Page 383 - מגילות קומראן א
P. 383

‫מגילת מלחמת בני אור בבני חושך‪ :‬היבטים צבאיים‬

                                ‫ח‪ .‬מהות הצבא המתואר במגילה וזמן החיבור‬

               ‫האם יש נתונים ושיקולים המצמצמים את פרק הזמן שבו יכול היה מחבר יהודי לכתוב או לערוך‬
                        ‫חיבור כזה? נראה שהתשובה חיובית‪ ,‬ואפשר להגיע אליה בעיקר בדרך של אלימינציה‪.‬‬

                                                                                             ‫‪ .1‬מאפיינים רומיים‬
               ‫כפי שראינו‪ ,‬אין במגילת המלחמה שום יסוד צבאי שאפשר לזהותו בו באופן בלעדי מאפיין‬
               ‫הלניסטי‪ .‬אפילו ניתן היה לזהות מאפיין הלניסטי‪ ,‬הדבר לא היה מועיל לתארך את החיבור‬
               ‫המקורי או את מקורות המגילה‪ ,‬מאחר שהצבאות ההלניסטיים היו מוכרים ביהודה במשך כל‬

                                                                                     ‫התקופה ההלניסטית‪.‬‬
               ‫לעומת זאת‪ ,‬שיטת לחימה המתבססת על ההיערכות לקרב בקווים אחדים‪ ,‬יצירת מרווחים‬
               ‫בין העוצבות‪ ,‬וכן תנועתן של העוצבות קדימה אל שטח הלחימה כנגד האויב וחזרתן אל מקומן‬
               ‫המקורי‪ ,‬הולמת רק את מבנהו של הצבא הרומי‪ ,‬בין בזמן שיחידות המשנה שלו היו מניפולים‬
               ‫בין בזמן שהיו קוהורטות‪ .‬אף הכידן והמגן של חיילי מערכות הפנים תואמים רק את החרב‬
               ‫והסקוטום שנהגו בצבא הרומי‪ .‬לפיכך צריך לברר מאימתי יכלו שיטת הלחימה וכלי הנשק הללו‬

                                                                                   ‫להיות מוכרים ביהודה‪.‬‬

                                                                                         ‫‪ .2‬טענותיו של גמירקין‬
               ‫גמירקין טען שמגילת המלחמה משקפת את הכנסתם לשימוש של כלי מלחמה וטקטיקה‬
               ‫רומיים בצבא החשמונאי משנת ‪ .163‬טענה זו באה להשלים שתי טענות מרכזיות אחרות שלו‪:‬‬
               ‫ראשית‪ ,‬כלי המלחמה והטקטיקה במגילת המלחמה הם אלה שנהגו בצבא הרומי במאה השנייה‪,‬‬
               ‫ושבוטלו לאחר הרפורמה הצבאית של מריוס בשנת ‪ ;104‬שנית‪ ,‬יש מאפיינים צבאיים מקבילים‬
               ‫רבים בצבאו של יהודה המקבי ובצבא המתואר במגילת המלחמה‪ .‬כפי שהראיתי‪ ,‬הטענה‬
               ‫הראשונה שגויה לחלוטין‪ ,‬והטענה השנייה אינה תקפה מאחר שמקצת המאפיינים המקבילים‬
               ‫נובעים מהשפעה מקראית (גודלן של יחידות המשנה)‪ ,‬מקצתם מצביעים גם על הבדלים (סוגי‬

                                                   ‫החצוצרות והקולות)‪ ,‬והשאר מאפיינים גם צבאות אחרים‪.‬‬
               ‫אפנה עתה לראיות ולנימוקים שהעלה גמירקין כדי לבסס את הצעתו בדבר הכנסת יסודות‬

                                                          ‫רומיים לצבא החשמונאי בזמנו של יהודה המקבי‪.‬‬
               ‫א‪ .‬לפי גמירקין ההסכם בין יהודה לרומא משנת ‪ 161‬כולל סעיף בלתי רגיל על כלי מלחמה‬
               ‫(מקבים א ח‪ ,‬כו–כח)‪ ,‬המצביע כנראה על התעניינות היהודים ברכישת כלי מלחמה רומים‪85.‬‬
               ‫טענה זו יסודה בטעות ובחוסר ידיעה‪ .‬מדובר כאן בהתחייבותם ההדדית של שני הצדדים‬
               ‫(היהודים והרומים) שלא לספק לצד שלישי הנלחם באחד מהם תבואה‪ ,‬כלי מלחמה‪ ,‬כסף‬

                                                    ‫ואניות‪ .‬סעיף התחייבות מעין זו רגיל בהסכמים כאלה‪86.‬‬
               ‫ב‪ .‬גמירקין סבר שהיהודים יכלו להשיג בקלות ספרי הדרכה צבאיים רומיים‪ ,‬וציין כי ספרים‬
               ‫כאלה היו שכיחים למדי והשתמשו בהם ברחבי האימפריה לאימון קצינים‪ .‬באופן ספציפי‬
               ‫הוא ציין את ספרו של קאטו על תורת הצבא (‪ ,)De re militari‬שזכה לטענתו לתפוצה רבה‪,‬‬

                                                                        ‫‪ 	85‬גמירקין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪ ,127‬הערה ‪.200‬‬
                 ‫‪ 	86‬סעיף כזה מופיע למשל בהסכם בין רומא לאסטיפלאיה משנת ‪ ;105‬ראו‪R.K. Sherk, Roman Documents :‬‬

‫‪371 from the Greek East, Baltimore 1969, no.16, esp. lines 33, 39‬‬
   378   379   380   381   382   383   384   385   386   387   388