Page 124 - morocco
P. 124
ח"ם סעדו! 118
מרוקו
תמונות מח" מחנה המע^יליס
בטנס שבאלג'יריה1947,
הדברים האלה מבטאים את יחסו המתנשא של היישוב בארץ כלפי העולים מצפון אפריקה,
לאו דווקא של השליח הזה .גם לאחר נובמבר 1947היו רוב העולים בעלי משפחות.
חשיבותה של ההעפלה ממרוקו :ההעפלה -קרי הניסיון של יהודים לעזוב באופן
בלתי-ליגלי ותוך סיכון אישי רב את בתיהם ואת הסביבה שעיצבה את חייהם ,כדי
לנסות להתחיל חיים חדשים בארץ ישראל -הייתה תופעה חדשה בתולדות יהדות
מרוקו .היא הייתה חדשה מבחינת ממדיה ,דרכיה ,שיטותיה ,אמצעיה ,ובמיוחד במשמעותה
בהיסטוריה של יהודי צפון אפריקה.
מארגני ההעפלה לקחו על עצמם סיכון רב ,שכן במרוקו היה הציות להוראות ולדרישות
השליט הקולוניאלי חלק ממערכת נורמטיבית מקובלת שאפשרה שמירה על הסדר
והביטחון .היהודים ,שהיו המגזר החלש באוכלוסייה ,שמרו על עיקרון זה יותר
מהמוסלמים .ההעזה והסיכון שנכרכו בהעפלה היו ,לפיכך ,ביטוי להתרסה נגד הצרפתים
ולאכזבה מאופיו של השלטון הצרפתי ומדרכו .עם זאת התקיים שיתוף פעולה בין מארגני
ההעפלה בצרפת ובצפון אפריקה לבין הצרפתים ,אשר סייעו ,וסיבותיהם עמם ,בפתרון
בעיות ארגוניות; עזרתם הייתה אחד הגורמים להצלחת ההעפלה.
במארס 1949הסתיים משא ומתן שניהלו ד"ר יעקב )ז'אק( גרשוני ,נציג הסוכנות,
ואלפונס ז'ואן ,הנציב הצרפתי במרוקו .שני הצדדים הבינו כי רק באמצעות הסכם להסדרת
העלייה ולבקרתה אפשר יהיה להתמודד עם היקף הבריחה ממרוקו .בכך בא הקץ על
העלייה הבלתי-ליגלית של יהודי מרוקו .בפרספקטיבה היסטורית אפשר לומר כי הייתה
זו תקופת העלייה הגדולה הראשונה של יהודי מרוקו ,ובה עוצבו דפוסי העלייה המבוקרת
)כלומר עלייה שעברה תהליך של מיון( ,ובמידה לא מעטה גם דפוסי העלייה החשאית.
יהודי מרוקו שעלו בשתי האניות הראשונות הגיעו למחנות המעצר הבריטיים בקפריסין.
המפגש בינם לבין המעפילים מאירופה היה טראומטי ,ובהכללה אפשר לומר כי שם
ובתקופה זו נזרעו זרעי המפגש הקשה של יהודי מרוקו עם "החברה הישראלית" המתהווה.