Page 213 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 213

‫שלום צבר‬  ‫‪212‬‬

‫שנהג בדפוס הכללי זכו עמודי שער רבים בספרים עבריים לעיטור מטיפוס‬
‫מיוחד‪ :‬מסגרת ארכיטקטונית שבה שובצו דמויות וסצינות נרטיביות‪ .‬בקרב‬
‫המדפיסים העבריים קיבלה תבנית הדגם הארכיטקטוני מישנה תוקף בעזרת‬
‫שיבוץ פסוקים כגון ״זה השער לה׳ צדיקים יבואו בו‪) ,,‬תהילים קיח‪,‬כ(‪ .‬לחיזוק‬
‫רעיון זה צוירו לעיתים העמודים התומכים בשער בדמות עמודים לוליינים‪,‬‬
‫אשר לפי האמונה העממית ניצבו במקדש שלמה‪ .‬בכך יצר השער הארכיטקטוני‬
‫״שער״ או ״מעבר״ אל עולם עליון יותר‪ ,‬עולם של קדושה — עולם המתאים‬
‫לתוכנם של הספרים העבריים שראו באותם ימים את אור הדפוס‪ .‬לרקע זה‬

           ‫התאימו דמויות של גיבורי המקרא האהובים על העם )ציורים ‪ 6‬ו־‪.(8‬‬
‫דוד המלך הוא מן הגיבורים האהובים בציורים שבעמודי שער‪ ,‬ודמותו מופיעה‬
‫בהקשרים רחבים ובסצינות חדשות אשר לא פגשנו כמותן בימי־הביניים‪ .‬ועל‬
‫כל זאת נוסף פן אישי הקושר את המלך המקראי עם האמן ובני תקופתו‪ .‬ריבוי‬
‫ההקשרים ומגוון הדמויות קשור בלא ספק בשינויים שחלו גם בחברה הכללית‪.‬‬
‫בהתאם לאידיאלים של הכנסייה הפרוטסטנטית‪ ,‬נקרא התנ״ך מחדש — ולאו‬
‫דווקא בטיפולוגיה לברית החדשה‪ .‬בעקבות זאת מגלים אמנים כדוגמת‬
‫רמברנדט ובני זמנו סיפורים ״חדשים״ במקרא שלא הושם אליהם לב בדורות‬
‫קודמים‪ .‬בעיני רמברנדט נתפסת דמות דוד בפן האישי שלה והוא מציג‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫את דוד ואבשלום בסצינה מרגשת המעידה על היחס האוהב של האב לבנו‪ .‬גם‬
‫נושא דוד ובת־שבע‪ ,‬שהיה בעבר הדגמה להשתלטות היצר והתגלמות החטא‬
‫באישיותו של דוד‪ ,‬נהפך אצל רמברנדט לסיפור אנושי‪ ,‬אישי ונטול כל סממן‬
‫של מעשה רע‪ .‬עוד יש לציין שהקשר בין רמברנדט לענייננו הדוק יותר ממה‬
‫שנראה לעין‪ :‬האמן הדגול צייר את הקרב בין דוד לגלית כאחד מארבעת‬
‫תחריטי הנחושת שהכין לספר ‪) Piedra Gloriosa‬״אבן יקרה״‪ ,‬אמשטרדם ‪; 1655‬‬
‫ציור ‪ ,(4‬פרי עטו של רבה הספרדי של אמשטרדם‪ ,‬החכם מנשה בן ישראל‪ .‬לפי‬
‫פרשנותו של מנשה‪ ,‬האבן שקלע דוד אל מצחו של גלית היא אבן משיחית‪ ,‬או‬
‫״אבן יקרה״; אותה אבן שימשה את יעקב הישן בבית־אל ואותה אבן ניתצה‬
‫את הצלם בחלומו של נבוכדנצר‪) .‬דניאל ב; האבן בחזונו של דניאל היא מלכות‬

           ‫השמים‪ ,‬או עם ישראל‪ ,‬אשר יהרוס את ארבע המלכויות ויכון לעד‪(.‬‬
‫באמנות היהודית גופה הדברים אמנם פשוטים יותר‪ ,‬אך אין להתעלם‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫מן המגמות החדשות‪ .‬הן ריבוי הסצינות והן הפן האישי מודגמים בעזרת‬
‫שעריהם של כמה ספרים‪ ,‬כגון ״ספרא דצניעותא דיעקב״ )אמשטרדם ‪;1669‬‬
‫ציור ‪ (5‬או ״צמח דוד״ )פרנקפורט דמיין ‪ ;1688‬ציור ‪ .(6‬בדוגמה הראשונה‬
‫מעטרות את עמוד השער לא פחות מחמש סצינות מחיי דוד‪ :‬דוד מען בנבל‬
‫)בראש הדף‪ ,‬ומתחתיו הפסוק ״הודו לה‪ ,‬בי טוב כי לעולם חסדו״ ]תהילים‬
‫קז‪,‬ז[(; הנשים מחוללות לפני דוד הנושא את ראש גלית בתהלוכת נצחון)בצד‬
   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218