Page 204 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ

‫‪203‬‬ ‫דוד המלך באמנות היהודית‬

‫קשרים משוערים בין היצירה היהודית לזו הנוצרית אין ככל הנראה לצמצם‬
‫אל התחום הטכסטואלי בלבד‪ .‬חוקרי אמנות רבים‪ ,‬ובראשם וייצמן‪ ,‬ניסו‬
‫להראות כי מקורה של האמנות הנוצרית הקדומה הוא באמנות יהודית שקדמה‬
‫לה בזמן)דוגמת ציורי הקיר בדורא־אירופוס(‪ .‬עקבות לקשר כזה‪ ,‬טוענים אותם‬
‫חוקרים‪ ,‬ניתן למצוא בעיקר באמנות הביזנטית‪ ,‬שהיתה שמרנית וקשורה אל‬
‫העת העתיקה יותר מאשר רעותה במערב אירופה‪ .‬במקרה של דוד יש אכן‬
‫לציין‪ ,‬כי בעוד שנושא משיחת דוד נעלם מן האמנות היהודית‪ ,‬הוא נפוץ ביותר‬
‫באמנות הנוצרית של האימפריה הביזנטית‪ .‬יתירה מזו‪ :‬בכמה בתבי־יד‬
‫ביזנטיים של ספר תהילים אכן מופיעים שישה אחים בסצינת המשיחה‪ .‬בקשר‬
‫דומה ניתן להבחין בנושא אחר המשתקף בתמונה מבית הכנסת של דורא־‬
‫אירופוס‪ ,‬אך הפעם יש לו מקבילה מפתיעה ומעניינת בפסיפס של בית כנסת‬
‫ארצישראלי‪ .‬במו תמונת משיחת דוד‪ ,‬גם תמונה זו ממוקמת במקום מרכזי‬
‫וחשוב בבית הכנסת‪ .‬כוונתי לתמונה הנמצאת מעל ״ארון הקודש״ — גומחה‬
‫בקיר המערבי שבה נשמרו ספרי התורה של בית הכנסת‪ .‬יהודי דורא־אירופוס‬
‫התלבטו כנראה בשאלת נושאיהם של הציורים שיש לצייר בקטע חשוב זה‪,‬‬
‫והאזור כוסה שוב ושוב בציורים שונים‪ .‬באחת השכבות ניתן להבחין בפינה‬
‫השמאלית העליונה של הפאנל התחתון בדמות מסקרנת‪ :‬עלם צעיר היושב‬
‫ומען בנבל )ציור ‪ .(2‬לבושו של העלם הוא בסגנון פרסי‪ ,‬הדומה לבגדיהם של‬
‫המלכים בפאנלים אחרים שבדורא־אירופוס‪ ,‬ולראשו כובע משולש הידוע‬
‫ככובע פריגי‪ .‬פריט לבוש זה מסגיר את הדגם החזותי שבו עשה האמן שימוש‪:‬‬
‫בך מתואר באמנות העתיקה המען התיראקי הידוע אורפיאוס‪ ,‬אשר הצליח‬
‫בנגינתו להקסים אפילו חיות טורפות‪ .‬ואכן‪ ,‬משמאלו של העלם נראים כמה‬
‫בעלי חיים וביניהם אריה וקוף הצועדים לקראתו‪ .‬מה לאורפיאוס ולעולם‬
‫הדמויות המקראיות של בית הכנסת? אין ספק שהמדובר בשאילה חזותית‬
‫שעברה תהליך של שינוי‪ .‬באמנות היהודית מדובר כמובן בדוד‪ ,‬משורר‬
‫התהילים‪ .‬ויתכן שיש לשאילה זו מימד משמעותי יותר‪ :‬אורפיאוס נתפס‬
‫בתקופה העתיקה כמשורר בעל השראה אלוהית‪ ,‬אשר בשל כשרונו להשליט‬
‫שלוה בין חיות טורפות דבק בו משהו הקרוב להבנה היהודית של העידן‬
‫המשיחי )בחינת ״וגר זאב עם כבש״(‪ .‬הדמות המענת בנבל יכולה אם בן‬
‫להתפרש לא רק כדוד נעים זמירות ישראל‪ ,‬אלא גם כדוד אשר מזרעו יוולד‬
‫מלך המשיח‪ .‬מיקומה של הדמות מעל גומחת ספר התורה‪ ,‬שנושא ציוריה הוא‬
‫בית המקדש הבנוי בירושלים‪ ,‬מחזק סברה זו‪ .‬יצוין‪ ,‬כי גם באמנות הנוצרית‬
‫הקדומה מופיעה דמותו של אורפיאוס‪ ,‬המקסים בעינתו את החיות‪ ,‬בבן‬

‫דמותם של ישו ושל דוד המלך‪.‬‬