Page 193 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 193

‫אביגדור שנאן‬                                                                      ‫‪192‬‬

‫וכאן ממשיך התלמוד ופותח לנו פתח זעיר להבנת המענון המחשבתי העומד‬
‫מאחורי יחסם של חכמים אל דוד‪ ,‬תוך שהוא מבהיר לנו כי מגמת הסיעור על‬

                                                      ‫דוד נובעת מחוגי צאצאיו‪ ,‬בית הנשיא‪:‬‬

‫אמר רב‪ :‬רבי)יהודה הנשיא(‪ ,‬שבא ממשפחת דוד‪ ,‬מהפך )את הכתובים(‬
‫ודורש בזכותו של דוד‪ .‬״מדוע בזית את דבר ה‪ ,‬לעשות הרע‪) ,,‬שמ״ב שם(‪.‬‬
‫רבי אומר‪ :‬משונה רעה זו מכל רעות שבתורה‪ ,‬שכל רעות שבתורה כתיב‬
‫בהן ״ויעש״ )בלשון עבר‪ ,‬כדבר שנעשה בפועל(‪ ,‬וכאן כתיב ״לעשות‬

                                      ‫הרע״‪ ,‬שביקש לעשות ולא עשה )שבת‪ ,‬שם(‪.‬‬

‫וממשיך התלמוד ומסביר מדוע אי אפשר למצוא בדוד כל חטא‪ ,‬כשהוא מבאר‬
                   ‫את דברי התוכחה של נתן)שמ״ב יב‪,‬ט( ברוח חדשה ומפתיעה‪:‬‬

‫״את אוריה החיתי הכית בחרב״ — שהיה לך לדונו בסנהדרין ולא דנת‪.‬‬
‫״ואת אשתו לקחת לך לאשה״ ־־־ ליקוחין יש לך בה )כי איננה אשת‬
‫איש(‪ ,‬דאמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן‪ :‬כל היוצא למלחמת‬
‫בית דוד כותב גט כריתות לאשתו‪ ...‬״ואותו הרגת בחרב בני עמון״ — מה‬
‫חרב בני עמון אי אתה נענש עליו‪ ,‬אף אוריה החיתי אי אתה נענש עליו‪.‬‬
‫מדוע? כי)אוריה( מורד במלכות היה‪ ,‬שאמר לו ״ואדוני יואב ועבדי אדוני‬
‫על פני השדה חונים ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם‬

                                                    ‫אשתי?״)שמ״ב יא‪,‬יא()שבת‪ ,‬שם(‪.‬‬

‫רוצה לומר‪ :‬חטאו היחיד של דוד הוא בהריגת אוריה קודם שהסנהדרין אישרו‬
‫את הצורך במעשה מוצדק זה‪ .‬ברור לבעל המסורת כי אוריה מורד במלכות‬
‫הוא‪ ,‬ובתור שכזה מן הראוי היה להוציאו להורג‪ ,‬אך הסדר הטוב דרש את‬
‫אישורו של בית משפט קודם לביצוע גזר הדין‪ ,‬וזה לא ניתן‪ .‬דוד נתפס איפוא‬
‫על חטא פרוצדוראלי בלבד‪ .‬אוריה נחשב כמורד במלכות כיוון שהוא סירב‬
‫למלא את צו המלך ״רד לביתך ורחץ רגליך״)שמ״ב שם ח( ונותר לישון בפתח‬
‫הארמון‪ .‬ובאשר לבת־שבע — כאן מחדש המדרש כי כל לוחם בצבא דוד‬
‫השאיר אחריו בביתו גט למקרה שלא ישוב אליו בשלום‪ ,‬ודינו של גט שהוא‬
‫תופס למפרע‪ ,‬כלומר מרגע נתינתו‪ .‬מות חייל במלחמה עושה את אשתו‬
‫למגורשת לא מרגע המיתה אלא מרגע נתינת הגט‪ .‬עם מותו של אוריה נחשבת‬
‫בת־־שבע למגורשת מיום שיצא אישה לקרב — או למצער ״ספק אשת איש״‬
‫)בבלי בבא מציעא נט ע״א( — ואין איפוא במעשהו של דוד מן הניאוף‪ .‬פלפול‬
‫מתוחכם זה מטהר איפוא כליל את מעשה החמדנות והניאוף הנורא‪ .‬דוד‪ ,‬לפי‬
‫זה‪ ,‬לא שלט בו יצר הרע כלל )ראה בבלי בבא בתרא יז ע״א(‪ ,‬כמוהו כשלושת‬

                                                                                                   ‫האבות‪.‬‬
   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198