Page 236 - morocco
P. 236
שלום צבר230
מרוקו
חינוך ובר מצווה אצלנו בגבר טודרא
בשנות גידולו של הילד ,לפני שהגיע למצוות ,התקיימו כמה טקסים סמליים .התספורת סובול מב לב ם :
הראשונה נערכה לתינוק בהגיעו לגיל תשעה חודשים ,בטקס חגיגי שהתקיים בדרך כלל
ליד קבר צדיק שלמשפחה היה קשר אליו .משפחות שחששו מעין הרע ערכו טקס זה להן וציבור :שלמה בר
בצנעא וללא חגיגה; לעתים אף נהגו לשקול את השיער ולתת את תמורתו כצדקה .בגיל
חמש או שש נערך טקס נישואין סמלי בחג השבועות בין ילד-חתן וילדה-כלה ©על פי אצלנו בכפר טודרא
המסורת נערך בחג זה טקס נישואין סמלי בין עם ישראל והתורה( .אולם מעבר לסמליות שבלב הרי האטלס
זו קוים הטקס כדי לבלבל את המזיקים-השדים ולשמור על הילדים עד הגיעם לגיל חופה
היו לו ק הי ם א ת הילד
אמיתי. שהגיע לגיל המש
תנאי הלימוד ב"חדר" היו קשים .הילדים ישבו על הרצפה ,ועונשים גופניים על התנהגות
לא ראויה או על אי הכנת שיעורים היו תופעה מקובלת .בעבר נהגו במנהג המוכר גם כ ת־ פרהים עו שים לו
מיהדות אשכנז בימי הביניים :כשהילד הגיע לגיל שנתיים או שלוש לקחוהו הוריו למלמד אצלנו בכפר טודרא
ונטלו עמם גם דברי מתיקה וקערית דבש .המלמד הושיב את הילד בחיקו ,כתב לו
אותיות על לוח עץ וציפה אותו בדבש .לאחר מכן הוא קרא בקול ובהטעמה את האותיות, כתר בראש מלבי שים לו
והילד חזר עליהן בקול וליקק את הדבש מעליהן .כל הילדים האחרים שנכחו באירוע שהגיע לגיל המש
פצחו בשירת "מה טובו אהליך יעקב" ואכלו מן הממתקים .כך זכר הפעוט את המפגש כל הילדים ברהוב
הראשון עם הלימוד והעברית כחוויה נעימה ומתוקה. הגיגה גדולה עורכים לו
בניגוד למרבית הקהילות האחרות בארצות האסלאם ,כשהגיע הנער למצוות נהגו שהגיע לגיל המש
לקיים שורה של אירועים חגיגיים ולהכין עבורו חפצים מיוחדים .במהלך ההכנות לחגיגות
למד הנער ךרוש מתאים ,הוריו הזמינו חייט שיתפור לו חליפה והכינו מזונות ומיני אצלנו בכפר טודרא
מתיקה ליום החגיגי .חגיגות אלה נערכו לאו דווקא כשהגיע לגיל שלוש-עשרה ,אלא
ואז א ת התן השמהה
טקס בר מצוה של מאיר שהגיע לגיל המש
ושלמה ויצמן ,קזבלנקה,
.1940בני המצווה אצלנו בכפר טודרא
מחזיקים בתיקים לטלית מכניסים לבית הכנסת
ותפילין ,רקומים בזהב ו כו ת בי ם על לו ה של ע1
בדבש מאלף ועד תו
את כל האותיות בדבש
ואומרים לו הביבי ל ק ק
והיתה התורה שבפה מתוקה
כמו טעם של דבש
אצלנו בכפר טודרא
שבלב הרי האטלס
מתוך":מים נאמנים'/
תקליטור האוסף של הברירה
הטבעית
בהוצאת הד-ארצי 2002
לוחות לשינון האלף-
בית; ללוחות העץ
הידקו קלף או נ"ר
ברצועות עור או
במסמרי ברזל.
משמאל :ממראכש;
מימין :מטנג'יר .שניהם
משנות הארבעים של
המאה העשרים