Page 26 - morocco
P. 26
מיכאל אביטבול20
מרוקו
עצמאותה של מרוקו" ,בשלמותה הלאומית בחסות הוד מלכותו סידי מחמד בן יוסף". סידי מחמד בן יוסוף )1910־(1961
בעצומה זו הכריזה המפלגה ,אשר חרטה על דגלה את ה"זיקה לאסלאם ,לשפה הערבית
ונאמנות למלוכה" ,גם על רצונה בכינון "מלוכה דמוקרטית וחוקתית ,אשר תבטיח לכל מוכר במחמד החמישי ,מלך מרוקו בשנים
.1961-1927למרות ניסיונו המדיני הדל גילה
אחד את החרות הדמוקרטית והאישית ובין היתר את חופש האמונה". חוש מדיני מפותח שסייע לו לקדם את ארצו
כך החל מאבקה של מרוקו לעצמאות .ל"יריית פתיחה" זו של אלאסתקלאל הגיב לעצמאות מלאה בשנת .1956מחמד החמישי
הנציב העליון במעצר מנהיגי המפלגה במרוקו ,ובהפעלת לחצים כבדים על הסולטאן הניח את היסודות למרוקו המודרנית .היהודים
שיסיר את תמיכתו מהתנועה הלאומית .צעדיו עוררו הפגנות אלימות במקומות רבים,
שדוכאו ביד קשה בידי המשטרה והצבא הצרפתיים ,וגרמו עשרות הרוגים בפאס ראו בו מנהיג קשוב לבעיותיהם ומגינם.
ובקזבלנקה לבדן. תמונת סידי מחמד בן יוסוף ,אוגוסט ,1926
הסולטאן ,שזועזע עמוקות מן ההתפרצויות הללו ,אשר הצבא והמשטרה הצרפתיים בשער העיתון העתיד המצויר
נטלו בהן חלק ,לא הסתיר את אהדתו ללאומנים .וכך השמיט בכוונה ,בנאום שנשא
בשנת 1947בטנג'יר ,את השבח המסורתי למפעל הצרפתי במרוקו ,הרחיב את הדיבור על
זהותה הערבית המוסלמית של מרוקו ובירך על הקמת הליגה הערבית.
בעקבות עלבון צורב זה מינתה צרפת לנציב עליון את המרשל אלפונס ז'ואן ,שנודע
במדיניותו התקיפה ,אך גם הוא לא הביא לשיפור המצב .אדרבה ,פעולותיו וחוסר תבונתו
השפיעו על הידרדרות המצב ,והמשבר בין הסולטאן לבין הממשל הצרפתי הפך לעימות
גלוי.
ב 8-בדצמבר 1953פיזרו השלטונות את אלאסתקלאל ואסרו את מנהיגיה .תשעה
חודשים לאחר מכן ,ב 20-באוגוסט ,1954הוגלה הסולטאן מחמד בן יוסוף למדגסקר,
בהתאם לתכנית אשר הצרפתים הגו במשך חודשים ,בשיתופו של הגלאוי )ראש שבט,
מעין מושל אזור( של מראכש ,ושל מחמד בן ערפה ,הסולטאן הממונה החדש.
הצהרת הסולטאן מחמד החמישי 23 ,במאי 1948
לד ע ת כי יהודי מ רו קו ,ש ה ש תק עו ל פני מ או ת שני ם בארץ הז א ת ל עמנו הנ די ב !
שהעניקה להם את חסותה ,ונהגה בהם כמארחת מסבירת פני ם,
ושהעידו הל ת מי כ ת ם לל א סייג בכס ה מלכו ת ה מרוקאי ,שונים מ תוק ף השליחו ת שהאל הכל יכול ה פ קי ד בידינו ל שמור על ה אינ ט ר סי ם
ה ם מהיהודים ה עקו רים שפנו מכל ק צו ת תבל ל עבר פל ש תין בכוונ ה שלכם ,אנו מפני ם אליכ ם א ת המסר הנוכחי כדי שתכבדו ותשמרו א ת
להשתלט עליה שלא בצדק ובשרירות לב ,אנו מצווים גם לנתיננו תוכנו ,זה כמה ימים שפרצה המלחמה בפל שתין ,ארץ קדו שה ,לאחר
היהודים שלא ל שכוח שהם מרוקאים אשר חיים תחת חסותנו וכי שה ע ר בי ם נוא שו מ ל ש כנ ע א ת ה ציוני ם לוו ת ר על הר עיון ל ה ש ת ל ט על
בהזדמנויות שונות זכו להגנ ה הטובה ביותר מצדנו הל האינטרסים הארץ הזו ולגר ש מ מנ ה א ת תו שביה ,ה מ דינו ת ה ח ב רו ת ב ליג ה ה ע ר בי ת
ו הזכויו ת של הם ,ל פי כ ך ה ם צ רי כי ם ל הי מנ ע מכל מ עשה שיש בו מצאו עצמן מחויבות לפלו ש לפל שתין הקדו שה כדי להגן הל תו שביה
כדי לתמוך ב תו ק פנו ת הציונית או להפגין סולידריו ת כלפיהם, ולמגר א ת ה תו ק פנו ת הבלתי מוצדקת של הציונים ,באשר לנו,
מ שום שבכך ה ם י פ ג עו בז כויו ת ה מיו ח דו ת המו ע נ קו ת ל ה ם כ ש ם בהצהירנו שאנו תו מכים בלב ונפ ש בשליטי הרב ובראשי הממ שלות
שי פ ג עו ב אז ר חו ת ם ה מ רו ק אי ת ,אנו ס מו כי ם ו ב טו חי ם ש א ת ם, של הם ,כפי שהוד ענו ל ה ם ,אנו מא שרים א ת הצ הרתם במלואה לאמור
ה מ רו ק אי ם כ ו ל כ ם ,ל ל א יו צ א מן הכל ל ,תי הנו ב חיו ב ל ק רי א תנו זו שאין בכוונ ת הערבים להר ע ליהודים וכי אין הערבים רואים בהם
כך שהסדר הציבורי ב מולד ת היקר ה שלנו יכובד ויי שמר ,מי יי תן אוי בי ם ,מ ט ר ת ם הי חיד ה הי א ל הגן על ' ה ק ב ל ה הרא שונה' של ה א ס ל א ם
שאלוהים ידאג לשמור הל גורלנו וגורלם ,הוא המורה הטוב ביותר ]ירו שלים[ ולה שיב הל כנו א ת ה שלום ו ה צדק ל ארץ הקוד ש תוך שמירה
הל המו עד שהו ע נ ק ד ר ך ק ב ע לי הו די ם מאז הכיבו ש ה מו ס ל מי ,מ סי כ ה
ומה טוב הוא כמגן, וו אנו מ צווי ם לנ תינינו ה מו ס ל מי ם של א להיגרר ל ה ס ת ה ב ע ק בו ת
ח' סעדון'",המרכיב הפלשתיני' בהתפרצויות אלימות בין יהודים מ עשיהם של הי הו די ם כנג ד א חי ה ם ה ע ר ביי ם ב פ ל ש תין ,ו ל א ל ב צע
לבין מוסלמים בארצות האסלאם" ,פ ע מי ם) 63 ,תשנ"ה(,עמ' מ עשה כל שהוא ה עלול לשבש א ת הסדר ובטחון הציבור ,הם צריכי ם
.119-118