Page 412 - יוצרות ר' שמואל השלישי ב'
P. 412
יוצרות רבי שמואל השלישי
מנהג עתיק הוא להקדים לתרגום ההפטרה בבית הכנסת פתיחה ארמית בנוסח שירי.
גם בתוך התרגום נהגו כנראה לשלב שירים ארמיים המרחיבים את הסיפור המתורגם.
המנהג ידוע כבר מן התקופה הקודמת לפיוט העברי המחורז .פיוטים כאלה נכתבו
בעיקר כמיני מבואות או רשויות לתרגומים של ההפטרות לפסח ולשבועות ,אבל
כנראה גם להזדמנויות אחרות .הייעוד של שניים מן הפיוטים הארמיים שלפנינו מצוין
בראשיהם של שניים בלבד ,לפסח )ה( וליום הכיפורים )ד( .הרשות ׳שננו כבוד אל
המגביהי׳ )ז( נכתבה כנראה כפתיחה ליוצר שפתח בנוסח הקדום ׳אורות מאופל אמר
ויהי׳ ,מה שמסביר את חריזת ׳־ ִהי׳ שלה.
ככותב רשויות ארמיות נודע באשכנז במאה האחת עשרה ר׳ מאיר בר יצחק ש״ץ,
וכן מצאנו בסוגה ארמית זו יצירה מפרי עטו של פייטן איש בארי שבדרום איטליה,
אברהם ביריבי יצחק אלוף .ה׳ ִר ַסא ַלה׳ של יהודה בן קוּ ַר ְישׁ ,אשר חי בצפון אפריקה
במאה העשירית ,נכתבה לפי עדות המחבר בגלל הפסקת המנהג לקרוא בתרגום הארמי
של התורה בבתי הכנסת .הזנחה זו הוא מייחס ליהודים בורים שטענו שאינם זקוקים
לתרגום הארמי.
כחלק מן המגמה לעודד את התרגום הארמי יש לראות את הפעילות היוצרת בתחום
הרשויות הארמיות לתרגום .אפשר לראות את ר׳ שמואל החותם ברשויות האלה
׳שמואל החבר׳ )א-ה( כמי שפעל מתוך ניסיון להיענות לאתגר שהציב בפני חכמי הדור
יהודה בן קוריש .מעניינת גם נטייתו של משוררנו להתהדר במילים זרות ,ובמיוחד
בחריזה .כך בפיוט ב החורז בחריזת ־ ָקא :פימוסקא ) ,(9נגהקא ) ,(11אושבקא ),(12
רוסתקא ) ,(16רשקא ) ,(17רבקא ואבדקא ) ,(25דיסקא ) ,(26דותקא ) ,(27טרקא ).(29
מילים אלה ושכמותן אמורות היו אולי להעלות את יוקרתה של הרשות הארמית.
א :אוקספורד )) 2729.4(49ז(
ב :ניו יורק אדלר ) 1628.43ז(
ג :ניו יורק אדלר ) 2672.22ג ,ד ,ה ,ו(
ד :פטרבורג האוסף העברי השני ) A 1002.8aז(
ה :קמברידג׳ ) T-S H3.104ז(
ו :קמברידג׳ ) T-S H10.109א ,ב(
ז :קמברידג׳ ) T-S NS 134.29ז(
ח :קמברידג׳ ) T-S NS 135.58ז(
ט :קמברידג׳ ) T-S NS 137.2dג(
י :קמברידג׳ ) T-S NS 289.78ז(
כ :קמברידג׳ ) T-S AS 117.13ז(
940
