Page 9 - etmol 88
P. 9

‫במתחיסה‬
‫‪<1 -‬־'׳‬                                                                     ‫בשנות החמישים‬
                                                                            ‫של המאה ההודמת‬
  ‫גי‪ '.‬ה ו נ ■ ■'‬                                                           ‫בנו בני ירושלים‬
                                       ‫•בזח!‬                                ‫שכונה ראשונה‬
                                                                            ‫בין החומות‬

‫שובו של הויזדורף נתעורר הצורך‬          ‫מאת שמואל שמיר‬                       ‫הקמת שכונת בתי מחסה ברובע‬
‫להמשיך בגיוס כספים ובתרכ׳ז‪1867-‬‬                                             ‫היהודי בעיר העתיקה ירושלים נועדה‬
                                                                            ‫למשפחות מעוטות אמצעים והיתה‬
   ‫הוא יצא שוב לדרך‪ ,‬הפעם לאמריקה‪.‬‬     ‫מפעל של כולל הו״ד )הולנד ודויטש־ ובשלבים‪ ,‬והיא הגיעה בסוף לשטח‬
‫בשעת החפירה להקמת יסודות הבנין‬         ‫לנד( שנפרדו מעל ״כולל הפרושים״‪ .‬כולל של ‪ 55‬אלף אמות מרובעות לערך‪,‬‬
‫נתגלו במקום חורבות עתיקות ושרידי‬       ‫התכנית הועלתה כנראה בשנים תרט׳ז‪ -‬שהם כ״‪ 24‬דונם‪ ,‬כחמישית משטח‬
‫חומות בצורות‪ .‬בינתיים נתעוררו‬          ‫תרי׳ז‪ .1857-1856 ,‬בין יוזמיה העיק״ הרובע היהודי‪ .‬שירטוט של השטח‬
‫קשיים כספיים נוספים והוחלט על‬          ‫ריים היו עסקני הכולל עזריאל זליג נעשה על־ידי אדריכל רוסי ופורסם‬
‫שליחים נוספים לחוץ לארץ‪ ,‬ואמנם אחד‬     ‫הויזדורף‪ ,‬משה זקם‪ ,‬מאיר שינבאום בפתח דין־וחשבון בשנת ‪ .1864‬חלקה‬
‫מראשי הכולל משה זקס‪ ,‬יצא לדרך‪,‬‬         ‫ויוחנן צבי הירש משולנק‪ .‬הרעיון בא קטנה‪ ,‬מובלעת ב״שדה המקנה״‪ ,‬נשא­‬
‫כדי לענין במפעל את יהדות מזרח‪-‬‬         ‫לידי הגשמה מאחר שניתן לרכוש רה בידי בעלים ערבים‪.‬‬
‫אירופה עמה קיים קשרים בעבר בדבר‬        ‫מגרש רחב״ידיים בפינה הדרומית־ הקניה נרשמה זמנית על‪-‬שמו של‬
‫התיישבות בארץ‪ .‬הוא עשה דרכו‬            ‫מערבית של הרובע היהודי‪ ,‬לאחר מותו מאיר שינבאום‪ ,‬אשר ויתר על נתינותו‬
‫מאלכסנדריה‪ ,‬איזמיר‪ ,‬גלנץ‪ ,‬פסט‪,‬‬         ‫של יוסף פרץ‪ ,‬הבעלים הרשום של הזרה‪ ,‬כדי שיוכל להרשם כבעלים של‬
‫איזנשטט‪ ,‬וינה‪ ,‬מקורוטישין‪ ,‬ברסלאו‪,‬‬     ‫הקרקע‪ .‬מיד לאחר הרכישה ב״‪1858‬‬                     ‫הקרקע‪.‬‬
‫פרנקפורט דאודר‪ ,‬ברלין‪ ,‬המבורג‪,‬‬         ‫הוטל על עזריאל זליג הויזדורף‪ ,‬לצאת‬
‫וילנה‪ ,‬ואחר״כך ארצות סקנדינביה‪,‬‬        ‫לשליחות לחוץ״לארץ כדי לגייס כספים‬
‫והוא פנה בכתב ובעל״פה ליהודי‬           ‫לתשלום החובות‪ .‬הויזדורף פירסם‬        ‫‪ 84‬אלף גרוש‬
‫רוסיה‪ ,‬גליציה והונגריה‪ ,‬ועודד אותם‬
‫להמשיך במפעל‪ .‬שליחים אחרים יצאו‬        ‫מאמרים רבים בעתונים יהודים באירו­‬
‫אף הם לאסוף כספים וביניהם חיים צבי‬     ‫פה‪ ,‬כדי לגייס תרומות למפעל‪ .‬עורך‬
‫שניאורסון‪ ,‬יוסף נסים בורלא‪ ,‬ומשה בן‬    ‫״המגיד״‪ ,‬אליעזר זילברמן‪ ,‬נרתם‬        ‫התכנית עוררה תגובות מסוייגות‬
                                       ‫לעשות תעמולה למפעל החדש והודיע‬       ‫בקרב יהודי ירושלים‪ ,‬בגלל צרות עין‪,‬‬
                    ‫חיים מרדכי מיוחס‪.‬‬  ‫שהוא יביא ״עזרה כללית לכל אחינו‬      ‫ומחשש שמגביות נוספות להקמת‬
‫באדר א׳ בשנת תרכ׳ב ‪ 1862‬עמדו‬           ‫וישועה גדולה תצא לכולם שמה״‪.‬‬         ‫השכונה‪ ,‬עשויות לפגוע בהכנסות ה״ח־‬
‫ארבעה בתים בני קומותיים על תילם‪,‬‬       ‫בארצות שונות הוקמו ועדים למען בתי‬    ‫לוקה״‪ .‬היחידים שסמכו ידיהם על‬
‫ובקיץ כבר נבנו שמונה בתים‪ .‬בשבט‬        ‫המחסה‪ ,‬בראשם עמדו אישים נודעים‬       ‫התכנית והבטיחו עזרתם‪ ,‬היו ראשי‬
‫תרכ׳ה״‪ ,1865‬פירסם משה זקס‪ ,‬שחזר‬        ‫כמו הברון וילהלם קארל פירהוט‬         ‫העדה הספרדית שקיימו גם בעבר‬
                                                                            ‫קשרים הדוקים עם כולל הו״ד‪ ,‬ובטוחים‬
   ‫לירושלים‪ ,‬כי הוקמו כבר ‪ 16‬דירות‪.‬‬              ‫רוטשילד‪ ,‬מפרנקפורט דמיין‪.‬‬
‫כפי שצויין שרדה מובלעת קטנה‬                                                    ‫היו שחלקם בבתי המחסה לא ייגרע‪.‬‬
‫בתוך השטח‪ ,‬שהערבים סירבו למכור‬                                              ‫המגרש נמצא בתוך החומות בחלק‬
‫אותה מחמת קדושת המקום‪ ,‬כי היו בה‬                                            ‫המזרחי של הר״ציון‪ ,‬בחלקת תל'‬
‫קבר השייח׳ים אלאזרק ובלאס‪ .‬מאיר‬        ‫שליח נוסף‬                            ‫גופרית )תל אל״כברית(‪ ,‬השטח המקורי‬
‫שינבאום סיפר‪ ,‬כי הערבים צרו על‬
‫פתח משרדי הטאבו התורכי‪ ,‬שבהם‬                                                ‫היה בן ‪ 21‬אלף אמה‪ ,‬דהיינו כ״‪ 9.5‬דונם‬
‫הועברו קרקעות‪ ,‬כדי למנוע את העב­‬       ‫ומחירו היה ‪ 84‬אלף גרוש‪ .‬היה זה סכום הויזדורף עבר מעיר לעיר‪ :‬אמסטר­‬
‫רת החלקה לידי הקונים‪ .‬בחגים הסירו‬      ‫עתק באותה עת‪ ,‬והוא ניתן כנגד שיע­ דם‪ ,‬רוטרדם‪ ,‬בריסל‪ ,‬ברלין‪ ,‬שטוקהו״‬
‫הערבים את השמירה כיוון שלא חששו‬        ‫בוד כספי החלוקה של כולל הו״ד‪ ,‬לם‪ ,‬פריז ועשה תעמולה לשכונה החד­‬
‫שהמכר יתבצע ביום חג של היהודים‪.‬‬        ‫וההלוואות שנלקחו בריבית עד שהשדה שה‪ .‬באייר תרי׳ט )מאי ‪ (1859‬הועבר‬
‫ביום שני אחד של ראש״השנה או יום״‬       ‫עבר לרשותם‪ .‬השדה הכיל את שדה סך של ‪ 31‬אלף גרוש ראשונים על‬
‫הכפורים עזב מאיר שיןבאום את בית‪-‬‬       ‫אבולקיר‪ ,‬אדמת עמר וגיבאלי והחקו־ חשבון החוב שהכולל נטל על עצמו‬
                                       ‫רה )החצר(‪ .‬החלקה נקנתה‪ ,‬בחלקים בשעת הקניה‪ .‬בשנה תרכ׳ו ‪ ,1866‬עם‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14