Page 24 - morocco

‫מיכאל אביטבול‪18‬‬

‫מרוקו‬

‫יחסי היהודים והמוסלמים‬ ‫הבונים החופשיים‬

‫המצב הקולוניאלי‪ ,‬אשר יצר מתחים חברתיים ופוליטיים רבים‪ ,‬פגע גם ביחסי היהודים‬ ‫תנועה הומניטרית ליברלית שלה לשכות ברחבי‬
‫ושכניהם המוסלמים‪ .‬הפערים וההבדלים בין המרכיבים האתניים והדתיים השונים של‬ ‫העולם‪ .‬מקורה באגודות הבנאים בימי הביניים‬
‫באירופה‪ ,‬ומהמאה השבע‪-‬עשרה הצטרפו‬
‫החברה העמיקו‪ ,‬ומרקם היחסים שבין היהודים והמוסלמים נפגע אנושות‪.‬‬ ‫אליה גם מי שאינם בנאים‪ .‬הדגש המרכזי‬
‫בניגוד ליהודים‪ ,‬התייחסו המוסלמים להשתלטות הצרפתית כאל טרגדיה לאומית‪,‬‬ ‫בפעילותה הוא מוסרי‪ .‬חבריה מעלים על נס‬
‫ופירשו את ההתבוללות היהודית כאילו הם מעדיפים את השלטון הנוצרי על פני השלטון‬ ‫עשיית מעשי חסד ואהבת הזולת בהסתר‬
‫המוסלמי‪ .‬מכאן ואילך נפרדו היהודים מהמוסלמים ונוצרו שני עולמות שונים זה מזה‬ ‫ומכבדים את חופש הדת‪ .‬התנועה מאורגנת‬
‫ומרוחקים פוליטית ותרבותית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לא היו היהודים ערים לתסיסה האינטלקטואלית‬ ‫וממודרת‪ ,‬והפגישות בה טקסיות‪ .‬חבריה‬
‫הנרחבת של החוגים המוסלמיים הרפורמיסטיים‪ ,‬על השלכותיה המדיניות‪ .‬מפעילות זו‬
‫צמחו בשנות השלושים ניצני התנועה הלאומית‪ ,‬אשר הייתה ספוגה בסמלים מוסלמיים‪,‬‬ ‫חייבים בשמירת סודיות פגישותיהם‪.‬‬
‫ולפיכך לא היה בה מקום להשתתפות יהודית‪ .‬היא הצטיירה בעיני היהודים כתנועה‬
‫להגנת האסלאם יותר מאשר כתנועת שחרור לאומי‪ .‬המפלגה הקומוניסטית ולשכות‬ ‫לאון בלום )‪1872‬־‪(1950‬‬
‫ספורות של הבונים החופשיים היו ההתארגנויות היחידות שאפשרו מפגש כלשהו בין בני‬
‫מדינאי צרפתי יהודי! ראש ממשלת צרפת‬
‫דתות שונות‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1937-1936‬ובשנים ‪ .1947-1946‬משנת‬
‫בתחילת שנות השלושים חלה הידרדרות מסוימת ביחסי היהודים והמוסלמים בערים‬ ‫‪ 1919‬עמד בראש המפלגה הסוציאליסטית‬
‫הגדולות‪ .‬הסיבות לכך היו חיצוניות בעיקרן‪ :‬העימות היהודי־הערבי בארץ ישראל‪ ,‬השפעת‬ ‫הצרפתית‪ .‬בשנת ‪ 1934‬הרכיב את "החזית‬
‫התעמולה הפאשיסטית האיטלקית והגרמנית על האוכלוסייה המוסלמית‪ ,‬השפעת המשבר‬ ‫העממית"‪ ,‬גוש של מפלגות שמאל‪ ,‬שמטעמו‬
‫העולמי וכן פעילותם של ארגוני הימין הקיצוני הצרפתי‪ ,‬אשר ביטאו באופן חופשי דעות‬ ‫נבחר לראש הממשלה הסוציאליסטי )והיהודי(‬
‫הראשון בצרפת‪ .‬במלחמת העולם השנייה היה‬
‫אנטישמיות לאחר שב־‪ 1936‬נבחר היהודי לאון בלום לראש ממשלת צרפת‪.‬‬ ‫ממתנגדי משטר וישי בצרפת‪ ,‬ואף שהה במחנה‬
‫הקונגרס האסלאמי‪ ,‬אשר התקיים בירושלים ב־‪ ,1931‬ציין תפנית מכרעת ביחסי‬ ‫ריכוז בשנים ‪ .1945-1942‬היה מאוהדי הרעיון‬
‫היהודים והמוסלמים במרוקו‪ .‬תפנית זו באה לידי ביטוי בשורה של תקריות בקזבלנקה‪,‬‬
‫בטנג'יר‪ ,‬ברבאט ובאלקסר‪ .‬תקריות אלה נסקרו בהרחבה בעיתון היהודי ‪L'AvenirIllustre‬‬ ‫הציוני‪.‬‬
‫)העתיד המצויר(‪ ,‬שיצא לאור בקזבלנקה‪ ,‬ובעיתונות המוסלמית המקומית‪ .‬עיתונות זו‬
‫הושפעה רבות מהוועד הסורי הפלשתיני )גוף לאומי שפעל בסוריה( של האמיר הדרוזי‬ ‫הקונגרס האסלאמי בירושלים‬
‫שביב ארסלאן‪ ,‬אשר ניסה ממקום מושבו בז'נבה לטוות חוטים לתסיסה כלל־ערבית‬
‫במגרב‪ .‬תוך עירוב טענות אנטי־ציוניות ואנטי‪-‬יהודיות‪ ,‬האשימו עמיתיו של שכיב ארסלאן‬ ‫כינוס של נציגי תנועות לאומיות ערביות‪,‬‬
‫— עבד אלחליל טורס‪ ,‬עבד אלסלאם בנה‪ ,‬מחמד אלוזאני ומאכי אלנאסרי— את צרפת‬ ‫שהתקיים בדצמבר ‪ 1931‬בירושלים ביוזמתו‬
‫באמנציפציה של יהודי מרוקו‪ ,‬שהתבטאה בהעדפת החינוך היהודי ובהענקת חופש פעולה‬ ‫של המופתי חאג' אמין אלחסיני‪ ,‬כחלק‬
‫מהפעילות הכלל‪-‬ערבית שניהל לאחר‬
‫לארגונים הציוניים‪ .‬זו הייתה בעיניהם הפרה חמורה של הסכם החסות‪.‬‬ ‫מאורעות ‪ .1929‬הכינוס נמשך עשרה ימים‬
‫גם התעמולה הגרמנית מצדה לא חסכה במאמצים להתסיס את הרוחות לאחר השתלטות‬ ‫ובמהלכו התקבלו החלטות רבות; לקיים‬
‫הגנרל פרנקו על ספרד‪ .‬לצד האשמות שונות הפיצה התעמולה הנאצית שמועות כי שלטונות‬ ‫כינוסים כלל‪-‬אסלאמיים אחת לשנתיים‪,‬‬
‫צרפת העניקו מקלט למאות פליטים יהודים גרמנים במרוקו ובאלג'יריה‪ .‬לתעמולה זו‬ ‫לקבוע נציגויות של הקונגרס בארצות‬
‫הייתה השפעה מצטברת על חלק מהאוכלוסייה המוסלמית‪ ,‬אשר ממילא נטר טינה ליהודים‬ ‫המוסלמיות‪ ,‬להקים מסגרות חינוך ולטפל‬
‫בהצלת האדמות הערביות‪ .‬המופתי נבחר‬
‫מסיבות מסורתיות‪.‬‬
‫ל"נשיא הקונגרס האסלאמי הכללי"‪.‬‬
‫ממלחמת העולם השנייה עד קבלת העצמאות )‪ 1939‬־‪(1956‬‬
‫שכיב ארסלאן )‪1869‬־‪(1945‬‬
‫מלחמת העולם השנייה ציינה תפנית מכרעת בתולדות יהודי מרוקו‪ .‬יהודים התמודדו עם‬
‫צעדים אנטי‪-‬יהודיים נוקשים )חוקי וישי( אשר הטיל עליהם משטר וישי‪ .‬נאמנו המושבע‬ ‫בן למשפחה דרוזית חשובה בלבנון‪ ,‬מנושאות‬
‫דגל המאבק בכיבוש הצרפתי של לבנון‪ .‬עד‬
‫של המרשל פטן‪ ,‬הנציב העליון נוגס‪ ,‬אכף אותם במרוקו‪.‬‬ ‫מלחמת העולם הראשונה היה שכיב ואלי‬
‫מה הייתה עמדתו של מחמד החמישי בשנים הללו? כשליטה של מדינה הנתונה תחת‬ ‫)מושל מחוז( במינהל האימפריה העות'מאנית‪.‬‬
‫לאחר המלחמה היה פעיל בתנועה הפאן‪-‬‬
‫אסלאמית‪ .‬במקום מושבו בז'נבה הוציא‬
‫לאור את השבועון ‪) La Nation Arabe‬האומה‬
‫הערבית(‪ .‬בתקופה זו היה מקורב למדינות‬
‫הציר והטיף לעולם הערבי לשתף אתן פעולה‪.‬‬