Page 233 - morocco
P. 233

‫‪227‬‬

                                             ‫מעגל הח "ם‬

                                    ‫מרגע הלידה ועד הפטירה היו חייהם של יהודי מרוקו עשירים באירועים ובטקסים אשר‬
                                    ‫הוסיפו לחייהם ססגוניות וחגיגיות‪ .‬מנהגי שכניהם המוסלמים השפיעו על מנהגי‬
                                    ‫האוכלוסייה היהודית‪ ,‬לגוניה ולמרכיביה‪ .‬בהרי האטלס אפשר למצוא לצד המסורות‬
                                    ‫היהודיות יסודות השאובים ממסורות החברות הברברית והמוסלמית‪ ,‬ובערים הגדולות‪,‬‬
                                    ‫שבהן גרו מגורשי ספרד‪ ,‬אפשר להבחין ביסודות שיובאו מספרד וקיבלו צביון מיוחד‬
                                    ‫בהשפעות מקומיות‪ .‬עדיין לא נערך מחקר מקיף ומשווה על מכלול המסורות היהודיות‬
                                    ‫השונות במרוקו‪ ,‬ועל מידת השפעתה של התרבות המקומית עליהן‪ .‬בפרק זה לא נוכל‬
                                    ‫אלא לעמוד בקצרה על כמה מהמנהגים העיקריים האופייניים למעגל החיים של יהודי‬
                                    ‫מרוקו‪ ,‬הן בהרי האטלס והן בערי מרוקו הספרדית‪ .‬התיאור עוקב אחר ארבעת השלבים‬
                                    ‫הבסיסיים בחיי האדם‪ ,‬ובטקסי המעבר הקשורים בהם‪ :‬לידה וילדות‪ ,‬חניכה או כניסה‬

                                                                                  ‫לעולם המבוגרים‪ ,‬נישואין‪ ,‬ומוות וקבורה‪.‬‬

‫כ'מסה מכסף שבמרגזה דג המסמל‬                                        ‫הריון‪ ,‬לידה וברית מילה‬
     ‫כהון‪ .‬נהו חלק משרשרת שענדה‬
                                    ‫בני המשפחה והקהילה כולה ציפו בכיליון עיניים להריון הראשון של הכלות הצעירות‪.‬‬
 ‫האישה‪ .‬היו שעשו בה שימוש כקמיע‬     ‫עקרות הסבה לכלה סבל רב‪ ,‬וקרובי משפחתה עשו כל שהיה לאל ידם להתגבר על בעיה‬
       ‫המסייע להרות‪ ,‬אלג'דידה‪1918,‬‬  ‫זו‪ .‬פתגמים כגון "אישה עקרה דומה לאילן מת"‪ ,‬או "אדם ללא ילדים הוא אדם ללא‬
                                    ‫חיים"‪ ,‬משקפים את החשש מפני עקרות‪ .‬הטיפול בעקרות התבסס על אמונות עממיות‬
                                    ‫ועל פנייה לחכמים ולמרפאים עממיים‪ ,‬כגון האמונה כי עלייה לקברי קדושים ותפילות‬

                                                                                  ‫ובקשות על קבריהם יועילו בפתרון בעיות‪.‬‬
                                    ‫הריון של האישה עורר שמחה בקרב כל בני המשפחה‪ ,‬ובה בעת לווה בחששות כבדים‬
                                    ‫מפני אובדן העובר‪ .‬כנגד זה ננקטו אמצעי הגנה שונים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נמנעה אישה הרה‬
                                    ‫מלהיכנס לבית קברות‪ ,‬שמא נשמה שעוד לא מצאה את מקומה תזיק לעובר; כל מאכל‪,‬‬
                                    ‫פריט לבוש או חפץ אחר שבו חשקה בזמן ההריון סופק לה מיד‪ ,‬כדי שלא ייגרם לה סבל‬
                                    ‫העלול לפגוע גם בעובר; כן צריך היה לדאוג שהאישה המעוברת לא תבוא במגע עם בעלי‬
                                    ‫מום )שמא ידמה להם התינוק(‪ ,‬ולהימנע מלהרגיזה או להעציבה‪ ,‬שמא התינוק לא ייוולד‬

                                                                                                            ‫בריא‪ ,‬שמח ויפה‪.‬‬
                                    ‫החששות הכבדים הגיעו לשיאם בהתקרב רגע הלידה‪ .‬לידת תינוק הייתה עניין מסוכן‬
                                    ‫הן לאם ןהן לוולדה‪ .‬תנאי תברואה ירודים‪ ,‬מחלות וחוסר ידע רפואי מתאים גרמו לתמותה‬
                                    ‫של תינוקות רבים בזמן הלידה‪ .‬בארצות האסלאם הגיע לעתים מספר התינוקות שמתו‬
                                    ‫בלידה או כתוצאה מסיבוכים שונים לאחריה למחצית מכלל התינוקות שנולדו‪ ,‬ואף‬
                                    ‫יותר‪ .‬גם שלומה של האם עמד בסכנה עם כל תינוק שילדה‪ .‬בחדר הלידה ניצבו לעזרתה‬
                                    ‫מיילדות מומחיות בעבודתן )גברים‪ ,‬ובכלל זה רופאים‪ ,‬לא הורשו להיכנס לחדר היולדת‬
                                    ‫עד הדורות האחרונים ממש(‪ ,‬אך לא תמיד הן ידעו כיצד להתמודד עם סיבוכים רפואיים‬

                                                                                                               ‫בלתי‪-‬צפויים‪.‬‬
   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238