Page 249 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 249
קומראן והנצרות הקדומה
איש' (ולא רק יהודים) כלשון סרך היחד ( ,1QSטור ג ,שורה ;13טור ד ,שורה 26
[פתיחתה וסופה של תורת שתי הרוחות]) – חולקה בין בני אור לבני חושך .לתפיסה
זו היו השלכות ספציפיות על תורת אחרית הימים :לצד הציפייה לבואו של משיח
ישראל ומשיח אהרן ,שתי דמויות המוגדרות על פי ייחוסן (על דוד ואהרן) ,התפתחה
בקומראן הציפייה לבואו של 'משיח רוח' ,המזוהה במלכיצדק – דמות אוניוורסלית
אשר תפדה את כל בני אור31.
• התורה :עדה דתית שקיבלה עליה תנאי משטר ומשמעת קשים ביותר ,במקום שגם
התנאים הפיזיים והאקלימיים קשים מאוד ,היא מטבע הדברים עדה של אנשים שאינם
מתפשרים אלא מציבים לעצמם רף גבוה ביותר :שוב ושוב חוזרת בכתבי קומראן
הדרישה 'ללכת תמים' ,ב'תמים דרך' (סרך היחד ,1QS ,טור ג ,שורה ;9טור ח ,שורה
;18טור ט ,שורה 5ועוד) .אולם הניסיון האנושי מלמד שגם מי שמוכן להכביד על
עצמו ולשאוף לדרגה הגבוהה ביותר ,עשוי להיכשל; 'אדם אין צדיק בארץ אשר
יעשה [רק] טוב ולא יחטא' (קהלת ז ,כ) .אדרבה ,דווקא אנשים המדקדקים עם עצמם
מודעים יותר לכישלונותיהם .לכן אין להתפלא שבמגילות קומראן בא לידי ביטוי,
באופן הבוטה והנוקב ביותר ,אותו ייאוש שביטא פאולוס באיגרת אל הרומים ז (ראו
לעיל ,עמ' – )619ייאושו של אדם הרוצה לעשות ואינו מצליח ,והמאשים את גופו,
את בשרו ,הבוגד ברוחו:
ואני לאדם רשעה ולסוד בשר עול ,עוונותי פשעי חטאתי עם נעוית לבבי לסוד ִרמה והולכי
חושך .כיא <לא> 32לאדם דרכו ואנוש לוא יכין צעדו [ ]...ומה אף הואה בן האדם במעשי
פלאכה ,וילוד אשה מה ישיב לפניכה? והוא מעפר מגבלו ולחם ִרמה מדורו ,והואה מצור
רק חמר קורץ ולעפר תשוקתו .מה ישיב חמר ויוצר יד ,ולעצת מה יבין?
(סרך היחד ,1QS ,טור יא ,שורות )22–20 ,10–9
אולם מאחר שהתורה היא עניין של עשייה ,מצב זה הוליד לחץ כבד על האדם להתחמק מן המתח
התמידי בין הדרישה לעשות את הכול (ודווקא באופן 'תמים'!) ובין המציאות של כישלון .אם
אין נמלטים ממתח זה באמצעות התאבדות ,הרי הדרך האחרת היא לבטל את עול התורה או
לקוות לביטולה .ואכן ציפייה לביטול התורה מובעת כמעט בפירוש בזיקה לאמונה המשיחית
של הכת:
ומכול עצת התורה לוא יצאו ללכת בכול שרירות לבם ,ונשפטו במשפטים הר[א]שונים אשר
החלו אנשי היחד ל[ה]תיסר בם עד בוא נביא ומשיחי אהרון וישראל.
(סרך היחד ,1QS ,טור ט ,שורות )11–9
31על מלכיצדק בקומראן כדמות גואלת אוניוורסלית ראו :ד' פלוסר ,יהדות ומקורות הנצרות ,ירושלים
תשל"ט ,עמ' .282–275הכינוי 'משיח הרוח' ( ,11Q13טור ב ,שורה )18משקף את תפקידו של ישעיה
סא ,א ('רוח [ ]...עלי יען משח ה' ֹאתי') בספקולציות קומראניות בקשר למלכיצדק ,עובדה המאירה באור
מיוחד את העובדה שדווקא פסוק זה מישעיה מספק את נקודת המוצא לדרשתו הראשונה של ישו בציבור,
לפי לוקס ד ,טז–כב.
32ההנחה שיש להשלים כאן את המילה 'לא' ,נשענת מצד אחד על ההקבלה בהמשך ('ואנוש לוא יכין') ועל
מקור הניסוח בירמיה י ,כג ,ומצד אחר על הקלות שבה יכלה המילה להישמט 'מחמת הדומות' (כי גם
המילה הבאה נפתחת באותן שתי אותיות)625 .