Page 222 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 222
221ד ו ד ה מ ל ך ב א מ נ ו ת ה י ה ו ד י ת
יותר מכל דמות מקראית אחרת( .נושא התחריט הוא מסע הארון לירושלים
)שמ״ב ו,א־ה( .בחזונו של שאגאל הופך הסיפור המקראי לנושא מחיי העיירה
במזרח אירופה .במישור הקדמי מרקדת דמותו המוכרת של דוד האוחז בנבל.
המלך המזוקן לבוש בגלימה ״תנ״כית״ ארוכה ולמתניו חגורת חבל .מאחוריו
נראית התהלוכה עם ארון הברית .הארון נראה כארון קודש טיפוסי בבית כנסת
מזרח אירופאי :שני אריות תומכים במגן דוד המוכתר בכתר תורה ,ומעליהם
לוחות הברית .אפילו כתובת ההקדשה הטיפוסית בפרוכות מרומזת בשורות
המותוות באופן סכמטי מתחת לארון .הדמויות המשתתפות בתהלוכה שרות
ומענות .כלי הנגינה הם על פי רוב הכלים המוזכרים במקרא :חצוצרות ,תופים,
מצילתיים ,נבל וכיוצא באלה .אולם הסצינה כולה מזכירה יותר תהלוכה של
תזמורת כליזמרים בעיירה של חסידים .הנה כי בן ,עבור שאגאל האירוע
המקראי שאותו הוא מצייר בפריס מתרחש בעיירת ילדותו ,שנים רבות לאחר
שעזב את השטעטל ואת רוסיה.
השימוש בדוד לצורך מבע וקונפליקט אישיים מתעצם ומקבל גוון מקומי,
ירושלמי ,ביצירתו העכשווית של האמן האחרון שנזכיר ,איוואן שוובל .כמו
שאגאל לפניו ,גם לאמן הירושלמי )ממוצא אמריקאי( יש עניין מיוחד בדוד.
בעזרת המלך המקראי מנסה שוובל להביע מכלול מורכב של רגשות אישיים,
המשקפים בהקבלה מרתקת ,כפי שהראתה הד ,את המתרחש בחייו כאן
ועכשיו .האירועים מן העבר הרחוק הופכים ביצירתו לריאליה בת זמננו
באמצעים שונים ,כגון על ידי שיבוץ דימויים המבוססים על תצלומים אישיים.
הסצינה של דוד המחולל לפני ארון הברית מתרחשת בגירסה של שוובל בקרן
הרחובות קיע ג,ורגי ואגרון ,כאשר בניין השופרסל ומלון המלכים נראים ברקע
)תמונה 9ו( .ואילו היחסים המורכבים של האמן עם בנו באים לידי ביטוי
בתמונה המבוססת על צילום של השניים ,אשר נושאה הוא דוד המנסה לשכנע
את אוריה לצאת לקרב )דוד הוא שוובל(.
*
לסיכום :ראינו כיצד עוצבה דמותו של דוד המלך באופנים שונים בתרבות
החזותית של עם ישראל במהלך הדורות .בכל תקופה ובכל ארץ השפיעה
האמנות המקומית על הדימויים שנוצרו בידי הקהילה היהודית שישבה במקום
או עבורה .בדורא־אירופוס יכול היה דוד להיראות באורפיאוס ,באיטליה של
המאה הט״ו כקדוש נוצרי ,ואילו בציוריו של שוובל הוא לובש את דמות האמן
עצמו .אולם למרות השינויים החיצוניים שחלו בעיצובו של המלך ,היצירות
מוכיחות כי תפיסת הדמות בקרב הקהילות השונות לא עברה שינוי מהותי
