Page 17 - ETMOL_119
P. 17
מתייחס לנימוקים ,אלא רק מביא אותם האנטישמית לא היתה פוגרומים או
בשם אומרם.
רדיפות ,אלא הוצאתם של היהודים מן
ליאון בלום הצהיר כי מטרתו באיסוף החברה .התיאורטיקנים האנטישמיים
הציגו את תרומתם של היהודים לחברה
המאמרים לספר היתה לנסות להחזיר, ככניסת גוף זר שהחברה אינה מסוגלת
אפילו לרקע קט ,את זכרונות האווירה לעכל ולכן ,באופן טבעי ,צריך הגוף
של תקופה אשר בח חיו האנשים להתגונן״.
באמונה שלמה בגוף ובנפש ,בידידות בהתייהסו לפרשת דרייפוס ממשיך
בלום ומעלה את הנימוקים שהעלתה
ובנאמנות גמורה עד תום .הוא רצה תנועה זו :״יש לזכור שדרייפוס הוא
לספר על המשמעות העמוקה של החיים יהודי ,ויהודי נשאר תמיד יהודי ,שהגזע
ושל המאבק המשותף למען אידיאלים, היהודי הוא בלתי־חדיר לערכים
להשגת הצדק .התקופה היתה קשה, מוסריים ,שהוא מוכה תורשתית במומים
אולם יפה ומלאת כוח ואחדות. מסויימים ואחד מהם הוא הצורך הטבעי
מעניין ,שבכל דיונו על הפרשה לא שלהם לבגידה .הם הצטיינו בכך מאז
הגיע ליאון בלום לשום מסקנה בכל יהודה איש קריות ...האנטישמים לא
הקשור לנושא היהודי .יש לו מסקנות היססו להאשים את דרייפוס כי היה
לגבי עצם הפרשה ,לגבי התמונה יהודי .השתייכותו לגזע היהודי היתה
הפוליטית בזמנה ,לגבי ההשלכות
הפוליטיות בצרפת שלעתיד לבוא ,יש הסבר בסיסי מספיק לפשעו״.
לו מסקנות לגבי רוח התקופה הניתוח נראה מאוד אובייקטיבי .אך
והמשמעות לגבי טבע האדם :כלומר, האם רק האנטישמים החזיקו בנימוקים
מיגוון של מסקנות .אולם הוא אינו הללו ,או שמא היו הם הצועקים אותם
מקדיש אפילו מלה אחת לבעיה ובזה עושים את מלאכתם של כל
היהודית שהתעוררה במשך הפרשה
האחרים? האם בין היהודים לא היה
ובעקבותיה .בתיאוריו מורגש הלך־רוח אדם משיעור־קומתו של ליאון בלום
כאילו אין זה לגיטימי ליהודי ,בגלל
היותו יהודי ,להגן על יהודי .הוא צריך המתייחס לנימוקים האנטישמיים ואף
להיות משוכנע ,קודם כל ,שהעניין לא לוחם באופן פעיל להפריכם ,מה
צודק -שהוא כללי ,אוניברסאלי - אפשר היה לבקש מהמחנה האנטי־
דרייפוסי? ליאון בלום ,הצרפתי־היהודי,
ורק אז להילחם בעדו .הלך־רוח שכזה, שכן צרפתיותו קדמה ליהדותו ,אינו
יחזור על עצמו פעמים נוספות.
דרייפוס
מיתקנים בנופיהם מהשבתו הפוליטית התגבשה ,אז,
ועמדותיו השתנו מן הקצה אל הקצה.
סי ה קני סג ספי ה ם, באחת ההתבטאויות של ליאון בלום
על בעיית פרשת דרייפוס ,אמר :״זה לא
ושוב מפתיע אותנו פרופ׳ שמואל אביצור ,בן היה רק עניין של טעות משפטית,
ה־ ,87בספר ,המרחיב א ת דעתנו על ארץ ישראל כי־אם עניין של אדם הסובל על לא
ממב ש שאין רבים החוקרים בו -תולדו ת עוול בבפו ,והיה צריך לשחררו ולגלות
מתקניה ,מלאכותיה ותעשייתה של הארץ מאז את האמת .האמת יכולה לחכות ,אולם
לא האיש״ .אבל גם לאחר כ־ 40שנה,
דורות ראשונים. כשהוא פירסם את מאמריו מאותה
תקופה בספר ,לא יכול היה להעלות על
רבים החוקרים א ת ארץ־ישראל ,א ת קורותיה, דעתו שאחת הסיבות המרכזיות ,אם לא
אירועיה ואישיה ,א ת המלכים והנביאים המרכזית שבהן ,היא היותו של דרייפוס
והלוחמים והתורה הרבה אשר יצאה ממנה. יהודי ושמאחורי התנועה האנטי־
ש מואל אביצור מזה עשרות בשנים ,חוקר א ת דרייפוסית עמדו דעות קדומות
הארץ בחיי היום־יום שלה ,במלאכותיה ובהישגיה אנטישמיות קיצוניות מעיקרן .הוא
ב שטחים לא ידועים ,כמו טחנות המים ובתי־הבד ומטוויות האריגים ,מלאכת אמנם מציין שאחד הגורמים שניצלו
הסבון ,טחנות הקמח או הכלים החקלאיים ששימשו א ת אכריה .אביצור היה את הפרשה ועלו על עגלתה היא
הראשון למחקר ב ש ט ח זה בספרות וברגליו ,עד לפינות הרחוקות ביותר הגיע התנועה האנטישמית ,אולם הוא לא
אפילו בימי זקנתו כדי לגלות מתקן ייצור לא ידוע 8 .ו ספרים פירסם בנושאים השכיל להבין שכל הפרשה לא היתה
אלו ואתם מאות מאמרים .ולא רק ספרים חיבר אביצור ,אלא גידל דורות רבים יכולה להתפתח אם דרייפוס לא היה
של חוקרים ואוהבי הארץ ב״מכון אבשלום״ שהוא יסד ואף הקים את המוזיאון
״אדם ועמלו״ הפועל במסגרת ״מוזיאון הארץ״ בתל־אביב ועל כל אלו גם יהודי.
מעניינת ביותר הגדרתו של ליאון
הוכתר ב״פרס ישראל״. בלום את האנטישמיות של אותם ימים:
״הסיבות העיקריות לאנטישמיות הן(1:
ובימים אלו כאמור ,הוסיף ספר חשוב; ״מיתקנים בנופיהם -פרקים הכניסה המהירה מדי של יהודים
בארכיאולוגיה ת ע שי תי ת של ארץ־ישראל״ ,וכדרכו ,הוא עו ס ק בנושאי היסוד עשירים לחברה האריסטוקראטית; (2
— מ ל א כ ת הגורן ,ב תי הבד ,מבט שו ת המים ,לוקומובילים ,ט חנו ת ק מ ח ראשונות הכניסה המהירה מדי של יהודים
בנגב ,מוצרי בית״לחם ,ייצור שמן בגליל ,גשרים וסכרים ועוד .שוב נפתחו לפנינו מלומדים לחברה .מטרתה של התנועה
שעדים להכרת הארץ ועברה.
17