Page 202 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ

‫שלום צבר‬

‫דוד המלך בראי האמנות היהודית*‬

‫המקום המרכזי שתפסה דמותו של דוד המלך במהלך הדורות בהגותן של‬
‫קהילות ישראל ובמסורותיהן העממיות בא לידי ביטוי גם באמנות היהודית‪.‬‬
‫דוד הוא מן הדמויות הנפוצות ביותר בפנתיאון הגיבורים המקראיים המשתקף‬
‫באמנות החזותית של עם ישראל‪ .‬ואכן‪ ,‬דמותו מופיעה‪ ,‬למן העת העתיקה‬
‫ואילך‪ ,‬על גבי יצירות רבות שנעשו בידי אמנים יהודים או למען יהודים‪.‬‬
‫בשורות הבאות נתאר בקצרה מגמות עיקריות בהתפתחות דמותו זו של דוד‪,‬‬

‫תוך שימת לב לאופי התקופה ולמקום שבהם נוצרו היצירות הנדונות‪.‬‬

‫העת העתיקה‬

‫סצינות מחיי דוד מופיעות כבר במונומנט היהודי החשוב ביותר מן הבחינה‬
‫האמנותית אשר שרד משלהי העת העתיקה‪ :‬בית הכנסת של דורא־אירופוס‬
‫שבסוריה )נשלם בשנת ‪244‬־‪ 245‬לספירה(‪ ,‬שקירותיו מכוסים במספר גדול של‬
‫תמונות על נושאים מקראיים‪ .‬אמנם לא כל הקירות שרדו בשלמותם‪ ,‬ולגבי‬
‫סצינות רבות לא שוררת בין החוקרים תמימות דעים באשר לנושא המקראי‬
‫המדויק המונצח בהן‪ ,‬אולם אין ספק שלדוד נודע מקום נכבד במחזור ציורים‬
‫מוקדם וחשוב זה‪ .‬ועוד‪ :‬כפי שנראה להלן‪ ,‬הסצינות מחיי דוד בדורא־אירופוס‬

‫נושאות אופי מיוחד בהשוואה ליצירות האמנות היהודית של ימי־הביניים‪.‬‬
‫כזו היא‪ ,‬למשל‪ ,‬התמונה ששרדה רק בחלקה התחתון בקיר המזרחי של בית‬
‫הכנסת)ציור ו(‪ .‬קטע התמונה ששרד מציג במרכזו דמות של גבר שכוב פרקדן‪,‬‬
‫לבוש בבגדים פרסיים מהודרים‪ ,‬מימין ניגשות אליו שתי דמויות — בידי‬
‫האחת קנקן והשנייה אוחזת חרב; מצד שמאל נראית קבוצת רוכבים ובראשה‬
‫דמות מרכזית הלבושה בהדר יתר‪ .‬רוב החוקרים מפרשים תמונה זו כשתי‬
‫סצינות המתארות את מפגשם של דוד ושאול במדבר זיף )שמ״א בו(‪ .‬לפי זה‬
‫הרוכבים משמאל הם שאול המלך ואנשיו‪ ,‬הבאים לחנות בגבעת החכילה‬

‫* הציורים משולבים בגוף המאמר ואילו התמונות מופיעות בסופו‪.‬‬

‫‪201‬‬