Page 73 - morocco
P. 73
היהודים בתקופה הקולוניאלית 67
מרוקו
לא רק פערי מראה חיצוני ,גודל ומכשור מפרידים בתיאורו של אטדגי בין העסקים
הקטנים של היהודים בקזבלנקה לבין העסקים בסביבה האירופית של העיר .אביו אינו
יודע קרוא וכתוב ,וכל דרכו בניהול העסק עומדת בניגוד למושגים הרציונליים והשיטתיים
המאפיינים את עקרונות המסחר המודרני .הוא "מעגל" חשבונות לטובת הלקוחות
המפגרים בתשלום חובותיהם ,אינו מנהל רישום של ההכנסות וההוצאות וכו' .דרך זו,
מדגיש אטדגי ,לא הייתה ייחודית לאביו .הוא מזהה אותה אצל רבים מבני דורו וסביבתו
של אביו ,כולל בעל הבית המוסלמי ,המוותר לעתים מזומנות על שכר הדירה שחייבת לו
משפחת אטדגי ופותח בשמחה "דף חדש" במסכת יחסיו הכלכליים עמה .אך ארמנד שייך
כבר לדור אחר .בעודו ילד היה נחוש בדעתו לנקוט שיטות חדשות לעשיית רווחים ביעילות
ובמהירות ,והשתמש לצורך זה בכישוריו החדשים ,ובראשם הידע בחשבון ובצרפתית.
הקריירה המסחרית שלו כילד החלה בתנור השכונתי ,שם היה ממונה על קבלת הקדרות
וחלוקת קבלות עליהן .עיסוק זה נחשב בזוי ,אך הוא הצליח להקנות לו יוקרה חדשה,
מפני שפנה לנשים בצרפתית ועורר כלפיו רחשי כבוד .לאחר מכן התרכז בהמצאת מכונות
מעשה בית למכירת ממתקים ופתח דוכן לממכר עוגות וממתקים בפתח חנותו של אביו.
מנבכי זיכרונו של אטדגי עולה תמונה של קשרים כלכליים הדוקים בין מוסלמים
ליהודים .חבר מוסלמי לסביבה ולעסקים ,מצטפא ,הביא לארמנד סחורה רווחית ביותר
למכירה בדוכן -חשיש; אביו העסיק פועל מוסלמי; שותפויות מזדמנות נקשרו בינו לבין
חברים ערבים והיחסים העסקיים גלשו לעתים למסיבות רעים שבהן שיחקו קלפים,
עישנו ושתו בצוותא ,והתלוצצו זה על דתו של זה .דומה שתופעה זו ,של שותפויות
כלכליות בין מוסלמים ליהודים וקשרים חברתיים על רקע זה ,אפיינו את כל המעמדות
בחברה הילידית ובאגפיה .אפשר למצוא לכך עדויות החל בבורגנות הגבוהה בערים
הישנות ,כגון פאס ,מכנאס ומראכש ,ועד השכבות הנמוכות במלאח של קזבלנקה ובכפרים
הנידחים ביותר .הקירבה התרבותית היתרגמה בסביבה הילידית ליחסים כלכליים-
חברתיים שלא היו אפשריים כלל בין יהודים מסוג זה לאירופים.
המלאכה
ראשית המאה העשרים אכה היהודים במרוקו היה גבוה .נתוני מפקד 1947למדו כי בעלי
אכה מנו 38אחוז מן האוכלוסייה היהודית המפרנסת ,ו 6.5-אחוזים מכלל בעלי
המלאכה במרוקו -יותר משיעורם באוכלוסייה.
היה זה פועל יוצא מן הסדר הכלכלי הקדם-
מודרני בארצות צפון אפריקה ,שחלוקת העבודה
הוסדרה בהן במשק המקומי ,ומלאכות חיוניות
נמסרו ליהודים כחזקה ,בעיר ובכפר .סדר זה
הבטיח פרנסה ליהודים במקצועות מסוימים ,אך
עלול היה ליצור עודף עובדים במקצועות אחרים
או לגרום מצוקה בשעת משבר מבני בתחום
המלאכות ,כפי שאכן אירע בתהליך המודרניזציה.
בתקופה הקולוניאלית לא יכולים היו אפוא בעלי
מלאכה יהודים להימנות עם עשירי החברה
היהודית ,ואנשי הג'וינט התרשמו כי מעמדם
החברתי של בעלי המלאכה נמוך מזה של
הסוחרים.