Page 117 - morocco
P. 117
עליית יהודי מרוקו -שלבים ומאפיינים ווו
מרוקו
השישים הגיעו ממרוקו משפחות עמיאל ואבושדיד שבנו בתי כנסת בעיר העתיקה
בירושלים ונמנו עם מנהיגי הקהילה היהודית בעיר.
בין העולים היו גם רבנים .הבולטים שבהם היו הרב יעקב אביחצירא ,אשר נפטר
בדמנהור שבמצרים בשנת ,1881ואל קברו עולים לרגל יוצאי מרוקו :והרב דוד בן שמעון,
אשר עלה בשנת 1854והיה למנהיגה של עדת המערביים בירושלים .רבני מרוקו השתלבו
ביישוב היהודי כראשי ישיבות ,מחברי ספרים ,שד"רים ועוד :רובם התיישב בטבריה
ובירושלים .ייתכן שרבנים בחרו לעלות לארץ ישראל ולא להגר לארצות אחרות משום
שמלבד קדושתה היו לארץ יתרונות נוספים :קיומה של קהילה של יוצאי מרוקו )למשל,
עדת המערבים בירושלים( ,אפשרות להוציא לאור ספרים ולצאת כשד"רים לארצות
שונות ,קשר עם רבני המקום ,ועוד .אולם רבני מרוקו היגרו גם למקומות אחרים :מעדותו
של הרב יעקב משה טולידאנו שלהלן אנו למדים על כיווני הגירה נוספים .וכך כתב:
מצבת קברו של הרב יעקב אביחצירא מפני המקרים בכלל שזכרנו ,שקרו ויאתיו במשך שבעים השנים האחרונות נראתה
בדמנהור ועליה חקוקה כתובת בארמית, מגרעת בין יהודי מארוקו אז ,וחלק רב מהם עזבו את מקומם ויתפזרו לארצות שונות,
היו רבים שהתישבו בארצות המזרח מקום ששם נמצאו כבר קהילות מערביות ] [...אך
993ו גם באירופא ובברזיליא ואמריקא התישבו עוד מראשית המאה הזאת והלאה מספר
לא מעט מיהודי מארוקו ,ובספרד ופורטוגאל שתי הארצות האלה שהקיאו לפני מאות
שנים את יושביהן היהודים ][...
טולידאנו ,עמ' .206
מה היו המניעים לעלייה ממרוקו? על יחסם של יהודי מרוקו לארץ ישראל אפשר ללמוד
מן הביטוי שניתן לו בשירה ,בפיוט ,בפסיקות הרבנים ,ביחס לשד"רים ובתרומות ליישוב
בארץ ישראל .חוקרים הבחינו כי חכמי מרוקו העדיפו בפסיקתם את העולים לארץ על
פני מי שנשארו במרוקו ,בשונה מהפסיקה של הרבנים במזרח אירופה .יחס זה ,והעובדה
שגם רבנים עלו ,יכולים לספק הסבר ,גם אם חלקי ,מדוע עלו יהודים ממרוקו במאה
התשע-עשרה .חלק מהעולים עלה ממניעים דתיים ,כגון גילוי צוואות ,רצון להיקבר
בארץ ,התרת נדרים וכדומה.
כזכור ,לפי הרב יוסף משאש היה המצב הפוליטי הפנימי במרוקו אחד המניעים
המרכזיים לרצון לעלות .על שנת ,1790שבה עלה לשלטון הסולטאן יזיד ,כתב הרב