Page 172 - GQ 12

‫‪ 170‬טבש ארזע‬

‫‪4343‬שיעמדון שנים ויאמרו מעידני בא[יש] פ[לוני‪ 61‬שנגמ]ר דינו שלפל' ופל' ו[פל'‬
‫עדיו‪]62‬‬
‫‪4444‬יהרג‪.‬‬

‫תשובה ד‬
‫‪4444‬ודשאילת[ון ה]א‪ 63‬דאמ' ר' אבהו אמ' ר' אלעזר כל מקום שנ' לא יאכל‬

‫[לא תאכל]‬
‫‪4545‬לא תאכלו וכול' הני מילי לאכילה ולהנאה אבל לרפואה מותר כדר' יוחנן‪64‬‬

‫דכי אתא רא[בין]‬
‫‪[4646‬אמ' ר'] יוחנן בכל מתרפאין חוץ וכול'‪ .‬או דילמא כי הדאדי נינהו ואו‪ 65‬אסור‬

‫הוא הני מילי [כי]‬
‫‪[4747‬הוי‪ ]66‬בעיניה אבל רפואה דצריכא לדברים טמאים כגון טריאקא‪ 67‬דמ[ער]‬

‫בין בו בשר אפע[ה]‬
‫‪4848‬וב[יצ]י אותה חיה דנקראת קסטורין‪ 68‬ובטיית‪ 69‬גנדבידסתר‪ 70‬מותר או דילמא‬

‫אפילו הכי א[סור]‬

‫‪ 61‬פלוני מעידני – כלומר‪ ,‬מעיד אני‪ .‬בתשובות הגאונים כ"י פרמה‪ :‬מעידין אנו בפלוני‪.‬‬
‫‪ 62‬עדיו – כך בכ"י פרמה‪ .‬לפנינו קצה הדף קרוע‪ ,‬אך לא ברור אם יש מספיק מקום עד סוף השורה להכיל‬

‫תיבה זו‪.‬‬
‫‪ 6 3‬חולין קיד ע"ב‪ ,‬וכן קידושין נו ע"ב; בבא קמא מא ע"א‪.‬‬

‫‪ 64‬פסחים כה ע"א‪.‬‬
‫‪ 65‬כוונתו‪' :‬ואי'‪ ,‬כהרגל כתיבתם‪.‬‬
‫‪ 6 6‬כך בכ"י פרמה‪ .‬ברי"צ גיאת‪' :‬כדאיתיה'‪ ,‬אך אין כאן מקום לתיבה גדולה‪.‬‬
‫‪ 67‬התרופה טריאקא (יוונית‪ )θηριακή :‬מוכרת לחז"ל‪ ,‬בבלי‪ ,‬שבת קט ע"ב‪' :‬אמר רבי יוחנן‪ :‬אניגרון ואבנגר‬
‫ותירייאקי (כך הכתיב בבבלי‪ ,‬שבת קט ע"ב‪ ,‬כ"י אוקספורד ‪ )Opp. Add. fol. 23‬מעלו בין לגילויא בין‬
‫לכשפים'‪ .‬בתלמוד קטע גניזה אוקספורד ‪ :Heb. C. 27‬תוריאקי‪ .‬ראה‪ :‬ערוך‪ ,‬ערך אנגרון‪ ,‬ובתשובות ר'‬
‫נטרונאי גאון‪ ,‬מהדורת י' ברודי‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪ ,‬סימן תקיט‪ .‬ברמב"ם (כ"י סוטרו ‪ ,117‬הלכות חמץ‬
‫ד‪ ,‬י)‪ :‬תריאק‪ .‬וראה‪M. Sokoloff, Dictionary of Jewish Baylonian Aramaic, Ramat-Gan 2002, p. :‬‬
‫‪' :517‬טריאקא'; ‪' :idem, Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic, Ramat-Gan 2002, p. 581‬תירייקי'‪.‬‬
‫חיבור של הרמב"ם בערבית־יהודית בנושא נמצא בכ"י אוקספורד ‪ ,1270/5‬ועוד‪ ,‬ובתרגום אבן תיבון‬
‫לעברית 'מאמר הנכבד'‪ ,‬פרמה ‪ ,2643/4‬ועוד; ז' מונטנר‪ ,‬פרקי משה להרמב"ם – כתבי רפואה‪ ,‬ב‪,‬‬
‫ירושלים תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;250‬א' לב‪ ,‬סממני המרפא של ארץ ישראל וסביבותיה בימי הביניים‪ ,‬תל אביב‬
‫תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;66‬הנ"ל עם ז' עמר‪ ,‬סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.256‬‬
‫‪ 6 8‬ביוונית ‪ ,κάστωρ‬היינו בעל החיים המכונה 'בונה' )‪ ,(beaver‬ובהקשר הרפואי‪ ,‬החומר המופק מהפרשה‬
‫של הזכר‪' .‬ביציו' כאן הם אשכי הזכר‪.‬‬
‫‪ 69‬כלומר בלשון טיית‪ .‬התיבות 'קסטורין ובטיית' חסרות בכ"י פרמה וברי"צ גיאת‪ ,‬והם עברו ישר למילה‬
‫המוכרת להם‪ .‬לשון טיית אינה הערבית המדוברת בפי הגאונים‪ .‬ראה‪ :‬תשובות הגאונים הרכבי‪ ,‬סוף סי'‬
‫רכט; מ"ע פרידמן‪' ,‬משא ומתן בין חכם מתימן לראב"ם'‪ ,‬תעודה‪ ,‬יד (תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪ ,142‬הערה ‪.18‬‬
‫‪ 70‬תשובות הגאונים אסף‪ :‬גנבא דסתר (רי"צ גיאת משובש‪ :‬גודכא דסתר)‪ .‬אין מילה לּבו ֶנה בערבית ולכן‬