Page 81 - morocco

‫היהודים בתקופה הקולוניאלית ‪75‬‬

‫מרוקו‬

‫רוקע נחושת‪ ,‬מרוקו‪ ,‬שנות העשרים‬ ‫המלאה הייתה יהודית מסורתית‪ ,‬והם קיימו מגע רופף בלבד עם חוגים אחרים של‬
‫האוכלוסייה‪ .‬המתמערבים היו פתוחים יותר לסביבה האירופית ולמוסלמים מתמערבים‬
‫פליטים מוצאים‬ ‫בני דמותם‪ .‬היהודים בעלי המעמד המשפטי האירופי‪ ,‬למעט מהגרים עניים דוברי ערבית‬
‫מחסה בבית ספר‬
‫מאלג'יריה הסמוכה‪ ,‬שמרו על קשרים בעיקר עם המתיישבים והפקידות הצרפתית‪.‬‬
‫יהודי לאחר‬ ‫היחסים בין היהודים והמוסלמים בעיר התפתחו אפוא במסלולים שונים‪ .‬ההיסטוריה‬
‫פגיעות ביהודים‪,‬‬ ‫של תושבי המלאח העניים והמסורתיים לא הייתה‪ ,‬מבחינה זו‪ ,‬שונה משל אחיהם בעיירות‬
‫קזבלנקה‪1955 ,‬‬ ‫ובכפרים של פנים הארץ‪ .‬אלה החלו בתנועת יציאה המונית ממרוקו בשנים ‪,1956-1954‬‬
‫וכך עשו גם אנשי המגזר ה"ילידי" בקזבלנקה‪ .‬אלא שהאחרונים החלו לצאת אף לפני‬
‫אחיהם בפנים הארץ כבר בראשית גל העלייה הראשון‪ ,‬ב‪ .1947-‬המהגרים היהודים העניים‬
‫בקזבלנקה כרעו תחת תנאי המצוקה בעיר‪ ,‬שהייתה נקודת הסיום של תנועת ההגירה‬

‫הפנימית‪ ,‬ולכן היו נכונים יותר להיענות לקריאת הציונות‪.‬‬
‫העניים במלאח נפגעו במוקדם גם מסימני התערערות הביטחון‪ :‬התקריות האנטי‪-‬‬
‫יהודיות אחרי הפלישה האמריקאית בנובמבר ‪ ,1942‬המתיחות הגואה בין יהודים לערבים‬
‫כתוצאה מן הסכסוך בארץ ישראל‪ ,‬ולבסוף התגברות הטרור האנטי‪-‬צרפתי‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫גבר בעיר הדחף לעלייה אחרי מאורעות אוג'דה וג'ראדה ביוני ‪ .1948‬מאורעות אלה המחישו‬
‫כי המתח הלאומי החדש מתחיל להשפיע על היחסים המקומיים‪ ,‬ולמרות שלא קזבלנקה‬
‫הייתה הזירה לתקריות הדמים‪ ,‬דווקא כאן גילתה האוכלוסייה הענייה רגישות לתנודות‬

‫במצב הרוח הציבורי ולהכוונתה על ידי ההנהגה היהודית‪.‬‬
‫קזבלנקה הייתה צומת הפעילות של כי"ח ושל ארגונים‬
‫יהודיים מערביים‪ ,‬שפעלו בתיאום עם ישראל אחרי ‪,1948‬‬
‫ומוקד לפעילות הציונית במרוקו‪ .‬התנועה הלאומית‬
‫המרוקאית התמקדה במשימות אחרות‪ ,‬והזניחה את השכבות‬
‫היהודיות הנמוכות‪ .‬בקיץ ‪ 1954‬היה גידול בטרור‪ ,‬שנכרך מיד‬
‫בראשיתו עם תקרית חמורה בעיירה פטיז'אן )כיום סידי‬
‫קאסם(‪ ,‬כאשר מפגינים מוסלמים הרגו שישה יהודים והעלו‬
‫את גופותיהם על המוקד‪ .‬מספר הנרשמים הרב ביותר לעלייה‬
‫היה במלאח בקזבלנקה‪ ,‬אחרי גל טרור שפגע ברובע היהודי‬
‫ועקר מאות מבתיהם‪ ,‬ביולי‪-‬אוגוסט ‪ .1955‬למרות שבאותה‬
‫תקופה היו השליחים מעוניינים לעצור מעט את שטף הפונים‬
‫למשרד הסוכנות בעיר‪ ,‬הלחץ רק גבר‪ .‬גם מבחינה זו היה‬
‫דמיון רב בין מה שהתרחש במגזר העני והמסורתי של יהודי‬

‫העיר לבין המגמות שהסתמנו אז בעיירות ובכפרים‪.‬‬

‫לקראת חילופי השלטון‬

‫השלטון הצרפתי במרוקו היה קצר‪ ,‬יחסית‪ :‬פחות מ‪ 45-‬שנה )‪ .(1956-1912‬מרוקו טרם‬
‫נרגעה מן הזעזועים שחולל המעבר ממשק חקלאי לכלכלה מתועשת בניצוח אירופי‪ ,‬וכבר‬
‫פרץ בה משבר פוליטי שעתיד היה להביא לחילופי השלטון וליצירת תנאים חדשים‬
‫להתפתחות המשק‪ .‬המשבר הפוליטי הואץ עם הגליית הסולטאן מחמד החמישי בקיץ‬
‫‪ .1953‬מאביב ‪ ,1954‬לכל היותר‪ ,‬הורגשו אותותיו של משבר כלכלי חדש‪ ,‬שעתיד היה‬

‫ללוות את חילופי השלטון ולהימשך שנים רבות‪.‬‬
‫בשלב זה היו פערים ברורים בין דרכי ההתמודדות של אנשי הסביבות והמגזרים השונים‬
‫עם המשבר‪ .‬היהודים המעטים שנהנו ממעמד אירופי גמור‪ ,‬תרבותית‪ ,‬כלכלית ופוליטית‬