Page 5 - etmol 96

‫יי״'■’‪, ,‬‬ ‫כדאי‪ ,‬ובתוך כעשר שנים חדלו להשתמש בלוקומובילים‬
‫להפעלת אנטילות‪ .‬הגיע זמנה של המצאה חדשה‪ :‬מנועי‬
‫המכונאי והלשונאי נתן שיפריס ליד הדיזל‬ ‫הקרוסין‪ ,‬הנפט המזוקק‪ .‬״מחסום העומק״ הוסר‪ ,‬הבארות‬
‫הראשון בארץ‪ ,‬שהוצב ליד הירקון‬ ‫העמיקו והלכו ונפתחה הדרך לפיתוח ענף חקלאי גדול‪:‬‬

‫העולם הראשונה‪ ,‬שכן לא היה אז קרוסין בארץ ואת‬ ‫הפרדסנות‪.‬‬
‫הגזוגנרטורים ניתן היה להזין בדלק מוצק חלופי‪ ,‬כמו פחם‬ ‫השימוש בכוח הקיטור הכניס גורם אנרגיה חדש ובעל‬
‫עץ‪ ,‬גפת‪ ,‬ואפילו צפיעי צאן‪ .‬היה זה תיחכום ארץ־ישראלי‬ ‫עוצמה רבה לארץ‪ ,‬אבל בסופו של דבר מוגבל למדי‪ ,‬הן‬
‫מקומי ורק בשנות העשרים והשלושים מימשו אותו גם‬ ‫בממדיו והן במגוון השימוש בו‪ .‬הוא מצא לו מהלכים בענף‬
‫באירופה‪ .‬עם תום מלחמת העולם הראשונה הסבו שוב את‬ ‫הטחינה‪ ,‬במידה מסוימת בחקלאות‪ ,‬בקנה מידה מוגבל‬
‫הגזוגנרטורים למנועי קרוסין‪ ,‬אלא שאז הוכנס לשימוש‬ ‫בתעשיה‪ ,‬וכמובן ברכבת שהחלה מהלכת בארץ מסוף המאה‬
‫מנוע שריפה פנימית מטיפוס חדש‪ ,‬טוב וכדאי מן השניים‬
‫הקודמים‪ :‬מנוע הדיזל‪ ,‬שתפס מקום ראשון במפעלי‬ ‫הקודמת‪.‬‬
‫ברבע האחרון של המאה ה״‪ 19‬חלה התפתחות במקורות‬
‫התעשיה הגדולים בכל העולם‪.‬‬ ‫הכוח‪ :‬בא לעולם מנוע השריפה הפנימית‪ ,‬שהוכיח את‬
‫יתרונותיו לעומת מכונת הקיטור‪ .‬כינוייהן של שני סוגי‬
‫מנוע דיזל על הירקון‬ ‫המכונות הצביעו גם על ההבדל שביניהן‪ :‬מכונות הקיטור‬
‫כונו ״מכונות אש״ ואילו למנועי השריפה הפנימית ניתן‬
‫מנוע הדיזל הראשון הובא לארץ לפני מלחמת העולם‬ ‫השם ״מנועי חום״‪ .‬תהליך ייצור הכוח והפעלתו במנועי‬
‫הראשונה ביוזמתו של העסקן הציוני בצלאל יפה שהקים‬ ‫השריפה הפנימית מתרחש בתוך גוף אחד‪ ,‬ואילו במכונת‬
‫מפעל לשאיבת מים מהירקון ליד פתח״תקוה‪ .‬יפה שלח‬ ‫הקיטור יש שני חלקים נפרדים‪ :‬דוד שבו מרתיחים את‬
‫לאירופה את המכונאי נתן שיפריס‪ ,‬שהיה גם בלשן ידוע‬ ‫המים היוצרים את הקיטור למכונה המופעלת בו‪ .‬במנוע‬
‫וחבר בוועד הלשון העברית‪ ,‬להביא את המנוע‪ .‬שיפריס‬ ‫השריפה הפנימית‪ ,‬חלקיקי טבע שמוצאם מגז טבעי‪,‬‬
‫הביא גם מנוע קטן בשביל הבאר של תל־אביב בת ארבע‬ ‫מנוזלים או חלק מוצק‪ ,‬יוצרים אגב התחממותם־התלהטותם‬
‫השנים‪ .‬לא עברו שלושה שבועות והמנועים חדלו לפעול ‪-‬‬ ‫והתפרקותם גזים המסוגלים להניע את המנוע וכתוצאה מכך‬
‫פרצה המלחמה והופסק ייבוא הנפט והמשאבות הוסבו‬ ‫‪ -‬את מכונת הייצור או את כלי התחבורה‪ .‬העדר דוד ואי‬
‫הצורך במים לייצור קיטור הקטינו במידה רבה את מידותיו‬
‫לעבודה בגזוגנרטורים‪.‬‬ ‫ואת משקלו של המנוע בהשוואה למכונת קיטור‪ .‬הוא היה‬
‫המכונה הראשונה של מנוע הבנזין בארץ הופעלה בבית־‬ ‫גם זול במידה ניכרת ממכונת הקיטור ולא נדרש לו בניין‬
‫החרושת לשמן שהקים נחום וילבוש בבן־שמן‪ .‬ואולם היו‬ ‫מוצק בעל קירות עבים להפעלה‪ .‬הוא גם ניצל ביעילות‬
‫קשיים רבים בהבאת הבנזין לארץ‪ ,‬ועדיין איננו יודעים‬ ‫רבה יותר את הדלק‪ ,‬והופעל מייד‪ ,‬לעומת מכונת הקיטור‪,‬‬
‫מניין השיגו בעלי ‪ 6-5‬המכוניות שהיו בארץ ערב פרוץ‬ ‫שעברו כמה שעות עד שהחלה לפעול‪ .‬השימוש בדלק נוזלי‬
‫ביטל גם את הצורך במסיקים שהיו מזינים את דודי הקיטור‬
‫מלחמת העולם הראשונה את הבנזין למכוניותיהם‪.‬‬ ‫‪ -‬וזה היה חסכון בהוצאות ושחרור מאחת העבודות‬
‫ייצור החשמל בארץ היה מועט מאוד והוא נועד רק‬
‫למאור‪ .‬לראשונה ייצרו חשמל ביקב של ראשון־לציון‪,‬‬ ‫המפרכות ביותר באותו הזמן‪.‬‬
‫כעבור שנים מספר‪ ,‬ב־‪ ,1898‬בא לביקור בארץ הקיסר‬ ‫מנועי השריפה הפנימית שהשתמשו בהם בארץ היו משני‬
‫הגרמני וילהלם השני ולכבודו הובא גנרטור שהאיר את‬ ‫טיפוסי יסוד‪ :‬כאלו שהופעלו בדלק נוזל ‪ -‬קרוסין‪ ,‬הוא‬
‫המחנה שלו שהוצב מחוץ לחומות‪ ,‬ברחוב הנביאים של‬ ‫הנפט המזוקק‪ ,‬ואחר־כך הבנזין שלא היה בשימוש עד‬
‫היום‪ .‬חשמל נמצא גם במוסד גרמני אחר‪ :‬״ויקטוריה‬ ‫לפיתוחה של המכונית‪ :‬ומנועי הדלק המוצק ‪ -‬הגזוגנרטד‬
‫אוגוסטה״‪ .‬גם יפו זכתה בחשמל שהותקן במלון ״יפה נוף״‪,‬‬ ‫רים ‪ -‬שהשתמשו בפחם־אבן‪ ,‬שייצר את הגז שהניע את‬
‫הוא ״בלה ויסטה״‪ ,‬שעמד על חוף הים ממערב לנוה״שלום‬
‫והיה שייך למומר פיינגולד‪ .‬גם המקרנות של בתי־הראינוע‬ ‫המנוע‪.‬‬
‫שהחלו לפעול בראשית העשור השני של המאה הזאת פעלו‬ ‫הקרוסין הובא לארץ בכמויות גדולות בשנות השמונים‬
‫והוא נהיה לחומר הארה העיקרי עד להפצת השימוש‬
‫בחשמל‪ ,‬ובהם ראינוע ״עדן״ בתל״אביב‪.‬‬ ‫בחשמל‪ .‬בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת הופצו‬
‫עם תום מלחמת העולם הראשונה ‪ -‬חלה התפתחות‬ ‫בארץ מנועי הקרוסין והם נקלטו בהתלהבות בעיקר‬
‫עצומה בתעשיה בארץ והגורם לכך היה מפעלי החשמל‬ ‫בפרדסנות‪ .‬מספר מנועי הקרוסין שהובאו לנמל יפו עד סוף‬
‫שהקים פנחס רוטנברג‪ ,‬תחילה בתל־אביב ואחר־כך בארץ‬ ‫‪ 1903‬הוערך על ידי ליאון שטיין‪ ,‬שהיה מתקין את המשא­‬
‫בות‪ ,‬ב״‪ .200‬שינוי מכריע‪ ,‬כמעט מהפכה ממש‪ ,‬חל בשנת‬
‫כולה‪.‬‬ ‫‪ 1904‬כאשר ליאון שטיין פיתח את המסנן‪ :‬רשת צפופה‬
‫מאוד‪ ,‬עשויה נחושת‪ ,‬שכיסו בה את נקבי צינורות‬
‫השאיבה‪ ,‬שדרכם נקלטו המים‪ ,‬דבר שמנע חדירת חול‬

‫וחומר אחר לתוך צינור השאיבה‪.‬‬
‫שאיבת כמויות רבות של מים הביאה לדילול מי התהום‬
‫העיליים‪ .‬כדי להתגבר על תקלה זו התחילו להעמיק את‬
‫הבארות‪ ,‬וכבר לא בחפירה כפי שהיה נהוג זה דורות‪ ,‬אלא‬
‫באמצעות קידוח‪ .‬החדירה למפלס נעשתה בקידוח צר‪:‬‬
‫בצינור יניקה בלבד‪ ,‬אז בא תורה של ״הבאר היהודית״‬

‫ה״יבשה״‪ ,‬שבה לא נראו מים‪ ,‬במקום הבאר המסורתית‪.‬‬
‫ב־‪ 1907-1906‬התחילו להשתמש גם במנועי דלק מוצק‪,‬‬
‫הגזוגנרטורים‪ ,‬שהובאו לארץ מגרמניה בידי האחים ואגנר‪,‬‬
‫שהיה להם בית״חרושת ביפו‪ .‬הדלק המוצק של הגזוגנרטו־‬
‫רים‪ ,‬שהפעיל את המנוע‪ ,‬היה זול יותר והשתמשו בו בעיקר‬
‫בטחנות קמח‪ ,‬שתבעו הרבה דלק‪ ,‬ואילו בפרדסים המשיכו‬
‫בשימוש בקרוסין‪ .‬שטיין הצליח להסב מנועי קרוסין‬
‫לגזוגנרטורים‪ ,‬דבר שהציל את הפרדסים בימי מלחמת‬