Page 283 - ורד נועם סופי לאתר
P. 283
מגמות בהלכה התנאית
שנידונה לעיל (פרק ב ,ד) ,אינה נובעת מחילוק בדין הטומאה הבלועה ,שהרי
על הכול מוסכם שהאישה ההרה עצמה אינה נטמאת ,ולא נחלקו אלא בטומאתו
של הנוגע בעובר מבחוץ 214.כנגד זה העצימה כת קומראן את טומאת העובר
באופן קיצוני ,וטימאה את אמו ההרה ואת הבית שהיא שוהה בו 215.נראה בעליל
שהכת לא הכירה בסברה שטומאה אינה משפיעה כשהיא נתונה בתוך הגוף.
מכאן מתברר ,שסיווג זה של אופני המגע של הטמא בטהור הוא מאפיין ייחודי
של תורתם של התנאים.
א 6טומאת משא
הכתוב מפרש שתי דרכים שהמת מטמא בהן :טומאת מגע (במדבר יט יא ,יג,
טז) וטומאת אהל (יד-טו ,יח) .המדרש התנאי מודע היטב לעובדה זו"‘ :הנגע
במת" (פס' יא) — בא הכת' ולימד על המת שמיטמא במגע .הא עד שלא יאמר
יש לי בדין :אם מטמא באהל לא יטמא במגע? אלא אם <<אמר'>> כן ענשתה
את הדין .לכך נא'" :הנגע במת" ,ללמדך שאין עונשין מן הדין' 216.הדרשן
מכיר שתי דרכי היטמאות בלבד המפורשות בכתוב ,והוא תוהה על הצורך
בהזכרת האחת (מגע) ,לאור קיומה של האחרת (אהל) .אף על פי כן ,יסוד מוסד
בהלכה התנאית של טומאת המת הוא גם ‘טומאת משא' 217,כלומר הטומאה
העוברת בעת ‘שישא האדם הטומאה אע"פ שלא נגע בה' 218.טומאה הבאה
מחמת נשיאה לא נאמרה בתורה בהקשרה של טומאת מת ,ואכן מדרש אחר
מקשה‘ :אין במשמע שיטמא [המת אל]א באהל ,מנ' אף במשא?' 219.טומאת
משא נזכרת בפרשת טומאת נבלה‘ :וְ ִכי יָמּות ִמן ַהּ ְב ֵה ָמה ֲאׁ ֶשר ִהיא ָל ֶכם ְל ָא ְכ ָלה
זו שבמשנה (אהלות ז ה) למחלוקת ר' עקיבא ור' ישמעאל בטומאת עובר .מכל מקום ,ברור
שלפי שתי הדעות במשנה אין העובר המת מטמא את אחיו החי בכל תקופת ההיריון ,אלא
עם תחילת הלידה לכל המוקדם.
2 14ראו דעת ר' עקיבא והמשנה ,חולין ד ג ,המטמאים את המיילדת .אמנם ,הסוגיה בחולין
עב ע"א מציגה סתירה בין משנה זו לבין אחת ההסתעפויות של דין 'טומאה בלועה' ,אבל
נראה שסתירה זו אינה הכרחית .על כל זה ראו להלן ,ב.2
2 15ראו לעיל ,פרק ב ,ד.
2 16ספרי במדבר קכה (עמ' .)159ההשלמה על פי מהדורת כהנא.
217ראו למשל משנה ,נזיר ז ד; עדויות ו ג; אהלות א ח (עמ' ;)9ב ג (עמ' ;)18-17כלים א ה;
תוספתא ,אהלות א א (עמ' )598ועוד הרבה.
218לשון הרמב"ם ,טומאת מת א ו.
2 19המדרש במלואו מובא להלן.
] [ 273
