Page 219 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 219
שלום צבר 218
השימוש בתמונות הלקוחות מן הספרים נתן באמשטרדם גופה השראה לתחום
אמנות מפתיע ויוצא דופן ,אשר היה אסור בתכלית האיסור בקהילות יהודיות
אחרות :גילוף תבליטים בשיש .המדובר במצבות העומדות בבית הקברות של
הקהילה הפורטוגזית שבאמשטרדם .בבית קברות מרהיב זה ,הנמצא בכפר
אודרקרק שבפאתי העיר ,ישנן מצבות מפוארות ועליהן דמויות וסצינות
מקראיות .דמותו של דוד היא בין הנפוצות ביותר בבית הקברות .דוגמא
אופיינית היא מצבתו של דוד דה רוקא שנפטר בגיל צעיר בשנת ) 1708תמונה
.(14המצבה מציגה את המלך המנגן בנבל ולרגליו בלי עינה שונים וספר תווים
פתוח .בתחתית הפרגוד המתנוסס בחלק התחתון רשומה כתובת בפורטוגזית:
N a terra a gloria do canto / N a ceo o canto di gloriaרעל הארץ תהילת
השיר/ובשמים שיר תהילה .(,,כתובת זו ,בלי הנגינה ודמותו של המלך
מרמזים ,כפי הנראה ,בי הנפטר לא רק נקרא על שם המלך אלא אף היה
משורר או חובב מוסיקה כמוהו.
סצינות שונות מחיי דוד המגולפות בתבליט גבוה מופיעות על גבי חפץ ייחודי
נוסף שמקורו בקהילה הפורטוגזית של אמשטרדם )מוזיאון ישראל; תמונה .(15
זהו מדליון זהב מפואר שהוכן לכבוד אירוע מרכזי אחר במחזור החיים היהודי:
לידה וברית מילה .הסצינות ,בלוויית כתובות ופסוקים מחיי דוד ,מופיעות משני
צדי המדליון .על פי הכתובת בצד הקדמי ,התינוק ששמו היה ככל הנראה דוד
״נולד ה ,לחדש תמוז שנת ׳ויאמר ה ,קום משחהו כי זה הוא) ,,,שמ״א טז,יב(.
הנה כי כן טומן הפסוק בחובו את שנת לידת התינוק.1665 ,
באשכנז אפשר להצביע על התופעה בעזרת טס לספר תורה מגרמניה של
המאה הי״ח )מוזיאון ישראל ,תמונה .(16הטס הוא בדוגמת מגן עיטורי והוא
מרוקע בכסף ,ומשני צדי הלוחית ,המציינת את המועד שבו קוראים מספר
התורה ,מגולפות דמויותיהם הסטנדרטיות של משה ואהרון ,בפי שהן מופיעות
בשערי ספרים עבריים .במדליון במרכז למטה ישנו תיאור של דוד המלך הכורע
בתפילה בבית המקדש)!( ,בידיו נבל ,ולפניו בימה ועליה ספר תהילים פתוח
לרווחה .סצינה זו אומצה מן ההגדה המפורסמת שנדפסה באמשטרדם בשנת
1695ולוותה באיורים של גר הצדק אברהם בר יעקב )לשעבר איש כמורה
פרוטסטנטי מאיזור הריינוס( .בהגדה נראה דוד מתפלל ל״רוח הקודש״ כאיור
לפסוק ״מן המצר קראתי יה״ שבהלל )ציור .(9אולם למרות ההקשר הנוצרי
שהביא עמו בר יעקב לסצינה זו היא זכתה לאהדה רבה ,ומעטרי הגדות רבים
במאה הי״ח — שעה שההגדה המאוירת בכתבי־יד זכתה לפריחה מחודשת
בקרב קהילות אשכנז שבאירופה המערבית — העתיקו אותה ,כמו גם האמן
שהבין טס זה ,קרוב לוודאי עבור תורם ששמו היה דוד.
