Page 216 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 216
215 דוד המלך באמנות היהודית
האותיות המסומנות במילה ״תצמיח ,,עולות לשנת הדפסת הספה תמ״ח,
דהיינו .1688
לצד אפיזודות מחיי דוד מופיעה דמותו בעמודי שער בדמות איקונית ,הנושאת
את האטריבוטים הידועים שלה .אמנם הדמויות המקובלות ביותר בהקשר זה
הן משה ואהרן ,הנראים משני צדי השער בספרים עבריים רבים עד מאוד,
אולם גם מקומו של דוד )ולעיתים שלמה( לא נפקד מהם ,במיוחד בדפוסי
אמשטרדם וגרמניה .כך ,למשל ,במהדורה של התנ״ך ״בלשון אשכנז״)יידיש(,
שהודפסה בידי המדפיס הספרדי יוסף עטיאש בשנת 1687באמשטרדם לצורך
יצוא )ציור ,(7מופיע משה בצד שמאל ,אוחז בלוחות הברית בימינו ומצביע
במטהו על סצינת מתן תורה המופיעה בחלקו העליון של העמוד .הקישור בין
ספר הספרים לבין משה ומתן תורה הוא מובן מאליו ,אך עובדה היא שהאמן
בחר לשבץ מול משה את דוד המוכתר ,לבוש בגדי מלכות מהודרים ופורט
בנבל שבידיו .יתכן שדוד שובץ כאן כמלך האידיאלי ,בהקבלה או כמופת ליאן
סובייסקי ,מלך פולין)1674־ (1696אשר סמל המלכות שלו נמצא במרכז העמוד.
המלך הפולני היטיב עם היהודים שישבו בממלכתו וזכה לכינוי ״מלך־חסד״;
שיבוץ סמלו הרשמי יש בו משום מחווה לשלומה של מלכותו .מאידך גיסא,
ההקבלה בין דוד למשה מצויה בשעריהם של ספרי תנ״ך נוצריים זמן רב לפני
הדפוסים העבריים)כגון מהדורת הוולגאטה שנדפסה ברומא בשנת ,(1590והיא
גם נפוצה בספרי תנ״ך פרוטסטנטיים שנדפסו בהולנד בשנות פעילותו של יוסף
עטיאש.
דוגמא נאה לא פחות של עמוד שער ובו תמונה של דוד היא מהדורה נוספת של
״צמח דוד״ ,אשר נדפסה ,בקודמתה ,בפרנקפורט ) ;1692ציור .(8הטון המשיחי
והתקווה לאחרית הימים מתחזקים בעמוד שער זה .לא משה ניצב בחזית
המפוארת של השער במקביל לדוד אלא שלמה)שמם רשום על הכן שעליו הם
עומדים( .צמד המלכים חבוש בקסדה ,ודוד אף חמוש בשריון קרב כבד .אין ספק
כי מדובר במלכים המתכוננים אלי קרב .מהותו של הקרב מתבהרת באמצעות
ארבעת בעלי החיים הפנטסטיים שבארבע פינות העמוד .לפי הכתובות המלוות
אותם אלו הם סמליהם של בבל ,מדי ,יון ורומי — ארבע מלכויות הרשע
שהכבידו את עולן על עם ישראל .דוד ושלמה הם תזכורת לגדולת ממלכת
ישראל בעבר ותקווה משיחית לקץ שעבוד מלכויות ,או כפי שהמחבר כותב
בהקדמתו :״כאשר יקרא הקורא ...עוצם גדולת המלכים והקיסרים ולנו בגלותנו
אין לא מלך ולא מושל ,נתפלל אל ה ,להשיב שופטינו כבראשונה ולהצמיח
צמח דוד״ .מימד הזמן ההיסטורי מגולם בדמותו האלגורית של כרונוס שבראש
הדף :זקן מכונף ,שוכב עירום ,ולצדו האטריבוטים שלו — חרמש ,ספר ושעון
חול.
