Page 208 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 208

‫‪ 207‬ד ו ד ה מ ל ך ב א מ נ ו ת ה י ה ו ד י ת‬

‫הרנסאנס לפריחה חסרת תקדים‪ ,‬לא יבלו היהודים — בעיקר בני השכבה‬
‫הגבוהה — לגלות אדישות כלפי ההישגים האמנותיים של בני סביבתם‪.‬‬
‫האיורים שבכתבי־היד דוגמת כתב־יד רוטשילד משקפים בזעיר אנפין את‬
‫רצונם של הפטרונים העשירים לאמץ את התרבות האיטלקית‪ .‬המיניאטורות‬
‫באיטליה‪ ,‬בניגוד לאמנות של קהילות יהודיות אחרות‪ ,‬משקפות אווירה‬
‫אופטימית‪ ,‬עושר ואפילו עליצות‪ .‬המיניאטורה של דוד המופיעה בעמוד‬
‫הראשון של בתב־היד האמור לעיל אינה אלא תמונת נוף רנסאנסית מוקטנת‪,‬‬
‫המדגימה בו בזמן את הישגי הפרספקטיבה הקווית‪ .‬המלך לובש בגדים‬
‫מהודרים‪ ,‬לראשו כתר זהב ובידיו נבל מוזהב; הוא יושב במישור הקדמי בתוך‬
‫יער פסטוראלי שבו רועות בשלוה כמה חיות‪ .‬בסצינה זו יש אמנם הד קדום‬
‫לדוד־אורפיאוס‪ ,‬אך במחשבת הזמן היא מביעה יותר את ההרמוניה של האדם‬

           ‫והיקום‪ ,‬ואת קירבתו הגדולה של המלך־הנביא אל הטבע ואל בוראו‪.‬‬
‫דמותו של דוד המלך־הנביא המען בנבל מופיעה בכתבי־יד עבריים לא רק‬
‫בהקשר של לוחית הפתיחה לספר תהילים‪ .‬נמצא אותה גם בתחתית עמוד‬
‫פתיחה בכתב־יד מהודר של ״משנה תורה‪ ,,‬לרמב״ם‪ ,‬אשר מלאכת העתקתו‬
‫נשלמה בצפון צרפת בשנת ‪) 1296‬אוסף קאופמן‪ ,‬בודפשט‪ ,‬ספריית האקדמיה‬
‫הלאומית למדעים; תמונה ‪ .(6‬בעמוד זה פותח הספר השמיני של ״משנה‬
‫תורה״‪ ,‬הוא ״ספר עבודה״‪ ,‬ובו הלכות בית המקדש שלעתיד לבוא‪ .‬דוד מופיע‬
‫כאן כנראה באסוציאציה אל אחד מנושאי הספר‪ ,‬הרשומים בדף הפתיחה‬
‫באותיות אדומות גדולות‪ :‬״הלכות כלי המקדש והעובדים בו״ — דהיינו‬
‫כתזכורת לעינת הלויים בבית המקדש‪ .‬אך אולי הכוונה גם לומר‪ ,‬כי מזרעו של‬

         ‫דוד‪ ,‬בדמות המלך־הנביא האידיאלי‪ ,‬יוולד מלך המשיח‪ ,‬בונה המקדש‪.‬‬
‫סצינה נוספת מחיי דוד המופיעה בכתב־יד קאופמן ממוקמת בתחתית דף‬
‫הפתיחה לספר השביעי ב״משנה תורה״‪ ,‬הוא ״ספר זרעים״‪ .‬המיניאטורה‬
‫מתארת את מלחמת דוד בגלית )תמונה ‪ .(7‬האמן הדגיש בבירור את הניגוד‬
‫הרב הקיים בין שתי הדמויות‪ .‬דוד מתואר בדמות נער קטנטן ולראשו בתר)!(‪,‬‬
‫מניף מקלעת מול דמות ענקית של גלית החמוש כולו בשריון אבירים כבד‪,‬‬
‫בשמאלו מגן ובימינו חרב מטילת אימה‪ .‬קשרה של המיניאטורה אל חיבורו של‬
‫הרמב״ם אינו ברור כל צרבו‪ .‬לפי הצעתה של סד־ריינה ניתן להצביע על קשר‬
‫בין הלכות לקט שיכחה ופאה‪ ,‬שבהן עוסק בין היתר ״ספר זרעים״‪ ,‬לבין סיפורה‬
‫של רות המואביה; שהרי רות ובועז הם אבותיו של דוד‪ ,‬בעוד שעל פי המדרש‬
‫נולד גלית מערפה‪ ,‬הכלה אשר פנתה עורף לנעמי‪ .‬אולם מאחר וגם‬
‫במיניאטורות האחרות שבכתב־היד הקשר אל הטכסט אינו תמיד מוצק‬
‫ומשכנע‪ ,‬סביר יותר להניח כי לא מדובר באסוציאציה ישירה דווקא אלא‬
‫בבחירת סצינה אהובה ומוכרת‪ .‬סברה זו נתמכת גם על ידי ההנחה שהאיורים‬
   203   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213