Page 47 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 47
ינאמ'תועה ןוטלשה יהלשב ׀ 43
האימפריה הביזנטית ,התקינו את 'הסכמת וידין' שהתקבלה בקהילותיהם
בבלקן; 32יהודי הונגריה שהחלו להגיע לאזור למן 1376לא קיבלו את הסכמת
וידין; גם יהודי בוואריה שהגיעו אחריהם המשיכו לדבוק במסורותיהם .אולם
ברבות השנים התקבלה המסורת הדתית והארגונית של יהודי ספרד על כולם,
ובמאה התשע עשרה היא הייתה המסורת הנפוצה .יוצאים מכלל זה היו קבוצה
קטנה של יהודים מסופיה שעד שלהי השלטון העות'מאני הקפידו על נוסחי
התפילה שהביאו איתם מבוואריה.
על מסורת יהודי ספרד אנו למדים מהתקנון שיזם אברהם בנבנישתי,
שהיה רב החצר של מלך קסטיליה והרב הממונה על יהודי הממלכה (רב די
לה קור ֶטה) .את התקנון אישרו בשנת 1432מורשי הקהילות (יושבי הראש)
שהתכנסו בעיר ואלאדוליד ( .)Valladolidמאז ועד לגירוש נהגו מורשי
הקהילות להתכנס מדי שנה ושימשו כמעין מועצה עליונה .להלן חמשת
הסעיפים העיקריים של התקנון33.
א .לימוד תורה :תקנה זו הטילה על קהילה המונה חמישה עשר בעלי בתים
(חברי קהילה משלמי מס) ויותר להחזיק מלמד תינוקות .קהילות גדולות
יותר חויבו להחזיק תלמיד חכם (רב) הבקי בתלמוד ובפוסקים שיפסוק
בענייני הלכה .ההוצאות הכרוכות בכך כוסו ממיסים עקיפים על בשר ,יין
ושירותי דת כמו חופה ,ברית מילה וקבורה .במקום שבו גרו עשרה בעלי
בתים ויותר הייתה חובה להקים בית כנסת ולהטיל עונשים על משתמטים
מתפילות הבוקר או הערב.
ב .דיינים וממוני הקהל :תקנה זו הטילה על הקהילות למנות לעצמן דיינים
חדשים מדי שנה .עוברי עבירות נענשו ונקנסו .את המשפט ניהלו הדיין,
שהיה תלמיד חכם ,ושלושה מנכבדי העדה (טובי העיר) .לנתבע עמדה
זכות ערעור בפני רב החצר .מנהיגי הקהילה (הממונים ,הגזברים ובעלי
תפקידים אחרים) נבחרו מדי שנה.
ג .מסירות ומלשינות :תקנה זו אסרה על יהודים לתבוע את חבריהם לדין
בפני שופט חילוני או שופט מן הכנסייה .כמו כן קבעה עונשים חמורים
על מלשינות ,שכללו קנסות ,מאסר ואף צריבה בברזל מלובן במצחו של
המלשין .במקרים חמורים היה בית דין רשאי להוציא דין מיתה על פי דיני
32קשלס ,קורות א ,עמ' .91
3 3בער ,עמ' .378-372
