Page 119 - morocco
P. 119

‫‪113‬‬

‫מרוקו‬

                                           ‫הכונה ציון בשולחן המשפט העולמי תפדה גם היא‪ ,‬ושביה שהם ישראל ההתחלה‬
                                           ‫שלהם‪ ,‬תהיה בצדקה‪ ,‬שהיא קרן היסוד וקרן קיימת והשקלים‪ ,‬שנראים כמו צדקה‪,‬‬
                                           ‫וממשלת אנגליא הרוממה העמיד לנו ה'‪ .‬זרוע עוז אדונינו המלך‪ ,‬האדיר זורז ]ג'ורג'[‬
                                           ‫החמישי יר"ה ]ירום הודו[ ותנשא מלכותו‪ ,‬והצהיר לנו על ידי משנהו הדגול מרבבה‬

                                                                             ‫הלורד בלפור‪ ,‬שעטר אותו ה' במדת הרחמים ]‪[...‬‬

                                           ‫ד' דנינו‪ ,‬שרביט הזהב‪ ,‬קזבלנקה ‪ ,1938‬עמ' נד‪-‬נו‪.‬‬

                                           ‫הצהרת בלפור והחלת המנדט הבריטי על ארץ ישראל עוררו תחושה של פעמי משיח‬
                                           ‫ואמונה כי בארץ ישראל נבנית ישות יהודית מדינית משמעותית‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהעדר מקורות‬
                                           ‫ומחקר אנו מתקשים להסביר מדוע באו העולים בעיקר מאזור פאס ולא מאזורים אחרים‪,‬‬

                                                                                              ‫ולהתחקות על קורותיה של עלייה זו‪.‬‬
                                           ‫עלייה זו נכשלה ורוב העולים חזרו לארץ‪ .‬אחד העולים תיאר את המצב הכלכלי בארץ‬
                                           ‫ישראל במכתב ששלח לפאס‪ ,‬בסוף פברואר ‪" :1921‬בארץ ישראל אין תעסוקה ואין‬
                                           ‫פעילות מסחרית‪ .‬אפילו מאיר סבח ובנו‪ ,‬שעבדו לפני כן נגרות‪ ,‬מובטלים כיום‪ .‬מיסרו‬
                                           ‫לאלה שתכננו לעלות לארץ‪-‬ישראל לבטל את נסיעתם‪ ,‬כי רעבים ללחם כאן‪ ,‬ויוקר המחיה‬
                                           ‫גבוה ]‪ [...‬אימרו לפנחס סרויה לוותר על נסיעתו לארץ‪-‬ישראל" )כהן‪ ,‬עמ' ‪ .(127-128‬לפי‬
                                           ‫מכתב זה המניע הכלכלי הוא ההסבר לכישלון העלייה ולשובם של העולים לפאס‪ .‬ביטוי‬

                                                                        ‫לכך מצוי גם במכתבו הנזכר של הרב שמעון חיים עובדיה‪:‬‬

                                           ‫]‪ [...‬אך לדאבון לבב תקותם זאת היתה להם מפח נפש‪ ,‬כי מעת בואם בשערי ירושלים‬
                                           ‫התעתדו לרגלם חתחתים ומכשולים רבים אשר חכו להם על יד השער המסחור וחרושת‬
                                           ‫המעשה פנו אליהם עורף‪ ,‬מחיר הפראנקים )הנמוך( מצורף אל צוק העתים רדפו אותם‬
                                           ‫בלי חשך ויכלו את שארית כחם‪ ,‬רבים הטו שכמם לסבול כובד אבן ונטל החול ובכל‬
                                           ‫זאת לא מצאו מנוח‪ ,‬ויאמרו נואש‪ ,‬עד כי לאחרונה המה ראו כי אין דרך מוציאם מן‬
                                           ‫המבוכה הזאת כי אם בשובם אל ארצם איש איש על מקומו ולעומת שהלכו כן הם‬
                                           ‫שבים יום יום בנפש מרה ויתמלטו בעור שניהם באפס דמים כי הכסף אזל מכליהם ]‪[...‬‬

                                           ‫עובדיה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.96-95‬‬

                                           ‫השלטונות הצרפתיים במרוקו‪ ,‬בעזרתם של נציגי כי"ח במרוקו ובארץ ישראל‪ ,‬עשו שימוש‬
                                           ‫בכישלונה של עלייה זו כדי להקשות על היוצאים לארץ ישראל‪ .‬הוועד המרכזי של "כל‬
                                           ‫ישראל חברים" )כי"ח( ביקש מנציגיו במרוקו לפעול "לבלום את תנועת ההגירה‪ ,‬שעלולה‬
                                            ‫להמיט שואה על האומללים ההולכים שולל אחרי הצעות חסרות‪-‬תבונה ואף פושעות"‬

                                                                                                                     ‫)כהן‪ ,‬עמ' ‪.(129‬‬

                                                                                      ‫התקופה השנייה ־ שפל בעלייה )‪1920‬־‪(1947‬‬

                                           ‫על פי נתוני מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית עלו בשנים ‪ 1948-1919‬מכל צפון‬
                                           ‫אפריקה ‪ 560‬יהודים‪ .‬מספר זה אינו מדויק‪ .‬הוא מתייחס לעלייה בשנות העשרים ואינו‬
                                           ‫כולל את העלייה הבלתי‪-‬ליגלית של ‪ .1949-1947‬ואלה מספרי העולים בקבוצות לפי‬
                                           ‫שנים‪ 51 :‬עולים בשנים ‪ ,1923-1919‬שלושים עולים בשנים ‪ 94 ,1931-1924‬עולים בשנים‬
                                           ‫‪ 1938-1932‬ו‪ 251-‬עולים בשנים ‪ .1945-1939‬לפי נתוני רישום התושבים שערכה מדינת‬
                                           ‫ישראל בשנת ‪ 1949‬הגיע מספר כפול של עולים ממדינות צפון אפריקה; גם מספר זה קטן‬

                                                                                                                              ‫מאוד‪.‬‬
                                           ‫אישוש להיקף המצומצם של העלייה יש גם בעובדה שהרב משאש לא התייחס לשנים‬
                                           ‫אלה ואף לא הזכיר את העלייה הגדולה בשנים ‪ ,1921-1918‬ולא רק מפני שנקרא אז‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124