Page 85 - morocco

‫היהודים במרוקו העצמאית ‪79‬‬

‫מרוקו‬

‫ותרם כסף רב לפליטים פלשתינים בירדן‪ .‬הביקור לווה במחוות‬
‫ובסמליות פאן אסלאמית רבה‪ :‬המלך הגיע לירושלים והתפלל‬
‫במסגד אלאקצא‪ .‬המדיניות הפאן ערבית של מרוקו עלולה‬
‫הייתה לפגוע ביהודי מרוקו‪ .‬במידע שהפיץ המוסד לגורמים‬
‫המעצבים את מדיניות החוץ הישראלית ועל סמך מקורות‬

‫שונים הובהר כי‬

‫קשרים אישיים נרקמו בין מלך מרוקו לבין‬ ‫הנושא הפלשתיני היה גם מקור לעמדות שונות של‬
‫ההנהגה הסוליטית בארץ‪.‬‬ ‫המפלגות הפוליטיות המרוקניות‪ .‬הן‪ ,‬כמו גם בית‬
‫המלוכה‪ ,‬נקטו במדיניות זהירה מאוד של הליכה על חבל‬
‫בתמונה‪ :‬ראש הממשלה‪ ,‬שמעון סרס‪ ,‬נסגש‬ ‫דק‪ .‬מצד אחד תמיכה בשאיפות הפלשתיניות‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫עם חסן השני‪ ,‬מלך מרוקו‪ 13 ,‬בדצמבר ‪1995‬‬ ‫פעולת הרגעה במרוקו כדי שלעמדות אלו לא תהייה‬
‫השפעה על יחסי יהודים ומוסלמים‪ .‬כך למשל התקיימה‬
‫ב־‪ 22‬ביולי ‪ 1957‬פגישה בשוויץ בין מלך מרוקו לבין‬
‫שלושה אישים יהודים מרוקנים‪" .‬המלך הבטיח למשלחת שגם אם יתכנס מושב הליגה‬
‫הערבית בקזבלנקה‪ ,‬אין ליהודי מרוקו מה לחשוש וכי ידאג אישית לכך שבעיית היהודים‬
‫לא תועלה במושב וכי תיעשה הבחנה ברורה בין יהודים וציונים ושהציונים בלבד‬
‫ישמשו מטרה להתקפות הליגה‪ .‬כן הבטיח המלך כי יבדוק את בקשתם לאפשר לקהילות‬
‫היהודים הנדחות המתגוררות במדבר הדרומי לעבור לערים"‪.‬‬

‫אצ"מ‪ ,‬תיק ‪" ,56 10037‬ביולטין מס' ‪ 24‬על ארצות צפון‪-‬אפריקה"‪ 29 ,‬ביולי ‪.1959‬‬

‫הגורם השלישי היה קיומה של מדינת ישראל ופעילותה במרוקו‪ .‬מנקודת הראות של‬
‫מדיניות החוץ הישראלית הייתה מרוקו מדינה חשובה מבחינת הטיפול והדאגה לקהילה‬
‫היהודית‪ ,‬ויעד מודיעיני מהמעלה הראשונה‪ .‬נוכחותם של אנשי המוסד ושל נציגים ממדינת‬
‫ישראל נסכו בקהילה היהודית ביטחון וסייעו לעלייתה ארצה; מנגד היו גורמים בקהילה‬
‫שהתלבטו בשאלות של זהות או הזדהות עם ישראל‪ .‬מלך מרוקו הבין את חשיבות הקשרים‬
‫עם מנהיגים ישראלים לקידום תהליך השלום בין ישראל לבין הפלשתינים‪ ,‬ושמר‬

‫באמצעותם על מעמד של בכורה במהלכי המשא ומתן לשלום בין ישראל לשכנותיה‪.‬‬
‫שתי מגמות יסוד שפעלו בקהילה היהודית סתרו זו את זו‪ ,‬אך גם ניזונו זו מזו‪ .‬הראשונה‬
‫הייתה חיפוש דרך להשתלב במדינה המרוקאית ושאיפה להגיע להבנה עם התנועה‬
‫הלאומית המרוקאית ועם בית המלוכה‪ .‬דובריה הבולטים של מגמה זו נמנו עם תנועת‬
‫הבנה שקמה בינואר ‪ 1956‬בשיתוף מוסלמים‪ ,‬וקראה לעצמה אלופאק )ההסכמה(‪ .‬הם‬
‫סברו כי מצבם של היהודים במרוקו לא השתנה עם קבלת העצמאות‪ ,‬הסכימו לקיומם‬
‫של בתי ספר משותפים והטיפו לשינוי פני מוסדות הקהילה היהודית ברוח הארגון הקהילתי‬
‫הצרפתי‪ ,‬שיעסקו רק בענייני תרבות ודת‪ .‬המגמה השנייה הייתה העלייה לישראל וההגירה‬
‫לצרפת ולקנדה‪ .‬במגמה הראשונה דבקו השכבות החברתיות המבוססות‪ ,‬שיכולות היו‬
‫להינזק כלכלית‪ ,‬חברתית ופוליטית‪ ,‬וכן פעילי המפלגות השונות‪ ,‬שנבחרו למועצת הקהילה‬
‫או שקיבלו תפקידים במינהל המרוקאי‪ .‬למגמה השנייה נמשכו בני נוער שהיו חברים‬
‫בעבר בתנועות נוער ציוניות‪ ,‬מהגרים יהודים מהכפרים שלא מצאו את פרנסתם בכרך‬
‫הגדול‪ ,‬וכאלה שלא האמינו באפשרות להשתלבות מלאה במדינה המרוקאית‪ .‬ככל שנקפו‬
‫השנים התברר כי אפשרויות הקיום היהודי במרוקו מתמעטות‪ ,‬והעלייה וההגירה הן‬

‫החלופה לקיום היהודי במדינה‪.‬‬
‫המחקר על הקהילה בתקופה זו נמצא עדיין בחיתוליו‪ ,‬והמקורות הדלים מקשים על‬
‫הצגת תמונה של מגמות היסוד‪ .‬לכן כל תיאור של התהליכים הדמוגרפיים ושל ממדי‬