Page 77 - morocco
P. 77
היהודים בתקופה הקולוניאלית 71
מרוקו
הישן בחדש; ואילו המלאחים ההרריים באזור האטלס נותרו כפי שהיו ,כמו עצר בהם
הזמן מלכת .השוני הבולט בדמותן של נקודות היישוב ככל שהתקדם הנוסע אל פנים
הארץ ,היה בעיקרו תוצאה של פערי הפיתוח בתקופה הקולוניאלית ,ואלה לא התבטאו,
כמובן ,רק בחיצוניותם של המקומות ואנשיהם ,אלא גם במרקם היחסים ששרר בהם
בין היהודים לשכניהם.
הכפרים בהרי האטלס
נוח לפתוח את תיאור יחסי היהודים עם המוסלמים
במלאחים ההרריים ,כי שם נשמר דפוס היחסים כפי
שהתקיים לפני בוא הצרפתים .דפוס זה הושתת מצד
אחד על אמונתם העמוקה של התושבים בהבדל
הסגולי בין המוסלמים ליהודים ,שוני שאי אפשר לגשר
עליו ,אלא יש לקבלו ולהישמע לחוקים ולמנהגים
הנלווים אליו .מצד אחר הוא התבסס על חלוקה בלתי-
מעורערת של תפקידים ועבודה ,מקודשת גם היא פחות
או יותר ,שמקורה במנהג .משקיפים זרים ,שהכירו
את הפערים בין היהודים לסביבתם באירופה הקדם-
מודרנית ,התרשמו מפן בולט אחר ביחסים בהרי
האטלס ,והוא הדמיון בתרבותם של היהודים ושכניהם המלאח של טינמל באטלס ,ראשית המאה העשרי ם
המוסלמים ובתנאי חייהם.
האוכלוסייה המוסלמית בהרי האטלס הייתה ברברית ,והדמיון וכן השוני ניכרו בלבוש
ובתנאי המגורים :לא היה הבדל בין הכפר הברברי למלאח היהודי; פה ופה היו אותם
מבנים ואותם תנאי חיים .מנגד ,בלטה לעין ההפרדה בין היהודים למוסלמים :היהודים
חיו במלאחים משלהם ,שמוקמו לעתים במרחק רב מן הכפר המוסלמי.
השינויים המהירים בתקופה הקולוניאלית ,שזעזעו את יחסי היהודים והמוסלמים,
היו בעיקר בתחום הכלכלי; אך לא בהרי האטלס .הברברים היו ונשארו עובדי אדמה
ורועי צאן ,והיהודים -סוחרים ובעלי מלאכה .חלוקת העבודה הברורה גרמה לכך שכל
צד במערכת יחסים זו היה תלוי במלאכתו של הצד האחר והתקשה לתפקד בלעדיו.
ואכן ,המילה לתיאור יחסים אלה היא סימביוזה ,כלומר דו-קיום ,שבו כל צד במערכת
היחסים תלוי במשנהו .מכאן משתמעים לא רק תלות הדדית ,אלא אף אינטרס של כל צד
להגן על תפקודו של הצד האחר .התוצאה הייתה שבדרך כלל נשמרו יחסים תקינים.
בתקופה הקדם-קולוניאלית רווחה דרך חיים זו לא רק באזורי הכפר; אך בשנות
החמישים של המאה העשרים היא אפיינה רק את הכפרים ההרריים של האטלס ונקודות
יישוב קטנות ומרוחקות .ההיסטוריון הישראלי ,פרופ' חיים זאב הירשברג ,שביקר במרוקו
בשנת ,1955סיפר על אזור נידח כזה את הדברים האלה:
שאלתי לתנאי הביטחון .תמהתי ,כיצד יוצא יהודי יחידי לדרכים בסביבה שוממה
ומבודדת זו ,המרוחקת מעורקי התנועה .התשובה הפתיעה :עד כמה שזכור להם ,לא
קרה כאן שום מעשה־שוד ,וגם לא שמעו על מקרה כזה בכל האזור .תשובה דומה
שמעתי גם במקרים אחרים .ואמנם ,לאחר חקירה ממושכת בכל הסביבה העליתי ,כי
האנשים זוכרים רק מקרה רצח פלילי אחד ,שאירע בימיהם.
הירשברג ,עמ' .105פחמי יהודי ,פאס1930,