Page 379 - יוצרות ר' שמואל השלישי ב'

‫אל"ף דראש השנה‬

‫שמ״א א‪ ,‬יא‬ ‫ִטי ֵפּי ְד ָמ ֶעי ָה ָז ְלגוּ ְבּ ֵלב ֶנ ֱא ָנח ְו ִנ ְכ ֶאה‬
‫ט ֹו ָר ָפה רוּ ָחהּ י ֹום י ֹום ַו ִתּ ְת ַע ְלּ ָפה ַו ִתּ ָשּׁ ֶאה‬
‫י ֹו ְצ ָרהּ ִחי ַלּ ְתהוּ ְב ַת ֲחנוּן ִמ ָכּל ָצ ָבא ֶשׁ ְלּ ֵתּן ִלי ֵבן מוּ ְנ ֶאה‬

‫‪ 20‬׳ ַו ִתּ ֹדּר ֶנ ֶדר ליי ַו ֹתּא ַמר ִאם ָר ֹאה ִת ְר ֶאה׳‬
‫]___ ___ ___ ___ ___ ___[‬

‫ִשׂי ַחת ִבּ ְר ַכּת ַה ַצּ ִדּי ִקים ע ֹו ָשׂה ֵפיר ֹות ַשׁ ַחם ְל ַה ְל ֵבּן‬
‫ְס ָמ ָכהּ ִבּ ְב ָר ָכה ְכּ ָי ְצאָה ְי ֵדי ַה ֲח ָשׁד ְו ָי ַדע ַצ ֲע ָרהּ ַו ָיּ ֶבן‬

‫ע ֹו ֶנה ֲע ִתיר ֹות ָז ַקף ק ֹו ָמ ָתהּ ְבּ ִלי ָלשׁוּ ַח וּ ְל ַה ְג ֵבּן‬
‫׳ ַו ְי ִהי ִל ְתקוּ ֹפת ַה ָיּ ִמים ַו ַתּ ַהר ַח ָנּה ַו ֵתּ ֶלד ֵבּן׳ שם כ‬

‫‪ 25‬פּ ֹו ֵקד ֲע ָקר ֹות ְפּ ָק ָדהּ ַרחוּם ָמ ֵלא ַר ֲח ִמים‬
‫ָפּץ עוּ ָלהּ ְשׁ ִחי ָטה ְב ָזר ְכּ ֵשׁי ָרה ְו ִה ְק ִניט ַרבּ ֹו ְו ִה ְשׁ ִמים‬
‫ִצ ְפ ְצ ָפה ה ֹו ָרת ֹו ְתּ ִחי ָנּה ְבּ ַעד ֶזה ִה ְת ַפּ ַלּ ְל ִתּי ְק ָר ַבי ְל ַה ֲה ִמים‬
‫׳ ְו ַגם אָ ֹנ ִכי ִה ְשׁ ִא ְל ִתּיהוּ ַלי ָי ָכּל ַה ָיּ ִמים׳ שם כח‬

‫שם ב‪ ,‬א‬ ‫ַק ְר ִני ָר ָמה ָר ֲח ָשׁה ְנ ִביאָה ְבּ ֶפ ֶלל ֶח ְזי ֹו ָני‬
‫‪ 30‬ק ֹום ָיקוּמוּ אַ ְר ָבּ ָעה ָע ָשׂר ְמשׁ ֹו ְר ִרים ְבּ ֵנ ֶבל ְו ִכינּ ֹור ⸣ ִמ ְבּ ֵני ָב ָני⸢‬

‫ָר ַחב ִפּי ְבּשׁוּ ִרי ִני ֵסּי ְפ ֶל ֶשׁת ְו ַה ְכ ָנ ַעת ע ֹו ְיי ָני‬
‫׳ ַו ִתּ ְת ַפּ ֵלּל ַח ָנּה ַו ֹתּא ַמר ָע ַלץ ִל ִבּי ַבּי ָי׳‬

‫‪ ‬על פי תה׳ קט‪ ,‬טז‪ :‬ונכאה לבב‪  .‬הייתה שוממה )יש׳ ו‪ ,‬יא(‪  .‬השוו ברכות‬
‫לא ע״ב‪ :‬אמרה חנה לפני הקב״ה‪ ,‬רבש״ע מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד‪ .‬כאן חסרות‬
‫שתי מחרוזות‪ :‬כ־כ־ל‪ ,‬מ־מ־נ‪  .‬השוו מדרש תהלים קיח ב‪ ,‬עמ׳ ‪ :481‬אמרו צדיק כי טוב – את‬
‫מוצא הברכה עושה פירות‪  .‬את שחור פניה להאיר‪ .‬והשוו ליפשיץ‪ ,‬מדרש שמואל ב טו‪ ,‬עמ׳ ‪ :11‬ופניה לא היו‬
‫לה עוד )שמ״א א‪ ,‬יח( – מלמד שהיו פניה דומין לקוף ולסריס ונתרפאו‪   .‬השוו כלה רבתי ג‪ ,‬ט‪ :‬ותען‬
‫חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח וגו׳ – מכאן אמרו לנחשד שיוציא עצמו מן החשד‪  .‬האל‪  .‬כמו‬
‫לכופף‪  .‬הוא האל‪  .‬השוו ברכות לא ע״ב‪ :‬שמואל מורה הלכה לפני רבו היה‪ ,‬שנאמר‬

‫וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי‪...‬חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט אמר להו למה לכו לאהדורי בתר כהן‬

‫למישחט‪ ,‬שחיטה בזר כשרה‪...‬אמר ליה מימר שפיר קא אמרת מיהו מורה הלכה בפני רבך את‪ ,‬וכל המורה הלכה בפני רבו חייב‬
‫מיתה‪...‬אמרה ליה אל הנער הזה התפללתי‪  .‬אמר בנה של חנה‪ ,‬שמואל‪  .‬את עלי‪   .‬צעקה‬
‫חנה‪  .‬להביא מהומה בבטני בתקופת ההיריון‪  .‬אמרה חנה בתפילתה‪ ,‬והשוו מגילה יד ע״א‪:‬‬
‫שבע נביאות‪ ,‬מאן נינהו? שרה‪ ,‬מרים‪ ,‬דבורה‪ ,‬חנה‪...‬דכת׳ ותתפלל חנה ותאמ׳ עלץ לבי בה׳ רמה קרני בה׳ וכו׳‪– .‬‬
‫‪ ‬השוו מדרש שמואל ב ה‪ ,‬עמ׳ ‪ 8‬הדורש את הפסוקים בדה״א כה‪ ,‬ה‪,‬‬

‫ו‪ ,‬יח‪ :‬הימן המשורר בן יואל בן שמואל‪...‬להימן בנים ארבעה עשר‪...‬כל אלה על ידי אביהם בשיר‪ .‬והשוו תרגום שמ״א א‪ ,‬א‪:‬‬

‫ואף הימן בר יואל בר ברי שמואל עתיד דיקום הוא וארבעת עשר בנוהי למהוי אמרין בשירה על ידי נבלים וכנורין עם אחיהון‬

‫ליואי‪...‬ואף על פורענות נסא דעתיד למהוי בפלשתאי‪...‬אפתח פומי למללא רברבן על בעלי דבבי )׳והכנעת עוייני׳( )ל(‪.‬‬

‫‪907‬‬