Page 129 - morocco
P. 129
123
מרוקו
העלייה החשאית ומבצע "יכין " ) 1956־(1965
העלייה החשאית )1956־(1961
בתקופת העצמאות של מרוקו הוטל איסור על עלייה ממנה ,היו לכך סיבות שונות :מעמדה
של מרוקו בעולם הערבי; הרצון להנהיג מעבר מסודר של השלטון מהתקופה הצרפתית
לתקופה החדשה; רצונם של אישים בתנועות פוליטיות שונות לראות ביהודים חלק מהחברה
המרוקאית; הגירת היהודים ממרוקו הייתה מתפרשת כחולשה של השלטון שאינו יכול
להבטיח את ביטחונם של היהודים; ולבסוף ,אין להתעלם מיחסו המיוחד של המלך
מחמד החמישי כלפי היהודים— הוא ראה את עצמו כמגינם העיקרי והם העריצו אותו,
המאפיין המרכזי של התקופה הוא אי הוודאות שבה חיה הקהילה היהודית באשר
למגמותיה של מרוקו בכלל וביחס ליהודיה בפרט ,במרוצת השנים ,ככל שהתבררו מגמותיו
של השלטון המרוקאי ,גברה תחושתם של רבים מהיהודים כי עליהם להגר ,מאפיין אחר
של התקופה הוא המקום שהיה לנציגי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים בחיי הקהילה
היהודית ,המוסד פעל בשני מישורים :ארגון העלייה לארץ ופעילות מודיעין ,כדי לעמוד
במשימות שנטל על עצמו נערך המוסד בחמש שלוחות )ההגנה העצמית ,המודיעין ,תנועות
הנוער ,העורף הציבורי והעלייה( ,אנשי המוסד במרוקו קיבלו הנחיות ממטה המוסד
בפריס ,שכונה "המסגרת" וחלש על הפעילות בצפון אפריקה ,מפקדי המסגרת בתקופה זו
היו שלמה חביליו ואפרים רונאל ,למוסד היו עשרות שליחים שפעלו במקביל ,והוא נעזר
ברמות שונות ביהודים ,באנשי שטח ובבכירים בקהילה ,שסללו נתיבים אל השלטונות
ויצרו אווירה נוחה יחסית לפעילות המוסד,
העלייה הייתה מצומצמת לעומת התקופה הקודמת ,אך הבעיות שאתן נאלצו מארגני
העלייה להתמודד היו רבות ,קשות ומגוונות יותר ,עד טביעת הספינה "אגוז" )בינואר
(1961עלו בחשאי כ 20,000-יהודים; זהו מספר לא קטן ,בהתחשב בתנאים הקשים של
העלייה בתקופה זו ,בשנים 1961-1956עלו ממרוקו לישראל 26,279יהודים ,ההפרש בין
המספרים נובע מכך שחלק מן היהודים יצא את מרוקו בשנת ,1956עוד קודם העצמאות,
וחלקם ניצל את תקופת המעבר ש"בין השמשות" ויצא לצרפת ,כמו כן יש להחסיר את
מספר היהודים שיצאו לאחר טביעת הספינה "אגוז" )מינואר 1961עד סוף השנה(,
היקף העלייה בשנים אלה דמה להיקפה בתקופת העלייה הבלתי-ליגלית ,בשנים 1947
,1949על אף ההבדלים בין שתי התקופות ,בתקופה הראשונה הייתה היציאה ממרוקו
קלה יחסית והכניסה לארץ קשה— ובתקופה זו הייתה היציאה קשה מאוד אך לא היה
קושי להיכנס למדינת ישראל ,בתקופה הראשונה כמעט
שלא היו אמצעים למארגני ההעפלה— ובתקופה זו
היה מספר השליחים גדול והאמצעים היו רבים יחסית,
בתקופת ההעפלה הגיעו רוב העולים בכוחות עצמם
לאלג'יריה ,ללא הכוונת האחראים להעפלה —
ובתקופת העלייה החשאית בחר המוסד את מועדי
העלייה ,עסק בארגונה ,הסיע את העולים לנקודת
ההברחה והביא אותם לחוף מבטחים בגיברלטר או
במרסיי ,ולבסוף ,חלקם של הפעילים המקומיים
במרוקו בתקופת ההעפלה היה קטן ,יחסית —
ובתקופת העלייה החשאית היה חלקם חשוב ומרכזי,