Page 216 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 216

‫‪215‬‬  ‫דוד המלך באמנות היהודית‬

‫האותיות המסומנות במילה ״תצמיח‪ ,,‬עולות לשנת הדפסת הספה תמ״ח‪,‬‬
                                                                                            ‫דהיינו ‪.1688‬‬

‫לצד אפיזודות מחיי דוד מופיעה דמותו בעמודי שער בדמות איקונית‪ ,‬הנושאת‬
‫את האטריבוטים הידועים שלה‪ .‬אמנם הדמויות המקובלות ביותר בהקשר זה‬
‫הן משה ואהרן‪ ,‬הנראים משני צדי השער בספרים עבריים רבים עד מאוד‪,‬‬
‫אולם גם מקומו של דוד )ולעיתים שלמה( לא נפקד מהם‪ ,‬במיוחד בדפוסי‬
‫אמשטרדם וגרמניה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במהדורה של התנ״ך ״בלשון אשכנז״)יידיש(‪,‬‬
‫שהודפסה בידי המדפיס הספרדי יוסף עטיאש בשנת ‪ 1687‬באמשטרדם לצורך‬
‫יצוא )ציור ‪ ,(7‬מופיע משה בצד שמאל‪ ,‬אוחז בלוחות הברית בימינו ומצביע‬
‫במטהו על סצינת מתן תורה המופיעה בחלקו העליון של העמוד‪ .‬הקישור בין‬
‫ספר הספרים לבין משה ומתן תורה הוא מובן מאליו‪ ,‬אך עובדה היא שהאמן‬
‫בחר לשבץ מול משה את דוד המוכתר‪ ,‬לבוש בגדי מלכות מהודרים ופורט‬
‫בנבל שבידיו‪ .‬יתכן שדוד שובץ כאן כמלך האידיאלי‪ ,‬בהקבלה או כמופת ליאן‬
‫סובייסקי‪ ,‬מלך פולין)‪1674‬־‪ (1696‬אשר סמל המלכות שלו נמצא במרכז העמוד‪.‬‬
‫המלך הפולני היטיב עם היהודים שישבו בממלכתו וזכה לכינוי ״מלך־חסד״;‬
‫שיבוץ סמלו הרשמי יש בו משום מחווה לשלומה של מלכותו‪ .‬מאידך גיסא‪,‬‬
‫ההקבלה בין דוד למשה מצויה בשעריהם של ספרי תנ״ך נוצריים זמן רב לפני‬
‫הדפוסים העבריים)כגון מהדורת הוולגאטה שנדפסה ברומא בשנת ‪ ,(1590‬והיא‬
‫גם נפוצה בספרי תנ״ך פרוטסטנטיים שנדפסו בהולנד בשנות פעילותו של יוסף‬

                                                                                                   ‫עטיאש‪.‬‬
‫דוגמא נאה לא פחות של עמוד שער ובו תמונה של דוד היא מהדורה נוספת של‬
‫״צמח דוד״‪ ,‬אשר נדפסה‪ ,‬בקודמתה‪ ,‬בפרנקפורט )‪ ;1692‬ציור ‪ .(8‬הטון המשיחי‬
‫והתקווה לאחרית הימים מתחזקים בעמוד שער זה‪ .‬לא משה ניצב בחזית‬
‫המפוארת של השער במקביל לדוד אלא שלמה)שמם רשום על הכן שעליו הם‬
‫עומדים(‪ .‬צמד המלכים חבוש בקסדה‪ ,‬ודוד אף חמוש בשריון קרב כבד‪ .‬אין ספק‬
‫כי מדובר במלכים המתכוננים אלי קרב‪ .‬מהותו של הקרב מתבהרת באמצעות‬
‫ארבעת בעלי החיים הפנטסטיים שבארבע פינות העמוד‪ .‬לפי הכתובות המלוות‬
‫אותם אלו הם סמליהם של בבל‪ ,‬מדי‪ ,‬יון ורומי — ארבע מלכויות הרשע‬
‫שהכבידו את עולן על עם ישראל‪ .‬דוד ושלמה הם תזכורת לגדולת ממלכת‬
‫ישראל בעבר ותקווה משיחית לקץ שעבוד מלכויות‪ ,‬או כפי שהמחבר כותב‬
‫בהקדמתו‪ :‬״כאשר יקרא הקורא‪ ...‬עוצם גדולת המלכים והקיסרים ולנו בגלותנו‬
‫אין לא מלך ולא מושל‪ ,‬נתפלל אל ה‪ ,‬להשיב שופטינו כבראשונה ולהצמיח‬
‫צמח דוד״‪ .‬מימד הזמן ההיסטורי מגולם בדמותו האלגורית של כרונוס שבראש‬
‫הדף‪ :‬זקן מכונף‪ ,‬שוכב עירום‪ ,‬ולצדו האטריבוטים שלו — חרמש‪ ,‬ספר ושעון‬

                                                                                                        ‫חול‪.‬‬
   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221