Page 133 - morocco
P. 133
עליית יהודי מרוקו -שלבים ומאפ"נים 127
מרוקו
נתונים שעיבד שמחה אחרונ' ,מעובד העלייה שוב באזורי קזבלנקה ,מראכש
מחלקת העלייה והמוסד בעריס,על עליית ותאזה ,ממנה יצאו כארבעים אחוז מיהודי
האזור .על פי נתוני המוסד חיו במרוקו
יהודי מרוקו ב"מב\עיבין". ערב המבצע 164,216יהודים ,ובמהלכו עלו
בתמונה העליונה":יציאות 27.11.61ועד 89,742יהודים 3,193 :בשלהי ,1961
33,628בשנת 37,078 ,1962בשנת 1963
."1.1.63 ו 15,843-בשנת .1964בשנים 1963-1961
בתמונה התחתונה :מימין",אחוז היוצאים עלו 45אחוז מכלל יהודי מרוקו; העולים
מאזורי מרוקו"; משמאל",אחוז הרשומים בשנת 1964היוו 5.17אחוז מכלל היהודים
לעליה באזורי מרוקו1".1.63 שנותרו במרוקו בשנה זו.
מבחינת ממדיה דומה עלייה זו לעלייה
הגדולה בשנים ,1956-1949אך בהתחשב
בעובדה שמבצע "יכין" נמשך קצת יותר
משלוש שנים ,אפשר לומר כי מספר העולים
בתקופה זו היה גדול הרבה יותר .בממוצע
עלו בתקופת מבצע "יכין" 2,361עולים
מדי חודש ממרוקו לבדה; בתקופת העלייה
הגדולה היה מספר העולים הממוצע מצפון
אפריקה .1,121 -מאחר שהנתונים לשנים
1951-1949מתייחסים לכל צפון אפריקה,
ברור שממוצע העלייה החודשי היה קטן
יותר.
אך ההבדל המספרי אינו ההבדל היחיד
בין שתי התקופות .שכן ,מבצע "יכין" נועד
להוציא את כל יהודי מרוקו ,ולכן לא
הייתה סלקציה בעלייה ,בניגוד לתקופת
העלייה הגדולה .גם דרכי העלייה היו
שונות :במבצע "יכין" יצאו העולים באניות
ובמטוסים ללא הכנה ,ובעלייה הגדולה הם
נאלצו לעבור תחנות ושלבים שונים קודם
לעלייתם .ולבסוף ,עולי מבצע "יכין" נקלטו
ללא ההדים הצורמים שליוו את קליטת
העלייה בשנות החמישים.
מעבר לחשיבות הדמוגרפית הייתה למבצע גם חשיבות מדינית .בתקופה זו החל שיתוף
פעולה מודיעיני ומדיני וחשאי בין ישראל לבין מרוקו .שיתוף הפעולה היה עמוק מאוד.
כך העריך זאת מאיר עמית ,ראש המוסד בשנים :1968-1963
] [...עליית יהודי מרוקו לישראל הייתה הנושא הראשון והחשוב שבו עסק "המוסד" .זו
הייתה החוליה הראשונה בשרשרת הקשרים שנרקמו במרוצת השנים עם מדינה זו,
קשרים של שיתוף פעולה הדוק בנושאים חיוניים רבים ,אשר על רובם עדיין אי אפשר
לכתוב.
מ' עמית ,ראש בראש -מבט אישי על אירועים גדולים ופרשיות עלומות ,אור
יהודה ,1999עמ' .145