Page 249 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫קומראן והנצרות הקדומה‬

‫איש' (ולא רק יהודים) כלשון סרך היחד (‪ ,1QS‬טור ג‪ ,‬שורה ‪ ;13‬טור ד‪ ,‬שורה ‪26‬‬
‫[פתיחתה וסופה של תורת שתי הרוחות]) – חולקה בין בני אור לבני חושך‪ .‬לתפיסה‬
‫זו היו השלכות ספציפיות על תורת אחרית הימים‪ :‬לצד הציפייה לבואו של משיח‬
‫ישראל ומשיח אהרן‪ ,‬שתי דמויות המוגדרות על פי ייחוסן (על דוד ואהרן)‪ ,‬התפתחה‬
‫בקומראן הציפייה לבואו של 'משיח רוח'‪ ,‬המזוהה במלכיצדק – דמות אוניוורסלית‬

‫אשר תפדה את כל בני אור‪31.‬‬
‫• התורה‪ :‬עדה דתית שקיבלה עליה תנאי משטר ומשמעת קשים ביותר‪ ,‬במקום שגם‬
‫התנאים הפיזיים והאקלימיים קשים מאוד‪ ,‬היא מטבע הדברים עדה של אנשים שאינם‬
‫מתפשרים אלא מציבים לעצמם רף גבוה ביותר‪ :‬שוב ושוב חוזרת בכתבי קומראן‬
‫הדרישה 'ללכת תמים'‪ ,‬ב'תמים דרך' (סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ג‪ ,‬שורה ‪ ;9‬טור ח‪ ,‬שורה‬
‫‪ ;18‬טור ט‪ ,‬שורה ‪ 5‬ועוד)‪ .‬אולם הניסיון האנושי מלמד שגם מי שמוכן להכביד על‬
‫עצמו ולשאוף לדרגה הגבוהה ביותר‪ ,‬עשוי להיכשל; 'אדם אין צדיק בארץ אשר‬
‫יעשה [רק] טוב ולא יחטא' (קהלת ז‪ ,‬כ)‪ .‬אדרבה‪ ,‬דווקא אנשים המדקדקים עם עצמם‬
‫מודעים יותר לכישלונותיהם‪ .‬לכן אין להתפלא שבמגילות קומראן בא לידי ביטוי‪,‬‬
‫באופן הבוטה והנוקב ביותר‪ ,‬אותו ייאוש שביטא פאולוס באיגרת אל הרומים ז (ראו‬
‫לעיל‪ ,‬עמ' ‪ – )619‬ייאושו של אדם הרוצה לעשות ואינו מצליח‪ ,‬והמאשים את גופו‪,‬‬

‫את בשרו‪ ,‬הבוגד ברוחו‪:‬‬

‫ואני לאדם רשעה ולסוד בשר עול‪ ,‬עוונותי פשעי חטאתי עם נעוית לבבי לסוד ִרמה והולכי‬
‫חושך‪ .‬כיא <לא>‪ 32‬לאדם דרכו ואנוש לוא יכין צעדו [‪ ]...‬ומה אף הואה בן האדם במעשי‬
‫פלאכה‪ ,‬וילוד אשה מה ישיב לפניכה? והוא מעפר מגבלו ולחם ִרמה מדורו‪ ,‬והואה מצור‬

‫רק חמר קורץ ולעפר תשוקתו‪ .‬מה ישיב חמר ויוצר יד‪ ,‬ולעצת מה יבין?‬

‫(סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור יא‪ ,‬שורות ‪)22–20 ,10–9‬‬

‫אולם מאחר שהתורה היא עניין של עשייה‪ ,‬מצב זה הוליד לחץ כבד על האדם להתחמק מן המתח‬
‫התמידי בין הדרישה לעשות את הכול (ודווקא באופן 'תמים'!) ובין המציאות של כישלון‪ .‬אם‬
‫אין נמלטים ממתח זה באמצעות התאבדות‪ ,‬הרי הדרך האחרת היא לבטל את עול התורה או‬
‫לקוות לביטולה‪ .‬ואכן ציפייה לביטול התורה מובעת כמעט בפירוש בזיקה לאמונה המשיחית‬

‫של הכת‪:‬‬

‫ומכול עצת התורה לוא יצאו ללכת בכול שרירות לבם‪ ,‬ונשפטו במשפטים הר[א]שונים אשר‬
‫החלו אנשי היחד ל[ה]תיסר בם עד בוא נביא ומשיחי אהרון וישראל‪.‬‬

‫(סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ט‪ ,‬שורות ‪)11–9‬‬

‫‪ 31‬על מלכיצדק בקומראן כדמות גואלת אוניוורסלית ראו‪ :‬ד' פלוסר‪ ,‬יהדות ומקורות הנצרות‪ ,‬ירושלים‬
‫תשל"ט‪ ,‬עמ' ‪ .282–275‬הכינוי 'משיח הרוח' (‪ ,11Q13‬טור ב‪ ,‬שורה ‪ )18‬משקף את תפקידו של ישעיה‬
‫סא‪ ,‬א ('רוח [‪ ]...‬עלי יען משח ה' ֹאתי') בספקולציות קומראניות בקשר למלכיצדק‪ ,‬עובדה המאירה באור‬
‫מיוחד את העובדה שדווקא פסוק זה מישעיה מספק את נקודת המוצא לדרשתו הראשונה של ישו בציבור‪,‬‬

‫לפי לוקס ד‪ ,‬טז–כב‪.‬‬
‫‪ 32‬ההנחה שיש להשלים כאן את המילה 'לא'‪ ,‬נשענת מצד אחד על ההקבלה בהמשך ('ואנוש לוא יכין') ועל‬
‫מקור הניסוח בירמיה י‪ ,‬כג‪ ,‬ומצד אחר על הקלות שבה יכלה המילה להישמט 'מחמת הדומות' (כי גם‬

‫המילה הבאה נפתחת באותן שתי אותיות)‪625 .‬‬