Page 20 - ETMOL_119

‫‪p‬ו‪Il1‬ו ‪1-‬ווחוגןני‪0‬‬
‫בן אגגסטרדם שעלה לארץ ב־ם‪183‬‬
‫נחמן‪1‬תן קורונל‬ ‫רכש כהבי־יד ג‪1‬ו‪1‬ים ובירס»□‬

‫מאת יהודית אילו‬

‫היו מקרים‪ ,‬בהם קבלו אלה פרסי כסף‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בירושלים‪ ,‬היה מקורב‬ ‫בעיר אמסטרדם שכונתה בפי יהודי‬
‫כאשר ׳הנאמנים׳‪ ,‬מנהלי המוסד‪ ,‬היו‬ ‫לחכמי הספרדים‪ ,‬ובישיבותיהם‬ ‫הולנד ״מוקום אלף׳‪ /‬פעל במשך רוב‬
‫שבעי רצון במיוחד מהישגי התלמידים‪.‬‬ ‫בירושלים ובחברון מצא ספרים‬ ‫ימי המאה ה־‪ ,19‬אהד המרכזים‬
‫אבל היו גם מקרים של פיטורי מורה‪,‬‬ ‫וכתבי־יד עתיקים‪ ,‬שהעיסוק בחקירתם‬ ‫ההשובים ביותר של מפעל התמיכה‬
‫שהישגי תלמידיו לא השביעו את רצון‬ ‫ובהוצאתם לאור הפך למפעל חייו‪.‬‬ ‫בישוב היהודי בארץ־ישראל‪ ,‬בהנהגתו‬
‫של אירגון ״הפקידים והאמרכלים דארץ‬
‫המנהלים‪.‬‬ ‫בית־המדרש ״עץ־חיים״‪ ,‬אשר בו‬ ‫הקדש׳‪ /‬שנקרא בקיצור הפקוא״ם‪,‬‬
‫נחמן קורונל התחיל את לימודיו‬ ‫עשה קורונל את צעדיו הראשונים‬ ‫שהוקם שם בתחילת המאה ואשר‬
‫ב״עץ־חיים״ בשנת ‪ .1822‬ואחר־כך למד‬ ‫בעולם התורני‪ ,‬הוקם בשנת ‪1637‬‬ ‫הכניס רוח חדשה בפעולת איסוף‬
‫אצל הרבנים האשכנזיים אברהם שושן‪,‬‬ ‫הכספים והעברתם לארץ‪ ,‬לשם חלוקה‬
‫דוב בער‪ ,‬ושמואל ברנשטיין‪ ,‬האחרון‬ ‫על־ידי הקהילה הפורטוגזית שנוסדה‬
‫היה רבה של אמסטרדם בין השנים‬ ‫בתחילת המאה ה־‪ 17‬על־ידי אנוסי‬ ‫בקרב אנשי ״היישוב הישך‪/‬‬
‫‪1815‬־‪ .1838‬אולם מורו העיקרי היה‬ ‫ספרד ופורטוגל‪ ,‬שנמלטו לאמסטרדם‬ ‫בראש האירגון עמדו בזה אחר זה‬
‫הרב צבי הירש להרן‪ ,‬ראש הפקוא״ם‪,‬‬ ‫האחים לבית להרן‪ ,‬אשר ניחנו בצירוף‬
‫אשר בביתו גם גר קורונל תקופה‬ ‫ומצאו בה מקום מבטחים מאימת‬ ‫נדיר של דתיות קיצונית‪ ,‬וכשרון‬
‫ממושכת‪ ,‬כאשר נאלץ להרן לעזוב את‬ ‫הנהגה מסחרי‪ .‬הצירוף של הלהט הדתי‬
‫אמסטרדם‪ ,‬בלחץ הקהילה האשכנזית‪,‬‬ ‫האינקוויזיציה והרדיפות בארצות‬ ‫למען יושבי ארץ־ישראל ולמען שימור‬
‫אשר לא הסכימה לקיום המניין הנפרד‬ ‫מוצאם‪.‬‬ ‫התורה בה‪ ,‬בתקופה שבה הלכה‬
‫בביתו‪ ,‬שבו התפללו לפי נוסח האר׳י‪,‬‬ ‫והתגברה השפעת ההשכלה והרפורמה‬
‫הוא עבר לעיר האג ולקח את קורונל‬ ‫את ״עץ חיים״ הקימו וניהלו גבירים‬ ‫בעולם היהודי‪ ,‬עם כשרון המעשה‬
‫אתו‪ .‬בהאג למד קורונל אצל הרב אשר‬ ‫ו״בעלי בתים״ מאנשי המסהר‬ ‫והיכולת ליעל ולזרז את תהליך איסוף‬
‫והבנקאות‪ ,‬ובעלי מקצועות הפשיים‬ ‫הכספים והעברתם לארץ־ישראל ‪-‬‬
‫לעמיל‪ ,‬ראש הרבנים של העיר‪.‬‬ ‫מחשובי הקהילה הפורטוגזית המצליחה‬ ‫הביא לתוצאות מבורכות‪ ,‬והיה אחד‬
‫והמתפתחת באותם ימים‪ .‬הם ממנו את‬ ‫הגורמים המכריעים לפרנסתם של‬
‫עליה לארץ‬ ‫צרכי בית״המדרש ותלמידיו והם אשר‬ ‫תושבי ארץ־ישראל במאה ה־‪.19‬‬
‫אחד האנשים אשר יצק מים על ידיו‬
‫בפרוטוקולים של ישיבת מנהלי‬ ‫קבעו מה ילמדו בו‪ ,‬והם בהנו את‬ ‫של מייסד האירגון‪ ,‬הרב צבי הירש‬
‫״עץ־חיים״ מיום ‪ 6‬במאי ‪ 1833‬נמצא‬ ‫התלמידים אחת לשנה בתלמודם‪,‬‬ ‫להרן‪ ,‬למד תורה מפיו ואף התגורר‬
‫מכתב מאת ״הסטודנט נתן סניור‬ ‫בנוכחות הרב הראשי של הקהילה‪.‬‬ ‫בביתג הוא נחמן נתן קורונל‪ ,‬איש‬
‫קורונל״‪ ,‬אשר בו הוא מודיע על רצונו‬ ‫מטרתם היתה ״לחנך ב״עץ החיים״‬ ‫רב״פעלים בענייני רוח ומעשה בזכות‬
‫להתיישב בארץ־הקודש‪ ,‬בירושלים‪,‬‬ ‫בעיקר בני הורים נצרכים‪ ,‬שיקדישו‬ ‫עצמו‪ ,‬שנולד באמסטרדם ובגיל עשרים‬
‫והוא מבקש מ״עץ־חיים״ תמיכה‬ ‫עצמם ללימוד התיאולוגי״ ‪ -‬כפי‬ ‫עלה לארץ וחי בה ‪ 60‬שנה‪ ,‬וכינה עצמו‬
‫חודשית של ארבעה גולדן‪ .‬האסיפה‬ ‫שנאמר בתקנות המוסד משנת ‪.1862‬‬ ‫בראש כתביו ״יליד עיר אמשטרדאם‬
‫התנגדה להתחייבות חודשית‪ ,‬אבל‬ ‫ואמנם במוסד למדו בניהם המוכשרים‬
‫החליטה על מענק חד״פעמי לקורנל‬ ‫של בעלי״מלאכה‪ ,‬פקידים ומשרתים‪,‬‬ ‫ויושב בע״ק ירושלים תוב״ב״‪.‬‬

‫בסך עשרים וחמישה גולדן‪.‬‬ ‫וגם של מורים ורבנים‪.‬‬ ‫ספרדי־אשכנזי‬
‫והנה מסתבר‪ ,‬כי בעת כתיבת המכתב‬ ‫שיטת החינוך במוסד היתה מושפעת‬
‫לא נמצא כבר קורונל על אדמת הולנד‪,‬‬ ‫מעובדת היות ראשיו בעלי הון‪:‬‬ ‫קורונל‪ ,‬נולד באמסטרדם בשנת‬
‫מאחר שעלה לארץ עוד בשנת ‪.1830‬‬ ‫התלמידים קיבלו ״אספקה״‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫‪ ,1810‬שנה לאחר שהוקם אירגון‬
‫המכתב‪ ,‬שנכתב כשלוש שנים לאחר‬ ‫תמיכה חודשית לפי הישגיהם‪ .‬על‬ ‫הפקוא״ם‪ .‬מצד אביו‪ ,‬דוד‪ ,‬היה בן‬
‫עלייתו ארצה‪ ,‬מעיד על המצוקה‬ ‫הצלחה בלימודים ועמידה במבחנים‪,‬‬ ‫לקהילה הספרדית ואילו אמו היתה‬
‫הכספית בה נמצא כבר בראשית דרכו‬ ‫קיבלו תוספת כספית ואילו כישלון‪,‬‬ ‫מבנות הקהילה האשכנזית‪ .‬קורונל גדל‬
‫בארץ‪ ,‬ואשר המשיכה לפקוד אותו‬ ‫אי־מילוי חובות לימודיים‪ ,‬או התנהגות‬ ‫ופעל בשתי הקהילות‪ .‬בנעוריו למד‬
‫אצל מורי ורבני בית־המדרש‬
‫לאורך כל חייו‪,‬‬ ‫לא הולמת‪ ,‬גררו אחריהם קיצוץ‬ ‫״עץ־היים״ של הקהילה הפורטוגזית‪,‬‬
‫אולם קשייו של קורונל בקשר‬ ‫בתשלום‪ .‬בנוסף‪ ,‬הולקו בכל בחינה‬ ‫ולאחר מכן‪ ,‬עד לעלייתו ארצה בשנת‬
‫לעלייתו התחילו עוד בהולנד‪ ,‬כאשר‬ ‫״פרסים״ כספיים‪ ,‬לפעמים עם תוספת‬ ‫‪ ,1830‬המשיך ללמוד אצל גדולי הרבנים‬
‫״נשאו לבו לעלות ירושלימה״ היה זה‬ ‫מיוחדת עבור ״ביקורים סדירים״‬ ‫האשכנזים בערים אמסטרדם והאג‪.‬‬
‫בזמן שבו לא נתנה ממשלת הולנד‬ ‫ב״סנוחה״‪ ,‬הוא בית־הכנסת הפורטוגזי‬
‫פספורטים לצעירים בגיל צבא‪ ,‬מאחר‬ ‫המפואר והמפורסם באמסטרדם‪ .‬שיטה‬
‫זו של ״שכר ועונש״ נהגה בכל הכיתות‪,‬‬
‫גם בגבוהות ביותר‪ ,‬אשר בהן כבר‬

‫הוכשרו התלמידים לתפקידי ״מגיד׳‬
‫ר׳מורה״‪ ,‬וכך היה אפילו לגבי המורים‪.‬‬

‫‪20‬‬