Page 18 - etmol 30

‫אחד‬ ‫לכל‬ ‫שוחד‬ ‫נתגלתה כתובת קבר ביוונית על קברו‬
‫של אחד ״אבומרי בן אחא הלוי מבבל‬
‫המשפחה החוסיינית‪ ,‬שהיתה מן הנכבדות בירושלים‪ ,‬עלתה‬
‫לגדולה במחצית המאה הי״ח‪ .‬אבי המשפחה סייד עבד אל נטיף‬ ‫הנחתום״‪.‬‬
‫היה הממונה על המסגדים בהר־הבית וכן היה ׳נקיב אל אשראף׳‪,‬‬ ‫בספרות התלמודית מצויות נוסחאות־‬
‫השלישי בדרגת החשיבות בירושלים‪ ,‬אחרי הקאדי והמופתי‬ ‫הספד מיוחדות למתים מן התפוצות‪ ,‬ה­‬
‫ולפני המושל‪ .‬מינוי ה׳נקיב אל אשראף׳ היה אמנם לשנה אחת‬ ‫מובאים לקבורה בארץ‪-‬ישראל‪ .‬כך ל­‬
‫בלבד‪ ,‬אולם החוסיינים היו דואגים לחידוש מינוי זה כל שנה‬ ‫דוגמה — מצויה מסורת בתלמוד על‬
‫ובין השאר היו שולחים מתנות לבעלי ההשפעה באיסתנבול‪ ,‬כדי‬ ‫דרך הספדם של בני טבריה כאשר היה‬
‫״להחיש״ את האישור‪ .‬יש בידינו הוראות ששלח סייד עבד אל‬ ‫מגיע ארונו של נפטר מבבל ‪ :‬״נ תל הוא‬
‫נטיף לאיסתנבול לחלק מתנות — סבון‪ ,‬מי ורדים וכפות —‬ ‫בששד )בבל בא״ת ב״ש(‪ ,‬ושם לו ברקת‬
‫ל־‪ 18‬מראשי השלטון‪ ,‬לכל איש שי לפי מעמדו‪ .‬החוסיינים היו‬ ‫)טבריה(״‪ ,‬או ״אוהבי שר ‪T‬ים יושבי‬
‫בעלי בית־חרושת לסבון‪ .‬את האיגרת פירסם החוקר בוטרוס‬ ‫רקת‪ ,‬צאו וקבלו הרוגי עומק )בבל‬
‫אבו מנה בספר ״פרקים בתולדות ירושלים בראשית התקופה‬
‫העמוקה( ]בבלי‪ ,‬מגילה ו ע״א[‪.‬‬
‫העותמאנית״ ‪:‬‬
‫״אנו מודיעים לכבודך שהארגזים הנזכרים הם עשרים ואחד‬ ‫ראש־הגולה מגיע לארץ‪...‬‬
‫ארגז סבון ושני ארגזים‪ ,‬בתוך כל אחד שלושה כדים של מי‬
‫ורדים והכפות‪ .‬שמו של כל אחד כתוב על המתנה שלו‪ .‬אנו‬ ‫על הבאתו לקבורה בארץ‪-‬ישראל‪.‬של‬
‫מבקשים ממך להורות לאחד מבין אנשיך לחלק אותם לנמענים‬ ‫רב הונא ראש‪-‬הגולה שבבבל‪ ,‬מעידה‬
‫ולקבל את הקבלות מכולם ולשלוח אותם לנו בדחיפות‪ .‬אין‬ ‫הספרות התלמודית אגב העלאת המעשה‬
‫צורך להוסיף יותר כי אתה מבין‪ .‬זהו האינטרס הגדול ביותר‬ ‫דלקמן‪ :‬רבי יהודה הנשיא נהג להצהיר‪,‬‬
‫שאם יבוא ראש‪-‬הגולה מבבל לארץ‪-‬‬
‫שלנו״‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬הוא יפנה לו את כס הנשיאות‪.‬‬
‫וזוהי רשימת מקבלי המתנות ומה קיבל כל אחד ‪:‬‬ ‫זאת בגלל ייחוסו העדיף של ראש‪-‬‬
‫מיטיבנו שיח׳ אל איסלאם — ארגז סבון‪ ,‬כד מי ורדים וחמש‬ ‫הגולה‪ ,‬שכן הנשיאים בארץ‪-‬ישראל מת­‬
‫ייחסים לבית דוד מצד אמותיהם‪ ,‬ואילו‬
‫כפות‪.‬‬ ‫ראשי‪-‬הגולה בבבל מתייחסים לשושלת‬
‫מיטיבנו נקיב אל אשראף — שני ארגזי סבון‪ ,‬כד מי ורדים‬
‫ועשר כפות‪) .‬נקיב אל אשראף היה ממונה על בחירת ה׳נקיבים׳‬ ‫דוד דרך אבותיהם‪.‬‬
‫בעקבותיה של הצהרה זו הודיע רבי‬
‫במקומות השונים(‪.‬‬ ‫חייא‪ ,‬שבעצמו היה יל ‪ T‬בבל‪ ,‬לרבי‬
‫סיד עומר אל אפנדי‪ ,‬המזכיר הראשי של שיח׳ אל אסלאם —‬ ‫יהודה הנשיא‪ :‬״הרי הוא בא״‪ ,‬כלומר‬
‫ראש‪-‬הגולה עלה מבבל לארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫ארגז סבון‪.‬‬ ‫ו״נתכרלמו פניו של רבי״‪ ,‬אשר חשב‬
‫מסעוד ביי‪ ,‬ראש השוערים של הארמון — ארגז סבון‪.‬‬ ‫כי ייאלץ לפרוע את השטר ולפנות את‬
‫מוחמד אגא‪ ,‬זקן הסריסים של אגף הנשים בארמון — ארגז‬ ‫מקומו‪ .‬רק לאחר שרבי יהודה הנשיא‬
‫נבהל כראוי‪ ,‬מגלה רבי חייא את אוזנו‪,‬‬
‫סבון‪.‬‬ ‫כי ראש הגולה הגיע נתון בארון על‬
‫אביך )של הסוכן( הנכבד — ארגז סבון וכד מי ורדים‪.‬‬ ‫מגת שיקבתהו בארץ‪-‬ישראל‪ .‬רבי יהודה‬
‫צאלח אגא‪ ,‬מפקד הקוללוק )יחידה משטרתית( באסכודאר —‬ ‫הנשיא השיב לרבי חייא כגמולו‪ .‬הוא‬
‫שלחו אל מחח לבית‪-‬המדרש בתואנה‬
‫ארגז סבון‪.‬‬ ‫שייצא ויראה מי מבקש אותו ב ח ח;‬
‫המזכיר הכללי של נקיב אל אשראף — ארגז סבון‪.‬‬ ‫משיצא רבי חייא וראה‪ ,‬כי איש אינו‬
‫מחכה לו‪ ,‬הבין שכוונתו של רבי יהודה‬
‫מנהל לשכתו של נקיב אל אשראף — ארגז סבון‪.‬‬ ‫הנשיא היתה להענישו ולנדות אותו‬
‫סייד מוחמד אגא‪ ,‬ראש השליחים של האשראף — שני ארגזי‬ ‫זמנית ממושבי הסנהדרין )בראשית‪-‬רבה‬
‫פרשה לג‪ ,‬ג‪ :‬מהדר תאודור‪-‬אלבק עמ׳‬
‫סבון‪.‬‬
‫לשאר השליחים של האשראף — ארגז סבון‪.‬‬ ‫‪ 306‬ומקבילות(‪.‬‬
‫בני ארץ‪-‬ישראל נהגו גם לכנות את‬
‫עד כאן רשימת השוחד במשלוח אחד‪.‬‬ ‫בני בבל בתואר ״בבלאי טיפשאי״‪ .‬אין‬
‫לראות בכך עדות לרמתם הנמוכה של‬
‫איסתנבול — בירת האימפריה ומקום מושב השליטים‬ ‫חכמי בבל‪ ,‬אלא יש להתייחם לדברים‬
‫בדומה ל״הערכה ההדדית״ הקיימת בין‬

‫אוניברסיטאות מתחרות‪.‬‬
‫בסופו של דבר תפסה בבל את מקומה‬
‫של ארץ‪-‬ישראל בגלל התהליד הדו‪-‬‬
‫זמני של התחזקות בבל ושקיעת הישוב‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬התלמוד הבבלי הפך ל­‬
‫יצירה שעל פיה נקבעה ההלכה היהודית‬
‫לדורות‪ .‬המרכז בבבל התחיל את השר­‬
‫שרת של תפוצות יהודיות‪ ,‬ששימשו‬

‫בסיס לקיומו של עם ישראל‪.‬‬

‫‪18‬‬