Page 208 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 208
207ד ו ד ה מ ל ך ב א מ נ ו ת ה י ה ו ד י ת
הרנסאנס לפריחה חסרת תקדים ,לא יבלו היהודים — בעיקר בני השכבה
הגבוהה — לגלות אדישות כלפי ההישגים האמנותיים של בני סביבתם.
האיורים שבכתבי־היד דוגמת כתב־יד רוטשילד משקפים בזעיר אנפין את
רצונם של הפטרונים העשירים לאמץ את התרבות האיטלקית .המיניאטורות
באיטליה ,בניגוד לאמנות של קהילות יהודיות אחרות ,משקפות אווירה
אופטימית ,עושר ואפילו עליצות .המיניאטורה של דוד המופיעה בעמוד
הראשון של בתב־היד האמור לעיל אינה אלא תמונת נוף רנסאנסית מוקטנת,
המדגימה בו בזמן את הישגי הפרספקטיבה הקווית .המלך לובש בגדים
מהודרים ,לראשו כתר זהב ובידיו נבל מוזהב; הוא יושב במישור הקדמי בתוך
יער פסטוראלי שבו רועות בשלוה כמה חיות .בסצינה זו יש אמנם הד קדום
לדוד־אורפיאוס ,אך במחשבת הזמן היא מביעה יותר את ההרמוניה של האדם
והיקום ,ואת קירבתו הגדולה של המלך־הנביא אל הטבע ואל בוראו.
דמותו של דוד המלך־הנביא המען בנבל מופיעה בכתבי־יד עבריים לא רק
בהקשר של לוחית הפתיחה לספר תהילים .נמצא אותה גם בתחתית עמוד
פתיחה בכתב־יד מהודר של ״משנה תורה ,,לרמב״ם ,אשר מלאכת העתקתו
נשלמה בצפון צרפת בשנת ) 1296אוסף קאופמן ,בודפשט ,ספריית האקדמיה
הלאומית למדעים; תמונה .(6בעמוד זה פותח הספר השמיני של ״משנה
תורה״ ,הוא ״ספר עבודה״ ,ובו הלכות בית המקדש שלעתיד לבוא .דוד מופיע
כאן כנראה באסוציאציה אל אחד מנושאי הספר ,הרשומים בדף הפתיחה
באותיות אדומות גדולות :״הלכות כלי המקדש והעובדים בו״ — דהיינו
כתזכורת לעינת הלויים בבית המקדש .אך אולי הכוונה גם לומר ,כי מזרעו של
דוד ,בדמות המלך־הנביא האידיאלי ,יוולד מלך המשיח ,בונה המקדש.
סצינה נוספת מחיי דוד המופיעה בכתב־יד קאופמן ממוקמת בתחתית דף
הפתיחה לספר השביעי ב״משנה תורה״ ,הוא ״ספר זרעים״ .המיניאטורה
מתארת את מלחמת דוד בגלית )תמונה .(7האמן הדגיש בבירור את הניגוד
הרב הקיים בין שתי הדמויות .דוד מתואר בדמות נער קטנטן ולראשו בתר)!(,
מניף מקלעת מול דמות ענקית של גלית החמוש כולו בשריון אבירים כבד,
בשמאלו מגן ובימינו חרב מטילת אימה .קשרה של המיניאטורה אל חיבורו של
הרמב״ם אינו ברור כל צרבו .לפי הצעתה של סד־ריינה ניתן להצביע על קשר
בין הלכות לקט שיכחה ופאה ,שבהן עוסק בין היתר ״ספר זרעים״ ,לבין סיפורה
של רות המואביה; שהרי רות ובועז הם אבותיו של דוד ,בעוד שעל פי המדרש
נולד גלית מערפה ,הכלה אשר פנתה עורף לנעמי .אולם מאחר וגם
במיניאטורות האחרות שבכתב־היד הקשר אל הטכסט אינו תמיד מוצק
ומשכנע ,סביר יותר להניח כי לא מדובר באסוציאציה ישירה דווקא אלא
בבחירת סצינה אהובה ומוכרת .סברה זו נתמכת גם על ידי ההנחה שהאיורים