Page 2 - etmol 96
P. 2
מועצת המערכת :פרופה׳עורשךל:מהשלסיממהונשסובו,א ^ עטתתווןו ללתתווללדדוותת אאריר^ץו ייעשזרדאאלל וועטםח ייעשזרדאאלל
המערכת :המכון לחקרד״הרתפשולצומתה,נבצנרי,ן עקקריטבר,א דאוורנוין,ברפסריוטפ׳תיותסלף־אגוברינבי
הפצה ומנויים :ת.ד 14056 .־ -תל־אביבה0ה4פ1ק1ה :,6טהולצפואןת1מ56לו1א62ב5־ע״03מ
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ ~ תל־אביב
מנגולייולןשבנוהדד־~ 484שש״״חח
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות
על משוררי העם ביידיש שהחלו לפרסם את שיריהם ולשיר אותם בגליוו זה
בעצמם בחתונות ובשמחות ועל במות ,מספר ד״ר י.ח .בילצקי.
שורה מפוארת של יוצרים ששירתם תמה בשואת אירופה סבורים היינו כי גלות תימן נתחסלה כליל וכל יהודי תימן עלו
לארץ בעליית ״כנפי נשרים״ לאחר קום המדינה .והנה נתגלה
עמוד 8 בשנים האחרונות כי בצפון תימן נותרו כמה אלפי יהודים ולאחרונה
ביקרו שם תיירים שונים והביאו דרישת שלום משם וגם צילומים.
האם יכולנו להציל יותר יהודים בימי השואה? ד״ר דינה פורת בימים אלו יצא לאור אלבום מפואר ובו צילומים של היהודים
מציינת את חוסר האונים של יהודי הארץ והעולם אל מול מה שנותרו בתימן ,נופיה ,עריה המיוחדות במינן ,ויושביהם והם מלווים
שהתרחש באירופה .ובכל זאת ־ שאל אנטק צוקרמן ,ממפקדי בפרקים על תולדות אותה ארץ
המרד בגיטו ורשה -מדוע לא הגיע אלינו ולו רק שליח אחד?
השער ועמוד 21
עמוד 11
I#.
גילגולי שמות של יהודים ומוזרותם מאת יוחנן ארנון
צנעא בירת תימן כיום
עמוד 14 7ה כמה מאות שנים מתהלכות אגדות בין יהודי תימן על שבט
גיבורי חיל יהודים החי בלב המדבריות .פרופ׳ יהודה רצהבי מפרט
רשימות מלאות עניין של ש״י עגמן שרשם לעצמו לאחר מות את האגדות הרבות ,מאז מלוך מלך יהודי בתימן ועד למאה
ביאליק הקודמת
עמוד 17 עמוד 18
הצייר אבל פן הקדיש את שישים שנות חייו בארץ לנושא אחד המהפכה התעשייתית החלה באנגליה בהמצאת הקיטור .מאה
בלבד -התנ״ך וגיבוריו ,הוא צייר נושא זה בצבעי פסטל עדינים וחמישים שנה אחר־כך ,באמצע המאה הקודמת ,הגיע הקיטור גם
לארץ .פרופ׳ שמואל אביצור מספר על המפעלים הראשונים שפעלו
ורכים ובהרבה אהבה ורגש .דוד גלעדי מספר על האיש שראשיתו
צייר קריקטורות בפריס בכוח הקיטור ־ טחנות הקמח ומה קרה אחר־כך
עמוד 22 עמוד 3
ב־ 1917קמו במוסקבה ,שבה התחוללה המהפכה הקומוניסטית, האם אפשר ללמד את מדעי הטבע בעברית? שאלה זו נתעוררה
שני תיאטרונים יהודיים :״הבימה״ העברי והתיאטרון האמנות׳ היידי. לפני כשמונים שנה וגרמה למאבק חריף בארץ ,ועליו מספרים
״הבימה״ עברה לארץ ,התיאטרון היידי שיחק במשך כשלושים שנה
הרצל ובלפור חקק .נאמני העברית נראו מוזרים ,לא עברו עשרים
עד שנסגר על־ידי סטלין ומקצת שחקניו נרצחו .אחד השותפים שנה מיום שהעברית נעשתה שפה מדוברת בפי אנשים -והנה
להקמת התיאטרון היידי היה הצייר מארק שאגאל .הוא צייר
קמו מורים ותלמידים וטוענים כי אפשר ללמד מתימטיקה ופיסיקה
תפאורות להצגות שלום עליכם ועיטר את קירות התיאטרון בציורים וביולוגיה ומדעים אחריס בשפה העברית
נפלאים .אותם ציורי קיר שנעלמו ,נתגלו מחדש והם מוצגים עכשיו
עמוד 6
בשווייץ
עמוד 24
שאגאל ותלמידים ברוסיה בימי המהפכה
