה"י ‪ [‬אם ‪ [  ‬בשלל ‪ [  ‬‬

‫‪‬השוו שהש"ר א טו‪ ,‬א‪ :‬הנך יפה – במצות עשה‪ ,‬הנך יפה – במצות לא תעשה‪ .‬וכן שם א טו‪ ,‬ב‪ :‬עיניך יונים –‬
‫עיניך הן סנהדרין‪ ,‬שהם עינים לעדה‪  .‬כמו 'רשם'‪ .‬השוו ילקוט שה"ש רמז תתקפח‪:‬‬
‫שניך כעדר הרחלים – אלו תלמידי חכמים‪ ,‬כשם שאין כחו של אדם אלא בשניו‪ ,‬כך אין כחן של ישראל אלא בתלמידי חכמים‪,‬‬
‫כעדר הקצובים – עדרים ועוסקים בתורה‪   .‬מכאן ועד לטור ‪ 281‬פסוק המסגרת מדב' לא‪ ,‬כב‪ .‬הוא‬
‫משה רבנו‪ ,‬והשוו לכינוי 'אבי כל חוזה'‪  .‬השוו תרגום על אתר‪ :‬ושפתוי דכהנא רבא הוון בעיין צלותא ביומא‬
‫דכפורי קדם י"י‪ ,‬ומלוי הוו מהפכין חוביהון דישראל דדמין לחוט זהריתא ומחורן יתהון כעמר נקי‪ .‬על פי יש'‬
‫א‪ ,‬יח‪  .‬השוו למשל שמ"ר לז‪ ,‬א‪ .‬לישראל‪ ,‬ועל פי שמ' יג‪ ,‬יח‪ .‬על פי‬
‫יח' לו‪ ,‬לח‪ .‬קשור ללשון 'צוארך' שבהמשך‪ .‬השוו מגילה טז ע"ב‪ :‬ויפל על צוארי בנימן אחיו‬
‫ויבך )בר' מה‪ ,‬יד( – כמה צוארי הוו ליה לבנימין‪...‬יוסף בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו שלבנימין ועתידין ליחרב‪.‬‬

             ‫‪868‬‬
   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344   345