Page 384 - מגילות קומראן א
P. 384

‫ישראל שצמן‬

‫ואת החיבור טקטיקה של פוליביוס‪ .‬ספרו של קאטו נכתב לדבריו בערך בשנת ‪ ,175‬וזה של‬                                      ‫‪372‬‬
‫פוליביוס כמה עשרות שנים לאחריו‪ 87.‬אולם אין אנו יודעים דבר על המועד שקאטו כתב בו את‬
‫חיבורו הצבאי‪ ,‬ואין שום בסיס לקביעה שהוא זכה לתפוצה רבה‪ .‬חיבורו על החקלאות (היחיד‬
‫שנשתמר) נכתב בשנותיו האחרונות‪ ,‬לפי דעה אחת בערך בשנת ‪ ,160‬וברור שחיבורו ההיסטורי‬
‫נכתב באחרית ימיו; סביר שגם חיבורו הצבאי נכתב באותו פרק זמן‪ 88.‬מכל מקום אין שום סיכוי‬
‫שספרו של קאטו נודע ביהודה בזמנו של יהודה המקבי‪ .‬גמירקין שגה גם באשר לפוליביוס‪ .‬לפי‬
‫דעה אחת פוליביוס כתב את חיבורו הצבאי בצעירותו‪ ,‬ולפי דעה אחרת בזמן שהייתו ברומא‪89.‬‬
‫אם כתב את החיבור בצעירותו‪ ,‬יש להניח שלא דן בחיבור זה בצבא הרומי‪ ,‬וראוי להזכיר‬
‫שאפילו ַא ְס ְק ֶלְּפיֹודֹוטֹוס‪ ,‬שכתב את חיבורו על הטקטיקה ככל הנראה בתחילת המאה הראשונה‬
‫לפסה"נ‪ ,‬דן בצבאות הלניסטיים‪ 90.‬אף אם כתב את החיבור בעת שהייתו ברומא‪ ,‬ספק אם עסק‬
‫בחיבורו בצבא הרומי‪ ,‬ומכל מקום לפי דעה זו יוצא שהחיבור נכתב קרוב לשנת ‪ ,160‬המסקנה‬
‫היא שיהודים לא יכלו להכיר את הצבא הרומי ומוסדותיו לפי חיבורו זה של פוליביוס‪ ,‬ובוודאי‬
‫שלא בזמנו של יהודה המקבי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אין שום בסיס לקביעה שספרי הדרכה צבאיים רומיים‬
‫היו שכיחים או שהשתמשו בהם ברחבי האימפריה‪ .‬קפי‪ ,‬החוקר שעליו נסמך כאן גמירקין‪ ,‬הזכיר‬
‫את ההשערה שפוליביוס התבסס על ספר עזר כלשהו שעמד לרשותם של טריבונים צבאיים‪.‬‬
‫ליתר דיוק‪ ,‬הכוונה היא לרשימות (‪ ,)commentarii‬שלא ברור אם הן כלליות או שהן עוסקות‬
‫באירוע בודד‪ 91.‬מכל מקום מדובר במסמך שמספר עותקיו מועט‪ ,‬ושהגישה אליו מוגבלת‪ .‬אם‬
‫פוליביוס השתמש במסמך כזה – וזו השערה בלבד – היה זה בזכות קשריו המיוחדים עם כמה‬
‫מבני המעמד הגבוה ברומא‪ .‬לא ידוע שליהודים היו קשרים כאלה בזמנו של יהודה‪ ,‬ואף אין‬
‫זה סביר‪ .‬על כל פנים מסמך זה וספרו של קאטו נכתבו לטינית‪ ,‬ועדיין צריך להראות שיהודים‬

                                                           ‫ביהודה ידעו לטינית באותו זמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬גמירקין נסמך על דברים שכתב בצלאל בר־כוכבא כדי להעלות טענה אחרת‪ ,‬אך גם טענה‬
‫זו אינה עומדת במבחן הביקורת‪ .‬לדעת בר־כוכבא‪ ,‬בהסתמך על פוליביוס (ל‪ ,)5 ,25 ,‬אנטיוכוס‬
‫הרביעי אפיפנס הסב כוח של ‪ 5,000‬חיילים צעירים (מחצית מהמשמר המלכותי‪ ,‬לפי פירושו)‬
‫ליחידה הלוחמת וחמושה בשיטה הרומית‪ .‬בר־כוכבא מצא עדות בספר מקבים א (ו‪ ,‬לה)‬
‫להשתתפות יחידה זו בקרב בבית זכריה‪ 92.‬גמירקין הציע שיהודה בחר לארגן את צבאו בנוסח‬
‫רומי לאחר המפגש הזה עם חיילים סלווקים שהיו חמושים בשריון רומי‪ 93.‬הטענה הזאת שגויה‬
‫מתחילתה ועד סופה‪ .‬כל מה שנאמר בשם פוליביוס הוא שבראש הכוחות הסלווקיים שהשתתפו‬

      ‫‪ 8	 7‬גמירקין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪ ,129‬ושם בהערה ‪ 210‬הסתמכות על קּפי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)33‬עמ' ‪.51‬‬

‫‪A.E. Astin, Cato the Censor, Oxford 1978, pp. 184, 190–191, 212; A.S. Gratwick, ‘Prose Literature’, 	88‬‬

     ‫‪E.J. Kenney (ed.), The Cambridge History of Classical Literature, II, 1, Cambridge 1982, p. 142‬‬
                                               ‫‪F.W. Walbank, Polybius, Berkeley & Los Angeles 1972, p. 15 	89‬‬

‫‪ 9	 0‬על זמנו של אסקלפיודוטוס ראו‪L. Poznanski, Asclépiodote, Paris 1992, pp. IX–XV; N. Sekunda, :‬‬

                                ‫‪Hellenistic Infantry Reform in the 160’s BC, Lodz 2001, pp. 125, 129–130‬‬
‫‪E. Rawson, ‘The Literary Sources for the Pre-Marian Army’, Papers of the British School at Rome, 	91‬‬

                                                                             ‫‪39 (1971), pp. 13–31, esp. pp. 14–15‬‬
‫‪B. Bar-Kochva, Judas Maccabaeus: The Jewish Struggle against the Seleucids, Cambridge 1989, pp. 9	 2‬‬

‫‪ .120, 128, 314–315, 416–417‬לפרסום מאוחר יותר ראו‪ :‬בר־כוכבא (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )4‬עמ' ‪ ,38–37‬הוא‬
    ‫הזכיר יחידות אשר הוסבו לשיטה הרומית ואשר השתתפו בקרב בית זכריה‪ ,‬אך לא הסביר את דבריו‪.‬‬
                           ‫‪ 	93‬גמירקין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪ 129‬והערות ‪( 209 ,208‬הפניות לבר־כוכבא)‪.‬‬
   379   380   381   382   383   384   385   386   387   388   389