Page 137 - morocco
P. 137

‫החינוך ‪31‬ו‬

 ‫מרוקו‬

                                       ‫המורה בכי"ח נהנה מיוקרה רבה‪ :‬הוא היה‬

                                       ‫בעל סמכות‪ ,‬מחנך‪ ,‬מעין עובד סוציאלי‬

                                       ‫קהילתי שלעתים קרובות הוזמן ליישב‬

                                       ‫סכסוכים פנים קהילתיים‪ ,‬וכן שימש איש קשר‬

                                       ‫בין הקהילה ובין הקונסולים האירופיים‪,‬‬

                                       ‫כאשר היו המוסלמים פוגעים ביהודים‬

                                       ‫ומציקים להם‪ .‬מורי כי"ח לא לימדו מקצועות‬

                                       ‫יהודיים בגלל חינוכם החילוני‪ .‬עם זאת הם‬

                                       ‫חששו כי המונופול של המורים‪-‬הרבנים‪,‬‬

                                       ‫שלימדו מקצועות אלה בבתי הספר שלהם‬

                                       ‫ובתלמודי התורה‪ ,‬יפגע ברמתו ובאיכותו של‬

                                       ‫החינוך שהציעה כי"ח‪ .‬המורים‪-‬הרבנים נחשבו‬

                                       ‫נחותים בקהילותיהם; הם לא קיבלו הכשרה‬

                                       ‫פורמלית בישיבה או במוסד דתי מקביל‪,‬‬

‫שכרם היה נמוך מאוד ולהשלמת פרנסתם סגל המוריםשל בית הספר של כי"ח בתיטואן‪925,‬ו לערך‪ .‬מימין ומשמאל יושבים המורים‬
                                                        ‫נאלצו לעסוק גם במסחר ובעבודות אחרות‪ .‬לעברית בלבוש מסורתי‬

                                       ‫ראשי כי"ח בצרפת סירבו לפטרם מפני ששאפו‬

                                       ‫לשמור על יחסים תקינים עם הקהילות‬

                                       ‫במרוקו ולחזק את הרשת החינוכית‪ ,‬שהלכה‬

                                       ‫והתרחבה‪ .‬העסקתם של המורים‪-‬הרבנים‬

                                       ‫העניקה לבתי הספר של הרשת צביון של שילוב‬

                                       ‫חינוך מודרני עם חינוך מסורתי‪.‬‬

                                       ‫במאה התשע‪-‬עשרה ראו היהודים בחינוך‬

                                       ‫המודרני בכלל‪ ,‬והצרפתי בפרט‪ ,‬אמצעי‬

                                       ‫להשתחרר ממעמדם המשפטי‪-‬הפוליטי‬

                                       ‫כד'מים ומחייהם במלאח‪ .‬חלקם שלח את‬

                                       ‫ילדיו לבתי ספר קונסולריים‪ ,‬שם הם למדו‬

                                       ‫חינם ורכשו מקצוע‪ .‬יהודים אמידים שלחו את‬

                                       ‫בניהם ובנותיהם למיסיון ושילמו שכר לימוד‪,‬‬

                                       ‫משום שרמת החינוך בו נחשבה גבוהה‪ .‬עם‬

‫תמונת מחזור של בוגרי בית סער של כי"ח‪,‬‬                                              ‫הסתעפותה של רשת כי"ח נחלשה השפעת‬
    ‫מכנאס‪,‬ו‪92‬ו‪ .‬במרכז יושב הרבשלום‬     ‫המיסיון בקרב היהודים העירוניים‪ .‬רוב רבני מרוקו הגיב בחיוב להקמת בתי הספר של‬
   ‫משאש ז"ל‪,‬מי שכיהן כרבה הראשי של‬     ‫כי"ח‪ ,‬מפני שהבין כי בעידן החדש יש לרכוש חינוך אירופי נוסף על זה המסורתי‪ .‬חלקם‬
            ‫ירושלים ונעטר בשנת ‪2003‬‬    ‫אף שלח את בניו ללמוד במוסדות המודרניים שהיו בחסות אירופית זרה‪ ,‬בעיקר לכי"ח‪,‬‬

                                       ‫ואימץ את הסיסמה "חציו לכם וחציו לה'"‪ ,‬שפירושה היה כי מורי כי"ח ישקיעו בחינוך‬

                                       ‫תורני ככל האפשר )חציו לה'"(‪ ,‬אך יעסקו גם בהשכלה מודרנית מגוונת )"חציו לכם" ‪-‬‬

                                       ‫למורים(‪.‬‬

                                       ‫ואמנם‪ ,‬הודות לחינוך הרבגוני שקיבלו התלמידים היהודים בכי"ח‪ ,‬בבתי הספר‬

                                       ‫הקונסולריים ובמוסדות המיסיון‪ ,‬הם יכלו לפעול בשירות האינטרסים של המעצמות‬

                                       ‫הקולוניאליות בכלל ושל צרפת בפרט‪ .‬בוגרי המוסדות האלה היו עילית חברתית שכללה‬

                                       ‫גברים ונשים אשר עסקו בהוראה‪ ,‬במסחר‪ ,‬במקצועות חופשיים‪ ,‬בעיתונות בשפות‬

                                       ‫אירופיות‪ ,‬בבנקאות ובפקידות במינהל הקולוניאלי‪.‬‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142