Page 17 - ETMOL_119

‫מתייחס לנימוקים‪ ,‬אלא רק מביא אותם‬ ‫האנטישמית לא היתה פוגרומים או‬
‫בשם אומרם‪.‬‬
‫רדיפות‪ ,‬אלא הוצאתם של היהודים מן‬
‫ליאון בלום הצהיר כי מטרתו באיסוף‬ ‫החברה‪ .‬התיאורטיקנים האנטישמיים‬
‫הציגו את תרומתם של היהודים לחברה‬
‫המאמרים לספר היתה לנסות להחזיר‪,‬‬ ‫ככניסת גוף זר שהחברה אינה מסוגלת‬
‫אפילו לרקע קט‪ ,‬את זכרונות האווירה‬ ‫לעכל ולכן‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬צריך הגוף‬

‫של תקופה אשר בח חיו האנשים‬ ‫להתגונן״‪.‬‬
‫באמונה שלמה בגוף ובנפש‪ ,‬בידידות‬ ‫בהתייהסו לפרשת דרייפוס ממשיך‬
‫בלום ומעלה את הנימוקים שהעלתה‬
‫ובנאמנות גמורה עד תום‪ .‬הוא רצה‬ ‫תנועה זו‪ :‬״יש לזכור שדרייפוס הוא‬
‫לספר על המשמעות העמוקה של החיים‬ ‫יהודי‪ ,‬ויהודי נשאר תמיד יהודי‪ ,‬שהגזע‬
‫ושל המאבק המשותף למען אידיאלים‪,‬‬ ‫היהודי הוא בלתי־חדיר לערכים‬
‫להשגת הצדק‪ .‬התקופה היתה קשה‪,‬‬ ‫מוסריים‪ ,‬שהוא מוכה תורשתית במומים‬
‫אולם יפה ומלאת כוח ואחדות‪.‬‬ ‫מסויימים ואחד מהם הוא הצורך הטבעי‬
‫מעניין‪ ,‬שבכל דיונו על הפרשה לא‬ ‫שלהם לבגידה‪ .‬הם הצטיינו בכך מאז‬
‫הגיע ליאון בלום לשום מסקנה בכל‬ ‫יהודה איש קריות‪ ...‬האנטישמים לא‬
‫הקשור לנושא היהודי‪ .‬יש לו מסקנות‬ ‫היססו להאשים את דרייפוס כי היה‬
‫לגבי עצם הפרשה‪ ,‬לגבי התמונה‬ ‫יהודי‪ .‬השתייכותו לגזע היהודי היתה‬
‫הפוליטית בזמנה‪ ,‬לגבי ההשלכות‬
‫הפוליטיות בצרפת שלעתיד לבוא‪ ,‬יש‬ ‫הסבר בסיסי מספיק לפשעו״‪.‬‬
‫לו מסקנות לגבי רוח התקופה‬ ‫הניתוח נראה מאוד אובייקטיבי‪ .‬אך‬
‫והמשמעות לגבי טבע האדם‪ :‬כלומר‪,‬‬ ‫האם רק האנטישמים החזיקו בנימוקים‬
‫מיגוון של מסקנות‪ .‬אולם הוא אינו‬ ‫הללו‪ ,‬או שמא היו הם הצועקים אותם‬
‫מקדיש אפילו מלה אחת לבעיה‬ ‫ובזה עושים את מלאכתם של כל‬
‫היהודית שהתעוררה במשך הפרשה‬
‫האחרים? האם בין היהודים לא היה‬
‫ובעקבותיה‪ .‬בתיאוריו מורגש הלך־רוח‬ ‫אדם משיעור־קומתו של ליאון בלום‬
‫כאילו אין זה לגיטימי ליהודי‪ ,‬בגלל‬
‫היותו יהודי‪ ,‬להגן על יהודי‪ .‬הוא צריך‬ ‫המתייחס לנימוקים האנטישמיים ואף‬
‫להיות משוכנע‪ ,‬קודם כל‪ ,‬שהעניין‬ ‫לא לוחם באופן פעיל להפריכם‪ ,‬מה‬
‫צודק ‪ -‬שהוא כללי‪ ,‬אוניברסאלי ‪-‬‬ ‫אפשר היה לבקש מהמחנה האנטי־‬
‫דרייפוסי? ליאון בלום‪ ,‬הצרפתי־היהודי‪,‬‬
‫ורק אז להילחם בעדו‪ .‬הלך־רוח שכזה‪,‬‬ ‫שכן צרפתיותו קדמה ליהדותו‪ ,‬אינו‬
‫יחזור על עצמו פעמים נוספות‪.‬‬

‫דרייפוס‬

‫מיתקנים בנופיהם‬ ‫מהשבתו הפוליטית התגבשה‪ ,‬אז‪,‬‬
‫ועמדותיו השתנו מן הקצה אל הקצה‪.‬‬
‫סי ה קני סג ספי ה ם‪,‬‬ ‫באחת ההתבטאויות של ליאון בלום‬
‫על בעיית פרשת דרייפוס‪ ,‬אמר‪ :‬״זה לא‬
‫ושוב מפתיע אותנו פרופ׳ שמואל אביצור‪ ,‬בן‬ ‫היה רק עניין של טעות משפטית‪,‬‬
‫ה־‪ ,87‬בספר‪ ,‬המרחיב א ת דעתנו על ארץ ישראל‬ ‫כי־אם עניין של אדם הסובל על לא‬
‫ממב ש שאין רבים החוקרים בו ‪ -‬תולדו ת‬ ‫עוול בבפו‪ ,‬והיה צריך לשחררו ולגלות‬
‫מתקניה‪ ,‬מלאכותיה ותעשייתה של הארץ מאז‬ ‫את האמת‪ .‬האמת יכולה לחכות‪ ,‬אולם‬
‫לא האיש״‪ .‬אבל גם לאחר כ־‪ 40‬שנה‪,‬‬
‫דורות ראשונים‪.‬‬ ‫כשהוא פירסם את מאמריו מאותה‬
‫תקופה בספר‪ ,‬לא יכול היה להעלות על‬
‫רבים החוקרים א ת ארץ־ישראל‪ ,‬א ת קורותיה‪,‬‬ ‫דעתו שאחת הסיבות המרכזיות‪ ,‬אם לא‬
‫אירועיה ואישיה‪ ,‬א ת המלכים והנביאים‬ ‫המרכזית שבהן‪ ,‬היא היותו של דרייפוס‬
‫והלוחמים והתורה הרבה אשר יצאה ממנה‪.‬‬ ‫יהודי ושמאחורי התנועה האנטי־‬
‫ש מואל אביצור מזה עשרות בשנים‪ ,‬חוקר א ת‬ ‫דרייפוסית עמדו דעות קדומות‬
‫הארץ בחיי היום־יום שלה‪ ,‬במלאכותיה ובהישגיה‬ ‫אנטישמיות קיצוניות מעיקרן‪ .‬הוא‬
‫ב שטחים לא ידועים‪ ,‬כמו טחנות המים ובתי־הבד ומטוויות האריגים‪ ,‬מלאכת‬ ‫אמנם מציין שאחד הגורמים שניצלו‬
‫הסבון‪ ,‬טחנות הקמח או הכלים החקלאיים ששימשו א ת אכריה‪ .‬אביצור היה‬ ‫את הפרשה ועלו על עגלתה היא‬
‫הראשון למחקר ב ש ט ח זה בספרות וברגליו‪ ,‬עד לפינות הרחוקות ביותר הגיע‬ ‫התנועה האנטישמית‪ ,‬אולם הוא לא‬
‫אפילו בימי זקנתו כדי לגלות מתקן ייצור לא ידוע‪ 8 .‬ו ספרים פירסם בנושאים‬ ‫השכיל להבין שכל הפרשה לא היתה‬
‫אלו ואתם מאות מאמרים‪ .‬ולא רק ספרים חיבר אביצור‪ ,‬אלא גידל דורות רבים‬ ‫יכולה להתפתח אם דרייפוס לא היה‬
‫של חוקרים ואוהבי הארץ ב״מכון אבשלום״ שהוא יסד ואף הקים את המוזיאון‬
‫״אדם ועמלו״ הפועל במסגרת ״מוזיאון הארץ״ בתל־אביב ועל כל אלו גם‬ ‫יהודי‪.‬‬
‫מעניינת ביותר הגדרתו של ליאון‬
‫הוכתר ב״פרס ישראל״‪.‬‬ ‫בלום את האנטישמיות של אותם ימים‪:‬‬
‫״הסיבות העיקריות לאנטישמיות הן‪(1:‬‬
‫ובימים אלו כאמור‪ ,‬הוסיף ספר חשוב; ״מיתקנים בנופיהם ‪ -‬פרקים‬ ‫הכניסה המהירה מדי של יהודים‬
‫בארכיאולוגיה ת ע שי תי ת של ארץ־ישראל״‪ ,‬וכדרכו‪ ,‬הוא עו ס ק בנושאי היסוד‬ ‫עשירים לחברה האריסטוקראטית; ‪(2‬‬
‫— מ ל א כ ת הגורן‪ ,‬ב תי הבד‪ ,‬מבט שו ת המים‪ ,‬לוקומובילים‪ ,‬ט חנו ת ק מ ח ראשונות‬ ‫הכניסה המהירה מדי של יהודים‬
‫בנגב‪ ,‬מוצרי בית״לחם‪ ,‬ייצור שמן בגליל‪ ,‬גשרים וסכרים ועוד‪ .‬שוב נפתחו לפנינו‬ ‫מלומדים לחברה‪ .‬מטרתה של התנועה‬

‫שעדים להכרת הארץ ועברה‪.‬‬

‫‪17‬‬