Page 195 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 195

‫אביגדור שנאן‬  ‫‪94‬ו‬

‫הפסוק ״מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה״)לא‪,‬בב(‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לענייננו‬
‫יש כאן מציאת שותף פעיל לחטאו של דוד וטיהור חלקי של הגבר הנופל בפח‬
‫האשה המפתה‪ ,‬אפילו אם כוונתה טובה היתה‪ ,‬בבקשה להעמיד ממנו את‬
‫שלמה החכם‪ .‬מאידך גיסא מודגש במקורות אחרים כי דוד נענש קשות על‬
‫המעשה‪ ,‬לא רק באובדן בניו)כמסופר במקרא( אלא גם כשלקה בצרעת )בבלי‬
‫יומא בב ע״ב( ונלקחה ממנו רוח הקודש במשך ב״ב שנים )סדר אליהו רבא א‬
‫]מהדורת איש שלום‪ ,‬עמי ‪ ,([7‬״ובכל יום ויום היה מוריד כוס דמעות ואוכל פתו‬
‫באפר שנאמר ׳כי אפר כלחם אכלתי ושיקויי בבכי מסכתי׳ )תהילים קב‪,‬ב(״‬

                                                                 ‫)שם( ואף לקה בייסורים קשים‪:‬‬

‫אמרו רבותינו‪ :‬שלוש עשרה שנים עשה דוד חולה ומוטל במיטה ושבעה‬
‫כרים היו מחליפים מתחתיו בכל יום ממה שהיו ממסין )רוצה לומר‪:‬‬
‫הכרים שתחתיו נשחתו בשל הדם או הזעה או הפרשות המחלה וצריך‬
‫היה להחליפם תכופות(‪ ,‬שנאמר ״יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מיטתי‬
‫בדמעתי ערשי אמסה״ )תהילים ו‪,‬ז( ־־־ אלו שלוש עשרה שנים שהיה‬
‫מתייסר בשביל שעשה אותו מעשה )אגדת בראשית לח ]מהדורת בובר‪,‬‬

                                                                                         ‫עמ‪.([75 ,‬‬

‫לקורא הדברים אין צורך לומר מה הוא ״אותו מעשה״‪ ,‬ביטוי קבוע בלשון‬
‫חכמים)בצד ״אותו עוון״ ודומיהם( לתיאור חטאו הגדול של המלך‪ .‬הדיבור על‬
‫החטא בלשון רומזת ובלתי מפרטת )״אותו מעשה״( כשהוא מלווה בתיאורים‬
‫פלסטיים של סבל פיסי וחרטה נפשית‪ ,‬מקטינים במידת מה את חומרת המעשה‬
‫בבת־שבע‪ ,‬שהרי אין איש בארץ אשר לא יחטא‪ .‬זאת ועוד‪ :‬משעולה האלוהים‬
‫על הבמה ומכריז מפורשות כי סלח לדוד‪ ,‬נעשה עניין הסליחה והמחילה עיקר‬

                                                         ‫ומעשה החטא האיום נעשה טפל לו‪:‬‬

‫אמר דוד לפני הקב״ה‪ :‬״ריבונו של עולם‪ ,‬מחול לי על אותו עוון״‪ .‬אמר‬
‫לו‪ :‬״מחול לך״‪ .‬אמר לו‪ :‬״עשה עמי אות בחיי)וידעו הכול שמחלת לי(״‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬״בחייך אינני מודיע‪ ,‬בחיי שלמה בנך אני מודיע״‪ .‬כשבנה שלמה‬
‫את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קודשי הקודשים‪ ,‬דבקו שערים‬
‫זה בזה)ואי אפשר היה להכניס את הארון(‪ .‬אמר שלמה עשרים וארבעה‬
‫רננות ולא נענה ‪ ...‬חזר ואמר ״שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם‬
‫ויבוא מלך הכבוד״)תהילים כד‪,‬ט( ולא נענה‪ .‬כיוון שאמר ״ה׳ אלהים אל‬
‫תשב פני משיחך זוכרה לחסדי דויד עבדך״ )דה״ב ו‪,‬מב( — מיד נענה‬
‫)ונפתחו השערים(‪ .‬באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה‬
‫)פניהם השחירו מקנאה וכעס( וידעו כל העם וכל ישראל שמחל לו‬

                                           ‫הקב״ה על אותו עוון)בבלי שבת ל ע״א(‪.‬‬
   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200