Page 21 - morocco
P. 21

‫מרוקו ויהודיה ‪15‬‬

 ‫מרוקו‬

                            ‫פרוטקטורט‬          ‫נוסף על ההשפעה התרבותית הצרפתית ניכרה גם השפעה אנגלית ‪ -‬בית הספר האנגלי‬
                                               ‫במוגאדור היה ממוסדות החינוך הנודעים ‪ -‬והשפעות שמקורן במרכז אירופה ובמזרחה‪.‬‬
‫משטר חסות‪ .‬משטר שבו נטלה מעצמה‬                 ‫השפעות אלה הביאו לצמיחת תנועת השכלה צנועה‪ ,‬שהתמקדה בחידוש הספרות העברית‪.‬‬
‫אירופית תחת חסותה )‪ (protection‬מדינה‬           ‫נושאה היה חוג מצומצם של משכילים‪ ,‬אשר עקב אחר ההתפתחות התרבותית והמדינית‬
‫מסוימת‪ ,‬מבלי לבטל רשמית את ריבונותם של‬         ‫של יהודי אירופה ואמריקה‪ .‬לגורמים אלה יש להוסיף את הופעתן של האגודות הציוניות‬
‫שליטיה הקודמים‪ .‬לרוב הפכו השליטים‬              ‫הראשונות‪ ,‬תחילה בקהילות החוף‪ ,‬אשר כבר נחשפו לתמורות רבות‪ ,‬ולאחר מכן בערים‬
‫המקומיים לעושי דברם של נציגי השלטון‬            ‫בפנים הארץ‪ :‬מוגאדור ותיטואן ב‪ ,1900-‬סאפי ב‪ ,1903-‬פאס ב‪ ,1908-‬מכנאס ומראכש‬
‫האירופי‪ .‬הצרפתים הנהיגו משטר חסות גם‬
‫בתוניסיה; נותנת החסות התחייבה לקדם את‬                                                               ‫ערב מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫המדינה מבחינה חומרית‪ ,‬חברתית ותרבותית‪.‬‬
‫לאחר מלחמת העולם הראשונה החליפה שיטת‬                    ‫מכינון מש טר החסות ועד ערב מלחמת העולם השנייה‬

                   ‫המנדט את משטר החסות‪.‬‬                                              ‫)‪ 1912‬־‪(1939‬‬

                ‫הובר ליוטה )‪1854‬־‪(1934‬‬                                                                  ‫המעמד המשפטי וארגון הקהילה‬

‫הנציב העליון הראשון של צרפת במרוקו‬             ‫בתקופה הקולוניאלית היה מעמדם החוקי של היהודים שווה לזה של שכניהם המוסלמים‪,‬‬
‫)‪ ,(1925-1912‬ממעצביה של מרוקו המודרנית‪.‬‬        ‫אולם היהודים שיתפו פעולה עם השלטון הקולוניאלי הצרפתי‪ ,‬והשתדלו לאמץ את התרבות‬
‫בשנת ‪ 1873‬החל ללמוד במכללה הצבאית‬              ‫הצרפתית ואת שפתה‪ .‬רבים מהם קיוו לזכות באזרחות צרפתית‪ ,‬בדומה לאחיהם‬
‫היוקרתית סן סיר; שירת בהודו‪-‬סין )‪­1894‬‬         ‫באלג'יריה‪ ,‬שקיבלו אזרחות צרפתית בשנת‪ ,1870‬ולחלק מיהודי תוניסיה‪ ,‬שקיבלו אזרחות‬
‫‪ ,(1897‬במדגסקר )‪ (1902-1897‬ובאלג'יריה‬          ‫החל משנת ‪ .1911‬צרפת סירבה בתוקף לשנות את מעמדם האזרחי של יהודי מרוקו‪,‬‬
‫)‪ .(1910-1906‬במלחמת העולם הראשונה כיהן‬         ‫למרות לחצי ארגונים יהודיים‪ .‬בין היתר עשתה כך מתוך התחשבות במשטר החסות‬
‫כמה חודשים )דצמבר ‪ - 1916‬מאי ‪ (1917‬כשר‬         ‫)פרוטקטורט(‪ ,‬אשר מנע ממנה לחולל שינויים מדיניים קיצוניים במרוקו‪ .‬אין ספק‬
‫המלחמה‪ .‬חבר האקדמיה הצרפתית משנת‬               ‫שהסולטאן היה מקבל בעין לא יפה את אובדן השליטה המשפטית על חלק מנתיניו‪.‬‬
‫‪ .1912‬הועלה לדרגת מרשל בשנת ‪.1921‬‬              ‫לשיקולים אלה נוסף רצונו של המרשל ליוטה‪ ,‬הנציב העליון של צרפת במרוקו‪ ,‬לשלב את‬
‫בשירותו בצבא ובארצות השונות צבר ניסיון‬         ‫הקהילות היהודיות במסגרת הארגון הכללי של הממלכה‪ .‬במסגרת תכניותיו אלה הוא‬
‫צבאי ומינהלי רב‪ .‬המרשל ליוטה עיצב את‬           ‫לא יכול היה להתיר התבדלות יהודית‪ ,‬אפילו אם היה בכך כדי להפר את עקרון האוטונומיה‬
‫דרכה של צרפת במרוקו ואת יחסה אל יהודי‬
                                                                       ‫המשפטית של הקהילה היהודית‪ ,‬כמקובל בארצות האסלאם‪.‬‬
                                       ‫מרוקו‪.‬‬

‫משמר הכבוד של סולטאן מרוקו‪;1915,‬‬
   ‫יהודים עומדים על המר פסת)ברקע(‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26