Page 23 - ETMOL_119

‫מלבד הטיפול בבהמות יצאתי להכשיר את‬
‫עצמי בעבודות הקשורות בחקלאות‪ .‬מספר‬
‫שבועות עבדתי ולמדתי אצל עגלן‪ ,‬יוצר‬
‫עגלות‪ ,‬שבית־מלאכתו היה ברחוב‬

‫יפו־תל־אביב‪ ,‬מול מגרש הכדור־רגל שהיה‬

‫שם‪ .‬מספר שבועות עבדתי אצל כוורן‬
‫בשכונת בורוכוב‪.‬‬

‫כשנה לאחר שסיימתי את בית־הספר‬
‫העממי‪ ,‬מכר אבא את הבית בתל־אביב‬
‫ורכש במושבה חדרה אדמה ובית קטן‬

‫ברחוב הים )כיום רחוב הרברט סמואל‪,‬‬
‫פינת רחוב הלל יפה(‪.‬‬

‫בימים ההם לא היה כביש בין תל־אביב‬
‫לחדרה‪ ,‬והנוסע מתל־אביב לחדרה היה‬

‫צריך לנסוע ברכבת מתל־אביב ללוד‪,‬‬

‫ולעבור לרכבת הנוסעת בקו לוד״חיפה בית הספר לבנים‪ ,‬כיתה ח׳ שנת ‪ .1923‬יאיר השולמי בשורה האחרונה באמצע מאחורי‬
‫חדרה‪ .‬מתחנת הרכבת חדרה מזרח‪ ,‬שכיום המורים‪ .‬הראשון בין העומדים‪ ,‬משמאל—ישראל גלילי‪ ,‬שני מימין דוד זהבי‪ ,‬המלחין‬

‫היא עומדת שוממה‪ ,‬נסע בדיליז׳נס של לעתיד‪ .‬בשורח המורים‪ ,‬במרכז‪-‬המנהל פסח אורבוך‬

‫ברזל‪ ,‬פחים גליים‪ ,‬רעזת‪ ,‬תיל דוקרני‪ ,‬וכל הדרוש לאיכרים‪,‬‬ ‫העגלון אפרים שטרנין למושבה‪ .‬כביש‬
‫פרט לצורכי הלבשה והנעלה‪ ,‬שהיו מזמינים אצל החייט‬ ‫למושבה לא היה אז‪ ,‬רק דרך עפר‪ ,‬ובחורף היו שוקעים‬
‫באדמת הבוץ הטובענית של אדמת החמרה שבמזרח המושבה‪.‬‬
‫ואצל הסנדלר‪.‬‬ ‫כיצד עוברים אפוא לחדרה עם כל הכבודה של הרהיטים‬
‫לכל איכר היה רועה מיוחד‪ ,‬אשר הוציא את העדר‬
‫למרעה‪ .‬בבוקר יצאו‪ ,‬ובערב חזרו‪ .‬מלבד העדרים הפרטיים‬ ‫והמשק החי?‬
‫היה במושבה עדר ציבורי‪ ,‬אשר אליו היו שולחים את‬
‫שיירת גמלים‬

‫בהמותיהם איכרים‪ ,‬אשר להם מספר בהמות קטן‪ .‬לרועה‬ ‫אבא החליט לשכור גמלים אחדים להעברת המטען‪ .‬אינני‬
‫העדר הציבורי היה עוזר אחד או יותר‪ ,‬נערים בני ‪13‬־‪.14‬‬ ‫יודע של מי היתה הצעה זו‪ .‬את כלי הבית הטענו על הגמלים‪,‬‬
‫שכרו של הרועה נקבע לפי מספר ראשי הבקר‪ ,‬אשר שלח כל‬ ‫שבעליהם הבריך אותם בחצר‪ ,‬את העופות כלאנו בכלובים‪,‬‬
‫איכר‪ .‬בבוקר השכם היו הרועה ועוזריו אוספים את הבהמות‬ ‫וגם אותם הטענו על הגמלים‪ .‬אבא רכב על החמור‪ ,‬והגמל‪,‬‬
‫מהחצרות‪ ,‬ואלו היו הולכות אחריהם‪ ,‬עד היקבץ כל העדר‪.‬‬ ‫הנוהג בגמלים‪ ,‬הלך ברגל‪ .‬את שתי הפרות קשרנו לגמל‬
‫בערב היו מחזירים אותן הביתה‪ ,‬וכל בהמה ידעה את מקום‬ ‫האחרון‪ .‬שאר בני הבית‪ ,‬אמא‪ ,‬שלושת הבנים והבת נסעו‬
‫משכנה ובאה במרוצה למקומה ברפת לחליבת הערב‪.‬‬ ‫ברבבת לחדרה‪ .‬ליתר בטחון יצאה השיירה לדרך בערב‪ .‬תארו‬
‫אף־על־פי שהמושבה הייתה קיימת כבר למעלה מ־‪30‬‬
‫שנה‪ ,‬חסרו בה‪ ,‬כברוב המושבות‪ ,‬מערכת אספקת מים‬ ‫לעצמכם את השאון ואת הצווחה של התרנגולות המקרקרות‬
‫לבתים‪ ,‬מערכת תאורה ברחובות‪ ,‬כבישים ומדרכות‪ .‬אפילו‬ ‫מפחד ואת געגועי הברווזים והאווזים שהחרו־החזיקו אחרי‬
‫כביש‪ ,‬המחבר את המושבה לעורק החיים שלה ‪ -‬תחנת‬ ‫התרנגולות‪ ,‬כשהגמלים הכורעים ברך התרוממו ועמדו על‬
‫הרכבת ‪ -‬לא היה‪ .‬כל הרחובות וכל הדרכים היו דרכי עפר‪.‬‬
‫מכיוון שלא היתה אספקת מים לבתים‪ ,‬דאגה כל משפחה‬ ‫רגליהם‪.‬‬
‫לצרכיה במים‪ .‬במרכז המושבה‪ ,‬בקרן הרחובות הרברט‬ ‫השיירה יצאה בראשית הערב והתנהלה כל הלילה‬
‫סמואל ורוטשילד‪ ,‬מול בית העיריה הישן היה באר המושבה‪.‬‬ ‫מתל־אביב לחדרה‪ ,‬מהלך של כ־‪ 50‬קילומטרים‪ .‬בבוקר הגיעה‬
‫המכונאי האחראי על הבאר היה זאב סקיבין‪ ,‬אדם רזה‪,‬‬
‫נמוך קומה‪ ,‬שחור שער וכבד שמיעה‪ ,‬עקב עבודתו ליד‬ ‫לחדרה עייפה ותשושה‪.‬‬
‫המנוע המרעיש‪ .‬מבוקר עד ערב עמל למלא את שני‬
‫המיכלים הגדולים‪ ,‬שהיו בעצם חביות‪ ,‬שעמדו על מסד אבן‬ ‫לחדרה הגענו בתשרי תרפ״ה )‪ (1924‬מיד אחרי סוכות‪.‬‬
‫מוגבה‪ .‬מן הבוקר ועד הערב היתה הרחבה שליד הבאר‬ ‫טיפלנו ברכוש החי אשר הבאנו עימנו‪ .‬בעלי החיים היו‬
‫שוקקת חיים‪ ,‬רעש והמולה‪ .‬עגלונים עומדים בתור‪ ,‬מזרזים‬ ‫תשושים מעמל הדרך‪ ,‬מספר עופות מתו בדרך‪ ,‬הפרה‬
‫את סוסיהם להתקדם ולעמוד אחרי העגלונים שלפניהם‪.‬‬ ‫ראשונה ״התייבשה״‪ ,‬ובמשך זמן מה לא נתנה חלב‪ .‬את‬
‫העגלון היה עומד מתחת לברז הגדול שבמיכל‪ ,‬פותח את‬ ‫העופות שיכנו בכלובים‪ ,‬ואת הבהמות ‪ -‬ברפת‪ ,‬שהיתה‬
‫הברז וממלא מים בחביתו הראשונה‪ .‬כשזו התמלאה‪ ,‬ובעוד‬
‫הברז פתוח‪ ,‬היה מסיע את עגלתו קדימה וממלא חבית שניה‬ ‫בחצר סמוך לבית‪.‬‬
‫ושלישית‪ ,‬סוגר את הברז‪ ,‬פורש על־פי החביות שקים ומחזק‬ ‫טיפלנו גם במגרש‪ ,‬שעליו היה בנוי בית קטן‪ .‬המגרש‬
‫אותם בחישוקים המולבשים על־פי החביות‪ ,‬למען לא ישפכו‬ ‫שהיה גדול גם בקנה מידה של היום היה מגרש עצום‬
‫המים בשעת נסיעה הביתה‪ .‬תמיד היו שם עגלונים הבאים‬
‫למלא חביותיהם מים‪ .‬ומי שאין לו עגלה מוביל מים על גבי‬ ‫בעינינו‪ ,‬לעומת המגרש הזעיר בתל־אביב‪.‬‬

‫חמור‪ ,‬שעליו טענו ‪ 4‬פחי מים‪.‬‬ ‫למזלנו ירד גשם אחרי בואנו למושבה‪ ,‬והקרקע רווה מים‪.‬‬
‫בבואנו לחדרה‪ ,‬היה כל איכר אופה לחמו בתנור‪ ,‬שהיה‬ ‫קל היה לעדור את אדמת המגרש במעדר גדול‪ ,‬הנקרא טוריח‪.‬‬
‫בביתו או בחצרו‪ .‬אצל רוב האיכרים היתה עושה זאת ערביה‬ ‫התחלנו להכין את קרקע המגרש לגידול ירקות לבית‪ .‬היינו‬
‫שעבדה במשק הבית‪ .‬היינו צריכים לבנות תנור‪ ,‬ועבודה זו‬ ‫כה נלהבים מאשר נפל בחלקנו‪ ,‬עד שהמשכנו לעדור את‬
‫הוטלה עלינו הבנים‪ .‬באפיית הלחם עסקה אמא‪ ,‬שקמה עם‬ ‫הקרקע בחזית הבית גם לאחר שהחשיך היום‪ ,‬והירח עלה‬
‫במלוא הדרו להאיר לנו את מלאכתנו‪ .‬מכיוון שהתמחינו‬
‫שחר ללוש את הבצק‪,‬‬ ‫בגידול ירקות עוד בהיותנו בתל־אביב‪ ,‬הכנו מנבטות לגידולי‬
‫חורף; כרוב‪ ,‬כרובית‪ ,‬סלק וחסה‪ .‬זרעים קנינו עוד בתל־אביב‪.‬‬
‫כך החלו חיינו במושבה חדרה‪.‬‬ ‫אחר־כך נתברר לנו‪ ,‬שאפשר להשיג זרעים גם בשתי‬
‫החנויות הגדולות שהיו במושבה‪ .‬האחת של מרדכי בורקין‬
‫ברחוב הרברט סמואל‪ ,‬שהיו עולים אליה במדרגות‪ ,‬והשניה‬
‫של צבי יובל ברחוב הגיבורים‪ ,‬סמוך לחאן‪ .‬החנויות סיפקו‬
‫לא רק מכולת‪ ,‬כי אם גם חומרי בנין; מלט‪ ,‬לוחות עץ‪ ,‬עמודי‬

‫‪23‬‬